מה טוב בה, בלונדון / המלצות

27 באפריל, 2009

אנדרגראונד. געגועיי למטרו

אנדרגראונד. געגועיי למטרו

1. לשאול חברים. בזכות איל, שרון, יעל ועדי, הרגשנו שכל מסעדה שאכלנו בה, וכל מועדון שהיינו בו פגעו לנו בול בפוני. אז המון תודה, ולאיל ועופר על האירוח המקסים, על הפורט ועל הסטילטון.

2. ביסטרוטק – זה בבת'נל גרין, ולמרות שהם טוענים שהם חמש דקות מהיציאה של הטיוב, תאמינו לי ולנעלי העקב שלי  – הם לא. אבל שווה להקדיש לו ערב. איל המליץ על הטיפול הביסטרוטקי המלא – קוקטיילים בבר, ארוחת ערב בביסטרו והופעה. הצלחנו, בשל איחור של שעתיים ומשהו, לעשות שניים מהשלושה. הבר חמוד ואפלולי, הקוקטיילים טובים מאוד והברמנים חמודים עד מאוד בסינריהם הארוכים, וההופעה, ליפסינק, מופע דראג מעולה שבמעולים, מכאיב בטן ומדמיע עיניים מרוב צחוק.

הבר בביסטרוטק. הקוקטיילים מעולים, הברמנים חמודים משו

הבר בביסטרוטק. הקוקטיילים מעולים, הברמנים חמודים משו

הטשטוש לטובתכם. ההופעה של ליפסינק בביסטרוטק. מעולה

הטשטוש לטובתכם. ההופעה של ליפסינק בביסטרוטק. מעולה

3. באוזי אין – בתוך הצ'יינה טאון שבה כל אחת מהמסעדות נראית מצוינת אבל בעיני גם חשודה כקלקול קיבה היסטרי, בואזי היתה פשוט מעולה, וזולה ממש.

4. Shunt – ככתוב כאן. אמנם צריך לחכות שעתיים בתור, אבל אם גם אתם תנצלו את הזמן כדי להשתכר, לא יהיה לכם אכפת, והמועדון-תיאטרון-חלל הופעות מתחת למנהרות הרכבת התחתית, רצוף מיצגים ומופעים והוא ללא ספק מקום מרתק לבלות בו ערב. במאי הקרוב הוא עובר מקום. הביאו תעודה מזהה! הם סורקים מטעמים בטחוניים את כל התעודות המזהות של מי שנכנס למקום. 10 פאונד כניסה.

התור לשאנט. תשתו משהו

התור לשאנט. תשתו משהו

לוליינית ב-shunt. המועדון המגניב ביותר תחתי אדמות

לוליינית ב-shunt. המועדון המגניב ביותר תחתי אדמות

עוד מיצג בשאנט

עוד מיצג בשאנט

4. Busaba Eathai – האמת, שהגענו לשם בטעות, חיפשנו מקום פתוח אחרי הבילוי בשאנט, והצלחנו להשתחל אליו ברגע האחרון (שהוא מאוחר רק במונחים בריטיים, אולי 11), ורק כשהתיישבנו, מורעבים, גילינו שכולם המליצו לנו על זה. ישיבה משותפת, אוכל תאילנדי בתפאורה מערבית, עשוי טוב, מהיר, לא יקר וטעים מאוד.

Busaba Eathai
Wardour Street, 106-110, W1T OTR
020-7255-8686

5. אוטולנגי הוא מוסד לונדוני ידוע, והרבה יותר כיף, כי הוא גם ישראלי (יותם שמו). איל טוען שזאת המקבילה הלונדונית לאורנה ואלה. לא יודעת אם הייתי מרחיקה במיוחד עד איזלינגטון כדי לאכול שם, אבל בוודאי אם אתם בסביבה. ארוחת הצהרים אמורה להיות מעולה.

אוטלנגי באיזלינגטון. מה זה שווה אם גדי טאוב לא תופס שולחן לכל היום?

אוטלנגי באיזלינגטון. מה זה שווה אם גדי טאוב לא תופס שולחן לכל היום?

אוטלנגי באיזלינגטון. ניידת אורנה ואלה באזור חיוג 0044

אוטלנגי באיזלינגטון. ניידת אורנה ואלה באזור חיוג 0044

6. מוזיאון הפורטרט – שוב, איל אשם. לא היתה לי כוונה להכנס למקום הזה, שנראה לי מראש כמו בית עבוט של דיוקנאות משמימים של מלכות. מזל שהגעתי (הפעם) לפגישתנו לפני הזמן, וזכרתי להשמע לעצות חכמים ממני. גלריה יפהפיה, מרתקת ביותר ממובן אחד. בחירת מושאי הציור מעניינת, ומלמדת הרבה על התרבות הבריטית ועל ההיררכיות בה, גם מבחינה אמנותית, בחירת העבודות מצוינת. התערוכה הזמנית של גרהארד ריכטר פשוט מעולה, נוגעת ללב, ואולי תעשו מה שאני לא עשיתי ועכשיו אני מתחרטת על זה, ותקנו לכם את אחת משלוש העבודות המוצעות למכירה בגודל של פוסטר (עד ה-31 במאי).

8. ואחרון: שוק הספרים המשומשים בסאות'בנק. כמובן שצריך להמליץ על הסאות'בנק באופן כללי, וכן על וינטג' בלונדון באופן כללי, אפילו קניתי שם שמלת וינטג' אחת משלי. אבל לזה אין לי המלצות ספציפיות, פרט ללהיות חזקים ובעלי אמונה שתמצאו משהו שווה בערימות הג'אנק. אבל שוק הספרים מתחת לגשר בגדה הדרומית של התמז מציע, באחד המקומות הכי יפים בלונדון, שורות ספרים מסודרים סביב שולחנות באופן שנעים להסתובב סביבם, ועל אף שלדעתי מחירם לא זול עד כדי כך (חצי ממחיר הספרים המקוריים, שלושה וחצי פאונד למשל), המבחר שם מצוין ומצד הספרים טוב. הסתפקתי באחד.

שוק הספרים המשומשים בסאותבנק. מבחר מעולה במחצית המחיר

שוק הספרים המשומשים בסאות'בנק. מבחר מעולה במחצית המחיר

סאותבנק. הזכיר לי את אטלנטיק סיטי, למרות שאף פעם לא הייתי

סאות'בנק. הזכיר לי את אטלנטיק סיטי, למרות שאף פעם לא הייתי

ואי המלצה אחת:

כבר במגנוליה בייקרי בניו יורק התאכזבנו מהמאפינ'ס הצבעוניים, אחרי ששנים שמענו את השם ואחר כך גם עמדנו בתור. וגם הפעם כשראינו את החנות המתוקה נורא שנקראת humming bird, בשוק של פורטובלו – ידענו מראש שכך יהיה, אבל התור היה ארוך, והמאפינס היו חמודות ויפות עם ראשים צבעוניים של קרם מגעיל ומתיקות בלתי אפשרית. קנינו, אנחנו אנשים אופטימיים מטבענו. היה נורא מתוק ושום טעם אחר חוץ מזה, והקפה היה רע, כצפוי. אבל לפחות כשפתאום ירד גשם זלעפות, וכל שאר העולם חיפש מחסה, אנחנו היינו בפנים, יושבים עם המאפינים הגרועים שלנו מאחורי הדלת. לא דיל כזה נורא אחרי הכל.

גבר הולך לאיבוד דרך חלון של מאפינס מתוקים מדי.  hummingbird

גבר הולך לאיבוד דרך חלון של מאפינס מתוקים מדי. hummingbird

גם הם נפלו בפח. לא נורא

גם הם נפלו בפח. לא נורא

כדי להגיע לתובנות רחבות יותר על גלובליזציה וסטארבקסיזציה ואיך לא, האח הגדול, שעוקב אחרי עד לונדון, לחצו כאן.

שייך לקטגוריות כללי



תגובות:

  1. מאת עדי בעבודה (עוד לא הגיע החומר):

    ראשית אני מחמיאה לעצמי שהעדי מההתחלה זו אני. בכל זאת, בוסאבה. את כל שאר המקומות שהזכרת אני בהחלט מתכוונת לדגום בביקורנו הבא.
    ואה, שוק הספרים של הסאות'בנק הוא בדיוק המקום שהיינו בו גם, ונתקענו בו כשעה מענגת בלי שתיכננו. ויש אפילו תמונה קצת דומה בבלוגי. טוב לדעת איך קוראים למקום (אצלי הוא כונה "בדרך לטייט").

  2. מאת כנרת:

    כן, בהחלט. ראית איך המצאתי לו שם, לשוק ההוא? עכשיו רק צריך למקם אותו בתור, את הספר שקניתי שם.