Musee Quai Branley
Musee Quai Branley

 

אמנות פרימיטיבית מעניינת אותי בערך כמו מדף מגבות הנייר בסופר. כלומר, לחלוטין לא. ולמרות זאת, נורא נהניתי במוזיאון בראנלי, מהסיבות הבאות: 

  • קיר שהוא גן נטוע ומאונך מקסים אותי גם בפעם השביעית שאעבור לידו. 
  • גם הגנים בפנים מקסימים ביותר. 
  • עיצוב הפנים זכה לביקורות קטלניות מאדריכלים שביקרו את העיצוב השתלטני שתופס את כל תשומת הלב מהמוצגים. אבל לי, כאמור, הרבה פחות אכפת מהמוצגים, והשבילים הבהירים הספירליים, שסרטים מוקרנים עליהם, היו כניסה מצוינת, בלתי פריזאית בעליל, לתערוכה.  

 

Musee Qaui Branly
Musee Qaui Branly

 

  • חלק מהמוצגים מעניינים בכל זאת. 
  • הילדות שלי דווקא חושבות שזה מעניין. 
  • יש גומחות של כל הפעלות שמשלבות פולקלור של סרטים, מוזיקה ואמנות שבטית. 
  • מוזיאון בראנלי נמצא במסלול האהוב עלי, בין הפאלה דה טוקיו, המוזיאון לאמנות מודרנית של פריז לאייפל, בקצה השאנז אליזה, לא רק ברובע השביעי של פאריז, אחד האזורים היפים ביותר בעיני, שמצליחים להציג פאריז מונומנטלית מכל כיוון שלא יהיה. 
  • מיזוג מעולה, עניין נדיר בפריז. 
  • אנשים שאוהבים את האמנות המשמימה הזאת טענו שהוא טוב גם מהבחינה הזאת. 

בקיצור, שווה ללכת, עם ילדים או אם רוצים קצת לנוח כשמסיירים באזור החובה הזה, רק קחו בחשבון שכמעט בלתי אפשרי למצוא שם משהו לפי תכנון מראש, כמו בן זוגכם שממנו התפצלתם כדי לראות את התערוכה בקצב שלכם, או את השירותים (טיפ ממני: בקומה השלישית, לצאת מהמעלית ובפניה הראשונה שמאלה, בסוף תגיעו). 

Musee du Quai Branly, 7eme

Metro: Pont de l'Alma

לא רחוק משם: 

מגדל אייפל

פאלה דה טוקיו

 

שתפו

לפוסט הזה יש 5 תגובות

  1. ז'אק שיראק היה חייב לבנות משהו כדי שייזכר בדפי ההיסטוריה הפריזאית. לשם כך נשדדו מוזיאונים מכל רחבי העיר, והוקם מונומנט עבורו. התוצאה: מוזיאון הנותן רושם ברור של שחצנות צרפתית וביזוי תרבויות שאינן אירופאיות. כנרת הזכירה בפתיח שאין לה עניין באמנות פרימיטיבית. לא זה מה שמתיימר להיות מוצג כאן. המוזיאון אמור היה לפתוח צוהר לתרבויות שאינן אירופאיות, אך בפועל מציג אותן באופן שטחי, לא מושך, ונותן תחושה ברורה של "איזה כיף שאני אירופאי". באמת?

  2. נכון שהם הסוו את העניין שלשמו התכנסנו, אבל אין מה לומר שהם עשו עבודה יפה גם בזה, הלא כן?

  3. בעיני מוזיאון ברנלי, הוא אחד היפים שראיתי! וראיתי כמה. האדריכל אמיץ ורעיונותיו גאוניים וחדשניים. יפה שמבנה מודרני ותעשייתי מאכלס מוצגים פרימיטיביים, כאילו העולם המערבי מארח את העולם השלישי. התפעלתי פה מהכול, יחד עם גל בן 13, למרות שלא קראנו את הכתוביות בצרפתית. לא הספקנו לבקר באפריקה ובדרום אמריקה – וזו סיבה מספקת לחזור לפריס!
    כשעלינו לתצפית במגדל אייפל הסמוך, ראינו את המוזיאון מלמעלה ואת האופן בו הוא משתלב בסביבתו הקלסית. תחשבו כמה אומץ צריך כדי לתכנן מבנה שכזה. זוכרים כמה שנאו הצרפתים את מרכז פומפידו?

  4. גם לדעתי המוזאון בקיי בראנלי נהדר, ובדרך כלל אני נמנע מאמנות ילידית וכו'. כמוזיאון למורשת האנתרופולוגיה החדשה הוא מרתק, המוצגים מצוינים, וכמה קטעי וידאו שם היו לי בלתי נשכחים – טקסי חניכה באיי האוקינוס השקט ועוד.
    לא לפספס!

  5. מוזיאון מדהים. לשריין יום שלם לביקור. אפשר לצאת לצהרים ולחזור, הכרטיס מאפשר שתי כניסות (אבל רק באותו יום). ניכרת אהבה גדולה למוצגי האומנות הילידית. ביקרתי שם השבוע והייתה בנוסף תערוכה על שרל רטון, סוחר אומנות, מלומד ואספן שהקדיש את חייו לנושא. שרל רטון לא נפרד מפסלון המציג נחש מקומר בקשת מסוגננת שראש אדם היושב זקוף בפיו. ניתן לראות את הפסלון. נשארתי בפה פעור פעמים רבות לאורך מסלול ההליכה הארוך וללא ספק אחזור שוב בפעם הבאה. עושר ותחכום שאי אפשר לעכל בפעם אחת.

התגובות נעולות.

סגירת תפריט