פריזאית מרכינה ראש

2 באוגוסט, 2009
תמיד הכי חשוך לפני? הלוואי אמן

תמיד הכי חשוך לפני? הלוואי אמן

על הרצח הנתעב של ניר כץ וליז טרבושי  זכרונם לברכה, על פציעתם של רבים אחרים ועל הניסיון הנואל לרצח של הדמוקרטיה, של זכויות אדם, של אופטימיות ותקווה שרבים וטובים זקוקים להם ורבים וטובים מאוד נלחמים עליהן ללא חת כבר שנים רבות.

אין לי המון מילים כרגע, כלומר יש לי אלפים, כמה מאות מתוכם יתפרסמו מחר בטור שלי במוסף 24 של ידיעות. מציעה לקרוא וגם להגיב לאייל גרוס כאן, ואת הנוסח המלא והאישי עוד יותר, כאן.

צבי טריגר כותב על נחמני 28 שלו.

רוני גלבפיש מציעה מה כל אחד יכול לעשות בעולמו שלו.

כנרת

שייך לקטגוריות כללי



הפוסט הזה סגור לתגובות כרגע.