החצר האחורית של הבסטיליה

24 ביוני, 2008
החבר שלי פייר, ברחוב יד הזהב. טרם הספיקונו

החבר שלי פייר, ברחוב יד הזהב. טרם הספיקונו

אני אוהבת אזורים מתפתחים, כאלה שיש להם פוטנציאל, אבל עדיין לא סיימו להאפות. בטח בגלל זה, בטח גם בגלל הקרבה לרובע השתיים עשרה שבו אני גרה, הרובע האחת עשרה הוא אחד האהובים עלי בפריז. הוא גדול, הוא מפוזר, הוא לא אחיד ומגוון, הוא הולך ונעשה מגניב ומעוצב, יש בו הרבה איים של עניין וצבע והוא לגמרי לא מושלם.

הסיור הזה, שהצליח לי במקרה, הוא דוגמה להליכה בשוליים, במקומות שעדיין לא הפכו לנחלת הכלל, הם לא עשויים עד הסוף, הם לא תפורים בקצוות, אבל יש להם יופי וייחוד וקסם.

במפה חפשו את כנסיית סן ברנרד, שנמצאת מול כיכר באותו שם. שמתם לב לגינה ליד שהצמחיה בה כאילו בלעה את אחד הבקבוקונים של עליסה בארץ הפלאות? בלי פחד. square majorelle היא מין מבוך ריבועי של צמחיה גבוהה וגבוהה יותר, עם מזרקות פושטיות שנובעות מהרצפה ועושות רעש של יער באמצע העיר, והרבה אנשים שיושבים בשוליה עם ארוחת הצהריים שלהם והמקינטושים הלבנים לגלוש בהם באינטרנט החופשי, וכולם נותנים לפכפוכים להשליט בהם רוגע. אמצע העיר, כן?

הגן ברחוב פורג' רויאל

square Majorelle

והנה הכנסיה היפה שמולה, סן ברנרד, וגן המשחקים הנחמד. והנה רחוב Forge Royale: רחוב בתחילת פריחתו, ונחמד לעבור בו, בין החנויות המיוחדות, הגלריות ואלה שעדיין לא מאויישות.

Walldesign  היא חנות של מדבקות לקירות. זה תופס חזק, המדבקות האלה לקירות, ואפשר להבין למה בצרפת, בה בעלי הבתים אוסרים על קידוח בקירות , זה מקבל תהודה נוספת. החנות הזאת לוקחת את זה צעד אחד קדימה, עם מגוון גדול של מדבקות וחיפויי קיר מסוגים שונים ועם אפשרויות של שילובים, שחלקם עוצבו על ידי המעצבת ססיל קרייגר. יש כאלה שאפשר להניח ולהוריד לפי החשק, אבל הכי נחמדים שם הבורדרים, אלה שמפרידים בין החלק העליון של החדר לזה התחתון ועשויים להוסיף עניין בכל מקום, בתנאי שאין עליהם דובונים: בכלום כסף, 17 יורו ל-4 מטר, נמכרים שם בורדרים של צילומים פנורמיים של ערים: יש של ברלין, פריס ולוס אנג'לס. הכי יפה, הוא – אובייקטיבית – הפריזאי, מה שיאפשר לכם למקום את המנורה בדיוק בין האייפל ללה דפנס.www.extratapete.de

Walldesign, 25, rue de la forge royale, 11eme

Tel: 01.43.48.30.24

www.walldesign.fr

בקצה הרחוב נמצאת לשכת החובבים – le cabinet d'amateur: גלריה של כל מה שאפשר להדפיס על נייר: גלויות, ליתוגרפיות ציורים וצילומים. חוץ מצילומים מוצלחים למדי ותערוכות נושאים אקטואליות, כדאי לבקש מבעל המקום לראות את אוסף הגלויות החתומות שלו, שמכיל גלויות חתומות של יוזף בויס, של גילברט וזו'רז', של כריסטוף ושל אמנים אחרים מהקליבר הזה, שעולות 100 יורו האחת. אני מניחה שלמעריצים זה לא המון.

ועוד דבר מרענן בתכלית: נמכרות שם, בחמישים יורו האחת, לפעמים גם פחות, עבודות של הצמד dix10, שזה בעצם 10 על עשר. אלה עבודות בקוים פרימיטיביים של גואש על קרטון גלי, של חפצים מחיי היומיום של אמנים: מברשות, צבעים, שפכטל. במקור העבודות נמכרו על ידי האמנים, כשהן מתומחרות במחיר החפץ המצוייר בהן. כלומר ציור של המברשת עולה כמו שעלתה המברשת וכן הלאה. http://www.dix10.net/. דרך יפה להתפרנס, להמשיך ליצור וגם לפרק את האמנות לחומריה הבסיסיים: מברשת, פחית, יורו כאן, עשרה יורו שם, גם הם רוצים להתפרנס.

le cabinet d'amateur. 12, rue de la forge royale, 11eme.

01.43.48.14.06

rue-forge-royale-11eme

rue-forge-royale-11eme

Forge Royale מקביל לרחוב Trousseau, המשופע בבתי עסק קטנים ומיוחדים, ומתוקים מאוד. כמו למשל, Les passementeries de l'ile-de-France, במספר 11, חנות המוקדשת לכל גדילי הוילונות שבעולם. יש בה רק את החבלים שבהם רותמים את הוילונות ואת הגדילים שנתלים מהם, מעודפים בחמישה יורו לאחד, עד לעצומים בגודלם ובמחיריהם.

שווה לעבור ברחוב הזה, להציץ בחלונות של חנויות הפרחים המקסימות, לפשפש בבגדי הילדים המתוקים ויקרים מדי ב-Antigone & Balthazar (טרוסו 44), ואז ללכת לנפוש ב-Square Trousseau המקסימה. כמה אפשרויות: מעברו השני של פובורג סן אנטואן יש מאפיה ובה פיצות שוות, שמנמנות בארבעה יורו, שאפשר לאכול על הספסל. בכיכר עצמה, יש את Ble Sucre, שזאת מאפייה יותר מפונפנת, יקרה אך מוצלחת, שם אפשר לשתות גם קפה מוצלח (אך לא הפוך, אם תרצו תקבלו קצת חלב) והכי נחמד לקנות שקית של שוקט, פחזניות חלולות שגבישי סוכר זרויים עליהם, וללכת לגינה.

ממש ליד, בפלאס d'Aligre, נמצא שוק מקסים, אחד היפים והשוקקים, של ירקות מצוינים בעיקר, אבל גם פרחים ודגים ומה לא. יש גם שוק מקורה, שיש בו מעדניות איטלקיות טובות. סביב השוק הזה יש הרבה דברים שחבל להחמיץ: חנות, ממש ליד הפראנפרי (סופר בסיסי שנמצא בשולי כיכר השוק) יש חנות סינית, עם כל המצרכים הנדרשים. אפשר לעצור גם באחד מבתי הקפה וברי היין הנחמדים שמקיפים את השוק ונהנים מתצפית משתתפת בפעילות שלו. אני ישבתי פעם דווקא במסעדה הדי יוקרתית שמשקיפה על סקוואר טרוסו, וכך היא נקראת בעצמה, Square Trousseau, נמצאת ברח' Antoine Vollon 1. זאת מסעדה נחשבת, הדורה ויקרה יחסית, וכנראה בצדק, לפי מעט הדברים שטעמתי. השוקו החם שלהם עשוי משוקולד ולרונה והוא מצוין.

באותו רחוב, בפאתי סקוור טרוסו, יש חנויות מעניינות של מעצבות, וגם מעברה של החנות. לא כדאי להחמיץ גם את הרחובות הסמוכים (חנות יפהפיה של בגדי ילדים ודקורציה לחדרי ילדים, למשל, ברו דה פראג). אבל בינינו, סביר להניח שאת הקניות המוצלחות ביותר תקנו בקוקאי, בפינה של וולון ופובורג סן אנטואן, ואם יש לכם ילדים שאתם אוהבים או רוצים שיאהבו אתכם, ממש ליד, בפובורג סן אנטואן 120-122 יש שלוש חנויות של Du Pareille Au Meme, הרשת הצרפתית עם בגדי הילדים הכי צבעוניים, משעשעים וכיפיים, ובמחירים הכי שפויים באזור.

באותו עניין:

על ההיסטוריה של פובור סנט אנטואן.

לא רחוק מכאן:

רו שרון וקלר

Via Antonia, 212 Fbg. St. Antione

Le Temps Au Temps, 13, Rue Paul Bert, 01.43.79.63.40


תגים: , , , , , , , , , , , , , , , , ,
שייך לקטגוריות מסלולים וספיישלים, קניות



תגובות:

  1. מאת ארז מינמר:

    ממי תדפיס