ועכשיו איטלקית: ויה אנטוניו

4 ביוני, 2008

פנה קוטה בויה אנטוניו

פנה קוטה בויה אנטוניו

פובורג סן אנטואן (לא להתבלבל עם rue st. Antione) הוא רחוב מעורבב. הוא יוצא מכיכר הבסטיליה היפהפיה והטרנדית, שגובלת במארה ומגיע עד לכיכר נסיון שהיא מרכזו של אזור מגורים ומסחר, נעים אבל מקומי לגמרי, נטול עניין תיירותי. והמעבר בין האזורים ומצבי הצבירה העירוניים ניכר בו. הוא מתחיל די אופנתי, אפילו מעט תיירותי מדי, עם חנות של FNAC והביטאט וסטארבקס. באמצעו, באזור rue de Charonne אפשר להכנס לחצרות פנימיות של בתים ולמצוא מפעלונים קטנים וסדנאות לשיפוץ רהיטים, כמו גם משרדים של אדריכלים ומעצבים ששפר עליהם גורלם, וחנויות אזוטריות ומעניינות, כמו חנות של בגדי ילדים ומצעים עשויים מכותנה סרוקה בסגנון צרפתי מיושן ומקסים.

ככל שהרחוב מתקדם לכיוון נסיון, הוא הולך ומתערב, במובן של נעשה ערבי: יש יותר שישקבביות, פטיסרי מרוקאיים שומניים וצבעוניים, מסעדה לבנונית וחנויות של בגדים מרוקאיים (חפשו את נעלי הבית מהלבד הצבעוני, הן יפהפיות). וגם הפונקציות הסתמיות של החיים משתלבות ברחוב הזה: חנויות של חומרי בניין, סופר, חנויות ספרים, ומה לא. באמת, ללכת את פובורג סן אנטואן לכל אורכו זה להכיר פנים שונות של החיים בפריז, שהם לא תמיד מעוצבים טיפ טופ, אבל יש להם נישות מרתקות וקסומות (שהן למעשה הגיחות לצידי הרחוב, למשל סביב square Troussu ורחוב טרוסו).

באמצעו של הרחוב, במספר 172bis, וגם באמצעו הרוחני, בין השיקי למגורימי, בין המושקע ליומיומי, בין התיירותי למקומי, נמצאת ויה אנטוניו.

ויה אנטוניו היא מסעדה איטלקית אמיתית, שכונתית מושקעת ושמחה, שמושכת אליה סועדים מושקעים ושמחים. הבעלים של המקום, עם נעלי עור נחש מחודדות ומשקפי אינטלקט קטנים, הוא כפיל מקומי של ג'ו מהקנטינה, אבל בויה אנטוניו טעים יותר, ומצד שני (או מאותו צד בדיוק), אין סיכוי לראות שם את איתמר בן כנען.

מה כן? יש שם קרפצ'יו בקר עדין ומצוין, פסטות כיפיות, שומיות מאוד ועם עשבי תיבול טריים, עניין לא טריוויאלי בפריז, כאלה שנותנות תחושה של איטליה, תחושה של בית, ובעיני האוכל הכי מנחם שיש, אחרי מרק עוף של אמא שלי והכבד עוף על פירה של הקופי בר. הקינוחים בה גדולים ומשמחים, הטירמיסו היה מצוין לטעמי והפנהקוטה גם יפהפיה, גם טעימה וגם גדולה.

אנחנו מנסים להפוך אותה למסעדת הבית שלנו, אי לכך ובהתאם לזאת וכבר היינו שם כמה פעמים, כולן היו כיפיות וטעימות מאוד. ועדיין המלצרית עדיין חושבת שאנחנו תיירים, מוזר, עם הצרפתית המושלמת שלנו וטונות השיק. נו.

Via Antonio

172bis, rue du Faubourg Saint-Antoine, 12e

01.43.79.62.19

M: Faidherbe – Chaligny

פתוח 7 ימים בשבוע.


תגים: , , ,
שייך לקטגוריות אוכל



תגובות:

  1. מאת גבר ואישה מתל אביב:

    אנו מתגוררים במארה ושמנו לב לבלוג שלך שאחריו אנו עוקבים. למרות שאנו מתגוררים בלב פריז, אנו נהנים לראות את נקודת מבטך. החלטנו לנסות את אחת ההמלצות שלך – המסעדה בויה אנטוניו.
    האוירה הייתה מקסימה אך האוכל לא. לצערנו, האוכל הוא ברמה בינונית ביותר. הוא אינו בליגת המסעדות האיטלקיות בתל אביב, שם אנו מקבלים מנות מרגשות.
    ההזמנה שלנו הייתה – פסטה ברוטב פסטו, רביולי במילוי סלמון. אחרי מנות אלו, כבר לא רצינו להשאר שם.
    אין במטרתנו לשופף את רוחך, להיפך – נמשיך לעקוב אחר הבלוג שלך ואנו נהנים ממנו אך המסעדה הזאת לא טובה.

  2. מאת Kinneret:

    באמת?

    אני מצטערת לשמוע.

    כלומר אני שמחה שעדכנתם ואשמח לעוד עדכונים מהסוג הזה, אבל חבל לי שהיא לא מה שהיתה פעם.

    לא חשבתי אף פעם שזה בישול איטלקי עילי (כלומר בטוח פחות טוב מפרונטו, למשל; גם פחות יקר), אבל הוא היה טעים לי ומוצלח בעינינו.

    עכשיו אני מתלבטת אם לנסות שוב כדי לראות האם כצעקתה, או להקדיש את המעות למקום אחר.

    את האנוטקה ניסיתם, אגב? במארה, סנובית, מעצבנת, אבל לפני שלוש שנים היתה ממש טובה?