didier ludot little black dress shop
didier ludot little black dress shop

יש משהו מפתה במקום שהוא כל כך סימטרי, שמצליח להיות גדול וענוג, שהפומפוזיות שלו לא מפחידה והוא גם מתחדש בהצלחה. הפאלה רויאל, הגנים הסודיים הכי ידועים בפריז או להיפך, שנמצאים מול האגף הצפוני של הלובר, ממש מעבר לרו דה ריבולי, הם שופעי קסם, וההליכה בהם היא לא רק כמו לחיות בסרט – קשה ללכת בפריז בלי להרגיש שאתה ניצב בסרט תקופתי כלשהו – אלא כמו לחיות בכמה סרטים, שמתמזגים כל כך יפה האחד לתוך השני.

Palais-Royale
Palais-Royale

המתחם כולו נבנה על ידי רישלייה הנורא והאיום בשנת 1624, אבל בהמשך הופקע לטובת אירוחן של נסיכות אנגליות גולות. כך או כך, הם שמרו עליו יפה, כל בעלי הזכויות האלה. וכמו פלאס דה ווז', גם הגנים של הפאלה רויאל מתוחמים בבניינים מרהיבים, קשתות ופיתוחים וכל הקיטש טוב הטעם הזה. מה שיוצא דופן אצלם, הוא ההחלטה לחדש אותם והבחירה הכל כך מדויקת, במיצב העמודים בשחור-לבן של דניאל בורן, שקיים שם כבר מ-1986 ועדיין נראה כמו חידוש של השנה האחרונה, כמו גם בשתי מזרקות הכדורים, שגם הן מצליחות להראות מודרניות וקלאסיות בעת ובעונה אחת.

אין שם מקום לפיקניקים של שמיכה ומשחקי כדור, כי בכל זאת זה מקום של הרבה פאסון. אבל אם תרצו להשמיש את המלתחה שלכם, ולא תמצאו מקום ללבוש אליו את השמלה החדשה, קחו אותה לפאלה רויאל; בין הכלות המצטלמות והנשים שפשוט נולדו לבושות מצוין ושותות שם את הקולה שלהן, לא תרגישו חריגות.

palais-royale-1ere
palais-royale-1ere

ואם לא הגעתם מצוידים, בשולי הגן משובצות לסירוגין מסעדות וחנויות בגדים מצוינות. אצל ריק אוונס, 130-133 Gallerie de Valois, התביישתי למדוד מעיל בשלושים וחמישה אלף יורו פחות יורו וחצי, אבל בסיילים אפשר היה למצוא גם טי שירט בשמונים, והבגדים באמת שווים לפחות מבט או שניים. בגלריה של Gabrielle Geppert יכולתי ללהק את עצמי לכל סרט שרק ארצה עם התיקים, נעליים, והאביזרים האחרים שהם וינטג' אמיתיים, יפהפיים ומעוררי נוסטלגיה לזמנים שמעולם לא הייתי חלק מהם. אצל Jerome L'Huillier, rue de Valoise 27, הסייל היה אמיתי ושמלות המשי והשיפון המצוינות נמכרו בין מאה למאה חמישים יורו, ומזל, מזל גדול, שהחנות "רק שמלה שחורה" של דידייה לודו, סוג של כהן וינטג', היתה סגורה.

Gabrielle Geppert. 31-34, Galerie Montpensier, 1ere. 01.42.61.53.52

לא רחוק משם:

פחח. לב העיר. לוברה, טיולרי, רו דה ריבולי מה לא. ובכל זאת, מה כן:

רחובות saint-Anne  ו Richelieu – מרכז הקהילה יפנית, אוכל יפני שאמור להיות מצוין.

קולט. כשאין ברירה אין ברירה.

שתפו
סגירת תפריט