סוף שבוע של אמנות; לילה לבן ודלתות פתוחות בבלוויל

6 במאי, 2009

סוף שבוע של דלתות פתוחות בבלוויל. ליהוק משובח, הלא כן?

מסוף השבוע של דלתות פתוחות בבלוויל בשנה שעברה. ליהוק משובח, הלא כן?

האביב מוציא את העיר מדעתה ואת הפריזאים מעורם. זה אפילו לא עניין של השמש, כי בימים האחרונים די אפור כאן (והסליחה מראש עם כל העתידים להגיע לעיר). ממאי עד אוגוסט, העיר שוקקת חיים, וכן, תיירים גם הם סוג של צורת חיים. ולכבודם, כלומר לכבודכם, מתארגנות אינספור יוזמות ואירועים, ובלב אפשר להודות שהפריזאים, אפילו אלה שיכולים לספור את פריזאיותם דורי דורות אחורה, די מבסוטים מההמולה.
ובכן, לרגל האביב והלילות שהפכו נעימים, יתקיים בשבת, ה-16 במאי,  ליל המוזיאונים. על ליל המוזיאונים במאי חלים אותם עקרונות של הלילה הלבן הנודע מאוקטובר: מוזיאונים פתוחים, בחינם, בשעות הלילה. גם הפעם, לרוב הכניסה היא לאוסף הקבוע בלבד ולא לתערוכות המתחלפות, יש המון אנשים, אבל באירוע מסוג זה יתרון דווקא, ופתוח-כל-הלילה זה עניין יחסי: הכוונה, היא, לרוב, עד חצות.

כמעט כל המוזיאונים בעיר משתתפים בחגיגה, אבל מעניין לעבור על הרשימה, גם כדי להזכר במבחר המוזיאונים המשונה והמרתק שבעיר הזאת. בין המוזיאונים שישתתפו יהיו מוזיאון האמנויות הדקורטיביות המוצלח מאוד, האורנג'רי בטיולרי, הלובר, מרכז פומפידו, מוזיאון העשבים המיועד לילדים שלא הולכים לישון בזמן, הקרנבאלה, arts et metiers, קה בראנלי, מוזיאון פיקאסו הקטן והמקסים, בית ויקטור הוגו, מכון העולם הערבי שהוא יצירה ארכיטקטונית מודרנית ידועה, מוזה ד'אורסה המקסים, מוזה רודן היפהפה, וגם הגראנד פאלה, ובו הרטרוספקטיבה המדוברת של אנדי וורהול.

אבל הרשימה מספקת גם תזכורת מעניינת למוזיאונים אחרים הקיימים בפריז, ובאמת לא היתה עד עכשיו סיבה, או הזדמנות, להיות מודעים לקיומם, כמו למשל מרכזי תרבות שונים – שוודי, פולני, הולנדי, סרבי והונגרי, וכן מוזיאונים מהתמחויות שונות: מוזיאון הציד והטבע, אוסף המינרלים על שם פייר ומארי קירי, מוזיאון העזרה הציבורית, בתי החולים של פריז, מוזיאון השירות הרפואי-צבאי, מוזיאון הכסף (שם מוצגת התערוכה המדוברת של דייויד לה שאפל אבל בערב עצמו יוצגו רק כמה עבודות מתוך התערוכה וחבל), מוזיאון המינרלים בבית הספר לכרייה של פריז (!), המרכז הלאומי להיסטוריה של ההגירה, מוזיאון הספורט, מוזיאון הדואר, ומוזיאון הארכיטקטורה בפאלה דה שאיו, שהוא פשוט עשיר ומרתק, ושווה לבקר בו במיוחד בימים אלה, כשהוא מציג את התכניות למטרופולין פריז.

סוף השבוע של דלתות פתוחות באטליות האמנים של בלוויל מתקיים באותו זמן בדיוק, זאת השנה ה-20, ליתר דיוק בין ה-15 במאי (שישי) ל-18 בו (שני). מנסיון השנה שעברה, השיטוט בין הסטודיות (איזו מילה נהדרת) של אמני בלוויל היא החוויה הכי פחות מוזיאלית שיכולה להיות, שכן המגוון רחב עד מאוד, כמו גם הרמות המשתנות של האמנים ואיכות העבודות. אבל זה כיפי, זה שכונתי, זה בוהמייני במידה, ונחמד להחליט בעצמך מה אתה חושב על אמנות בלי הוראה מגבוה. מצד שני, לך תסביר את זה לאמן שאצלו אתה מתארח.


תגים: , , , , , , , , ,
שייך לקטגוריות תרבות



תגובות:

  1. מאת סמדר:

    תודה עבור העדכונים! מה היינו עושים בלעדיך.
    בעניין הסיור בבלוויל, הוא באמת כיף ולפעמים – אבל רק לפעמים – מוצאים מציאות של אמנים צעירים או זרים שבאים להציג ומוכרים יצירות יפיפיות במחירים נמוכים מאוד. אבל חייבים לשוטט, להכנס ולבדוק. אפשר גם לאכול אח"כ דים סאן להשלמת החוויה.

  2. מאת כנרת:

    מה את אומרת? ואני לא העליתי על דעתי להציע לקנות. אני חושבת שיש אנשים שאני מתביישת לשאול אותם "כמה".
    אבל אולי הפעם אני אנסה.

    ואם את כבר תורמת לנו את ניסיון השטח שלך, יש מקום מומלץ לאכול בו דים סאם?

  3. מאת סמדר:

    תשובה קצת מאוחרת, אבל אולי עדיין רלוונטית. לנו המליצו על
    New Nioulaville
    טרם ניסינו. ואם לא, אז יש מספיק מסעדות אחרות שהצפיפות בהן בשעת צהרים היא תמיד סימן מבשר טובות.