עם ין כזה, מי בכלל צריך ינג

30 באפריל, 2008
ין. טונה ואבוקדו. עילי

Yen

Yen היתה מול המלון שבו השתכנו חברים שלנו (Bel Ami; אם זה בתקציב שלכם, לכו על זה). בלי לדעת כלום נכנסנו אליה והופתענו מאוד. זאת מסעדה נטולת עיצוב: שולחנות וכסאות פשוטים לחלוטין, קירות ערומים ומלצריות דקיקות ונאות, ובלי שום פרט שמסגיר שמאחורי המינימליזם הזה יש מחשבה של מעצב על או של מעצב כלשהו. בחרנו בה, כי במשך היום אפשר היה לראות בחלון שלהם, מישהו מכין אטריות במו ידיו, ורצינו נודלס.

טוב, לא בשביל הנודלס שווה ללכת לשם, אבל היא שווה. זאת מסעדה יפנית שיש בה מנת סושי אחת ולא הולכים אליה בשביל הנודלס, זאת אומרת שמשהו צריך להיות בה מאוד אחר. ואכן, היא מצליחה להיות גם מעניינת מאוד וגם טעימה לאללה, בקיצור מוצלחת.

הטקטיקה שהתחלנו לאמץ כשהולכים ברביעיה שוב הוכיחה את עצמה: שני מנו, כל אחד מהם בחמישים יורו, ומנות שנבחרות לצידו. האוכל שקיבלנו היה יפני, עדין מאוד, מקצועי לעילא, עם חומרים יוצאי דופן באיכותם ויפה נורא.

ין. חצילים משוחים בשני צבעים

ין. חצילים משוחים בשני צבעים

ין. אגדשי טופו אחר

ין. אגדשי טופו אחר

ין. נשנושי פתיחה

ין. נשנושי פתיחה

סלט הטונה האדומה והאבוקדו היה נהדר, בעיקר בזכות איכות המרכיבים, גם תבשיל בשר בקארי, וגם שאר האוכל היה מצוין ומרתק. רק אזהרה קטנה: מנות הנודלס – דווקא הנודלס – שהיו עשויות מסובה, וכאמור גם בעבודת יד, אבל היו סתמיות לגמרי.  גם קינוחים, כנראה שלא. ראינו את הקינוחים שהוגשו מצידנו, וגם התפריט לא עשה חשק, אז נצמדנו לאלה שגם ככה הגיעו לנו במסגרת המניו: גלידת סומסום נחמדה וסורבה משזיף כלשהו. אם עוד היה מקום, היינו יכולים לאסוף איזו גלידה במקום אחר, ממש ליד, בפלאס סארטר-בובאר, אבל ירד כבר גשם חזק ולמי היה מקום.

(אפריל 2008).

22, Rue St Benoît, 6eme. 01.45.44.11.18

Metro: st. germain-des-pres

רשימת המסעדות השוות של פריזאית


תגים: , ,
שייך לקטגוריות אוכל, המסעדות השוות



הפוסט הזה סגור לתגובות כרגע.