ביסטרונומיק 11: Le Marsangy

9 בנובמבר, 2008
Le Marsangy. לוח היינות המקומיים, זולים וטובים

Le Marsangy. לוח היינות המקומיים, זולים וטובים

אין סיכוי שהיינו בוחרים בו לפי מראהו החיצוני. ולא כי הוא נראה רע, לגמרי לא: הוא קטן, קירותיו מצופים במראות ובלוחות שמלאים בהצעות והיו בו גם כמה סועדים כשנכנסנו. ביסטרו.

חיפשתי מקום לארוחה משפחתית מוצלחת. לא התחשק לנו שום דבר מפונפן או יקר במיוחד וביום גשם כזה גם לא התחשק אפילו להרחיק, חיפשנו מקום שיהיה נעים וטעים, ואם אפשר, גם קצת מיוחד. שיתאים לטעמים שלנו ולזה המפותח אך השמרני מעט יותר משלנו, של הוריו. בגיליון מיוחד שהקדיש מגזין גורמה לפריז כתב אלכסנדר לוברנו סדרת כתבות שהכתירה את הרבעים הנידחים יחסית, תשיעי, עשירי, אחת עשרה, שתיים עשרה היקר והטוב, תשע עשרה ועשרים –  כ"הגדה השמאלית החדשה". תודה אלכ. זה גרם לי להרגיש הרבה יותר טוב לגבי השכונה שלי (לא שהיו לי הרבה אפשרויות בחירה בזמנו). בכל אחד מהרבעים שעומדים אוטוטו להיות הדבר הבא, המליץ על המסעדות השוות. Le Marsangy אוזכרה שם.

אבל כאמור, היא נראתה נחמדה ודי סתמית מבחוץ, וכמו שתמיד קורה, כשאני אחראית לבחירת המקום – ואיכשהו תמיד אני אחראית לבחירת המקום – אני קצת מוריקה בכניסה. בשביל זה הבאתי את כולנו עד הלום?

כן, לגמרי. ובצדק.

זה היה ביסטרונומיק כמו שביסטרונומיק צריך להיות. בדיוק. קטן, חמים, אישי ומסביר פנים, זול, יצירתי וטעים מאוד.

רביול גדול עם בשר סרטן. Le Marsangy

רביול גדול עם בשר סרטן. Le Marsangy

נתחיל ביין: הדברים האלה שהיו משורבטים על הלוחות היו רשימות של בקבוקי יין לפי איזורים הגידול שלהם.  בקבוקי יין ב-16 יורו, ו-18 ו-20, מחירים מצחיקים. בחרנו אחד מהם, מעמק הלואר, לפי המלצת המלצר, והוא היה מצוין. לא קל להבין ולבחור יין טוב וזול בשל ההיצע הפסיכי פשוט בהיקפו, ומקום שמראש דואג לתפריט שמציע יינות כאלה משדרג את הארוחה עשרות מונים. לאכול טוב זה מצוין, אבל לאכול זול וטוב זה כבר ממש כיף.

Le Marsangy. מבט אל המטבח

Le Marsangy. מבט אל המטבח

הראשונות היו חמודות ומפתיעות: הרביול הגדול עם בשר הסרטן, מנה של פטה כפרי של כבד עם מין קונפיטורה של פירות אדומים, ואפילו נקניק, סתם נקניק, אבל עסיסי וטוב, עם סלט תפוחי אדמה, המאכל המשעמם ביותר בעולם, בעיני, שהצליח להיות כאן חמוד ומעניין בזכות תיבול מיוחד ומקפיץ בחומץ וגם טוסט עם ממרח של פטריות בגבינה היה כיפי.

פטה כבד עם קונפיטורה של פירות אדומים. Le Marsagny

טרין כפרי עם קונפיטורה של פירות אדומים. Le Marsagny

גם העיקריות היו מצוינות: דג עם ירקות שניקלו בעדינות, שוק טלה של שבע שעות (אוסובוקו בעצם) היתה עשירה ומצוינת, ואפילו ה-rognons שלי עם פסטה ורוטב עדין וטעים, עד שנזכרתי תוך כדי אכילה מהן Rognons.

Rognons בפסטה. מישהו יודע מה זה Rognons? עכשיו אתם אומרים?

Rognons בפסטה. מישהו יודע מה זה Rognons? עכשיו אתם אומרים?

רק הקינוחים לא עמדו במפלס אחד עם המנות הראשונות והעיקריות. מרק השוקולד, מנה שלעולם לא אוכל לעמוד בפני שמה המפתה, מוכרחה עוד עבודה שם במטבח הפתוח חלקית, וטארט טאטן היה כיפי בעיני חלקנו (הצודק!).

Le Marsangy

Av. Parmentier 73, 11eme

Tel: 01.47.00.94.25

סגור: שבת בצהרים וראשון

Metro: Parmentier

0

* Rognons זה כליות.

0

[geo_mash_up]


תגים: , , , , , ,
שייך לקטגוריות אוכל



תגובות:

  1. מאת רווית:

    סתם תהייה, אם זה אפשרי – איזה גליון גורמה (חודש ומספר) היה זה ש"חגג" את הרובעים הללו?

  2. מאת Kinneret:

    זאת לא סתם תהייה; גם אני תהיתי לאן הוא נעלם לי. זה גיליון ספטמבר 2008, "פריז בזול" הוא נקרא, והוא היה באוויר במלואו, למיטב הבנתי. עכשיו אני לא מוצאת אותו במלואו, אלא רק את תוכנו ולא מעט מחלקיו הנבחרים:

    http://www.gourmet.com/services/presscenter/pressreleases/september-2008-release

    כולל סדרת הכתבות של לוברנו שניתנת לקריאה באינטרנט.

  3. מאת אלי מעין:

    הביסטרו נקרא ע"ש עיירה קטנה ליד אוקזר ומקום הולדתו של השף והבעלים, השרות אדיב ויעיל ואפילו לבבי, היינות טובים ומחירם סביר ביותר , והאוכל נפלא, שווה ומומלץ.