כהן בפריז (1): הלוגנים

תערוכות צילום אופנה trec מסעדות ילדים דברים גם לגברים סן ז'רמן הרובע ה-6 אמנות ביסטרונומיק הרובע ה-8 הרובע ה-11 דירות להחלפה המלצות כתיבה מעצבים bastille בית קפה איור מארה הרובע ה-4 פריז הרובע ה-12 הרובע ה-20 בגדים עיצוב ביסטרו ספרות בסטיליה יוקרה הרובע ה-3 מוזיקה אם אתם בסביבה בוטיק trep מחוץ לעיר הרובע ה-1 מסעדה החיים בעיר
"...באתר הזה אני רוצה לתת לכם ללכת לאיבוד מבלי להשאיר אתכם לבד, בלי לתת לכם להחמיץ את האוצרות שבדרך. המפה האינטראקטיבית של האתר, כמו גם התוספת שבסוף האייטמים לא רחוק משם יציידו אתכם במלווה בן המקום, מישהו שילחש על אזניכם בשעת הרעב: הלכתם לאיבוד, אבל הנה יש כאן מסעדה מצוינת לצהרים. או שוק. או גלריה שחבל להחמיץ. כנסו כנסו."


19 בספטמבר, 2008 בשעה 21:27
יפיפה נורא. זה הזמר?
20 בספטמבר, 2008 בשעה 9:09
שאלה טובה. בפעם האחרונה שבדקתי, לא היו לו תלתלים, אבל שמעתי שגם לשיר הוא יודע.
תבקרי באתר שלו, כי בכל זאת לצייר ולאייר זה מה שהוא עושה הכי טוב.
21 בספטמבר, 2008 בשעה 7:58
הייתה לי בדיוק כזאת בשנות השמונים (ולרגע חשבתי שהחלטת לחשוף – שוף שוף – את כישרון הציור שלך…
21 בספטמבר, 2008 בשעה 20:51
הלוואי עלי.
(מה, אני כמוך? כותבת, עורכת, מתרגמת, מנגנת ושרה?).
23 בספטמבר, 2008 בשעה 10:10
איור נפלא.
גם אני הגליתי אקסמפלר הלוגני כזה בדיוק לרחוב.
הם עוד יחזרו לתבוע את עלבונם במשב הרטרו הבא.
25 בספטמבר, 2008 בשעה 10:49
ברור שעוד נתחרט על זה. ועוד אצלי המנורה התאימה בשלב כלשהו למחזיק הדיסקים. ממש זוג שנזרק לרחוב (או לאחד האחים הקטנים שלי, אני לא זוכרת).
אני לא מצטערת על חלב שנשפך, אבל על פריטים שחוזרים להם לאופנה שבוע אחרי שהחלטתי לזרוק אותם מהארון כי אין סיכוי שאלבש אותם יותר – על זה אוהוהו כמה אני מצטערת.