חזרתי, ראיתי, ניצחתי (המופקעונים)

3 בספטמבר, 2009

בדיוק אותו הים. איזה מזל

בדיוק אותו הים. איזה מזל

הממ. סוף סוף קצת נחת.

לא, המון נחת. הביקור בישראל היה נפלא, מחמם, מייזע, מקרב לבבות, מאוורר, עמוס, אינטנסיבי, מחדש, טעים (המסעדות בתל אביב מעולות, כבר אמרתי? מעולות), ואפילו הביא איתו כמה עניינים חדשים לשנה החדשה. כיף לנסוע למקום שאתה מכיר ואוהב כמו תל אביב, וממילא, כל נסיעה לחו"ל שווה כפליים כשאתה גר בפריז, פעם אחת בגלל החו"ל, פעם שניה בגלל שאתה חוזר, בסופו של דבר, לפריז.

אבל כשחזרתי, חיכתה לי הפתעה משמחת (חוץ מפריז, חוץ מסיום השיפוץ בפינת הרחוב הניו יורקית שבה אנחנו גרים, חוץ מהסתיו הזה שקפץ עלינו ככה. עוד אחת). הפינה/אתר/מיזם אהוב עלי, vingt, המונה מדי שבוע 20 דברים ש (השלימו את החסר) בפריז, ועושה זאת בדיוק מופלא, נקלע ככל הנראה למשבר יצירתי, והכריז על תחרות נושאת פרס. מי שיציע לו כותרות שוות למדורים הבאים, יזכה בקטלוג של התערוכה "Elles" המוצגת בימים אלה במרכז פומפידו.

שלחתי רשימה נאה לפני שנסעתי, ובניגוד לנטייתי הקבועה לא לזכות בשום דבר, עכשיו אני גם הבעלים החוקית של הקטלוג וגם של רשימת 20 על שמי. הנושא שהצעתי, 20 דברים מופקעים בפריז, זכה, ואף שודרג, ל-20 arnaques. ארנק, כפי שלמדתי ממש לא מזמן בזכות כרזות של סרט שכלל את המילה המשונה הזאת, הוא שוד (ואפשר לנחש את המקור של שתי המילים בשפות השונות, שהגיעה בטח מיוונית. ומה זה אומר ששודדים לך את התיק הקטן? ארנק ארנק?).

בכל אופן, למרות שאפשר היה לחשוב שאפשר למנות רשימה של אלפי דברים מופקעים בפריז, או אולי עדיף לנסות למצוא בפינצטה ובזכוכית מגדלת 20 שאינם מופקעים (כבר שנתיים כאן ומצאנו רק שניים: קורנפלקס וחינוך לגיל הרך), הם ערכו רשימה נחמדה של 20 מופקעונים, שאת חלקה אני לא ממש מכירה, כרגיל ברשימותיהם.

הנה התוספות שלי לרשימת 20 המופקעונים שלהם:

21.קפוצ'ינו ב-4 יורו, ב-6 מול הפומפידו, ב-8 בפושון (תמיד גרוע)

22.תיקוני בגדים. 15 יורו למכפלת, 150 להחלפת בטנה

23. לחם שאור בקייזר. טעים אבל יקר באופן מזעזע

24. חיתולים חד פעמיים. חשבתם שסופר פארם יקר? כאן כל חבילה עולה פי שתיים, מה שמעודד מאוד גמילה

25. מוניות. קנס של 20 יורו למי שמפספס את המטרו האחרון

אביתר בנאי. צוותא

אביתר בנאי. צוותא

20 ישראליים

לכבוד הזכיה שריגשה אותי יותר ממה שהיתה אמורה לרגש, אני יודעת, ולכבוד החזרה מהחופש, ותחילת שנת הלימודים ולרגל שלהי שנת תשס"?, ולכבוד ולכבוד ולכבוד – 20 דברים נהדרים שיש רק בישראל:

1. אורנה ואלה

2. סבתא וסבא

3. סבתוש וסבוש

4. שאר המשפחה

5. דיזנגוף

6. חברים שפוגשים במקרה בדיזנגוף

7. בתי הקפה על דיזנגוף

8. בתי הקפה באחד העם

9. קפה הפוך וטוב

10. ים

11. שקיעה בים

12. קרטיבים בים

13. קפה קר, בים או בכל מקום אחר

14. הופעות בצוותא

15. חברים מהצבא שפוגשים במקרה בכניסה להופעה בצוותא

16. מזגנים

17. רופאים שמדברים עברית

18. שמלות שנרכשות בשקלים

19. שדרות בן גוריון

20. נמל התעופה בן גוריון


תגים:
שייך לקטגוריות אל תחמיצו / ללכת לאיבוד / שוטטות, תרבות



תגובות:

  1. מאת רונית:

    כל הכבוד!!
    איזה כבוד אינדיד.
    ארנק זה פשוט גדול.
    והרשימה של ה20 דברים על תל אביב מאד משמחת.
    נשיקות

  2. מאת כנרת:

    את מבינה שאת לא יכולה להכחיש קשר למספר 6 ברשימה, כן?

  3. מאת berry:

    איזה יופי ומזל טוב על הזכייה…

    ת הרשימות מצוינות,

    שתהיה לך שבת נפלאה, ברי

  4. מאת אייל גרוס:

    ברכות על הזכייה! וואו!
    לגבי תל-אביב כמובן שאין כמו מספר 1 ברשימתך:) והיה כיף להפגש שם!

    לגבי מסעדות בתל-אביב אני חייב לומר שאף כי הייתי בהחלט בכמה טובות בביקור הזה, הפעם חשתי יותר מתמיד שאין שום התחדשות בתחום, וחוץ ממס' אחד ברשימה שלך לשם כיף לחזור כל יום, הרי שיש גבול כמה פעמים אפשר לחזור למסעדות הטובות שיש בתל-אביב שכבר היינו בהם אלף פעם, ולא מצאתי אחת חדשה לרפואה. ולי זה גרם דווקא געגועים למגוון העצום והמתחדש כל הזמן של מסעדות שיש בלונדון, וגם מגוון הסגנונות – ביחוד המטבח האסייתי הנפלא על גרסאותיו השונות שבארץ פרט לאוכל יפני ולמסעדה תאילנדית אחת ראויה (בית תאילנדי) אין לו נציגות מוצלחת. אגב, בשער הכלכלי הנוכחי המסעדות התל-אביביות גם לא נראות כזולות במיוחד אפילו בהשוואה בינלאומית.

    לגבי 15 צריך לזכור שאליה וקוץ בה, קרי בישראל יש צבא:) (ולא שהיה לי אישית רע בצבא, בכלל לא ואפילו ההפך ואכן כמה מחברי היקרים הם משם אבל … לא צריך להסביר את האבל).

  5. מאת כנרת:

    אתה מכיר מדינה שאין בה צבא? רק שהגיוס לצבאות של צרפת ושל אנגליה שונה בהרכב שלו, וכן, הרבה פחות כואב לנו מה שעושים הצבאות האחרים. אבל לפני שהבלוג שלי יהפוך לבלוג שלך, אני אעבור לעניין המסעדות המעולות.

    כמה מהן נמצאות במרחק יריקה מבסיס האם שלך: טוטו המעולה, חדר אוכל הכיפית. וזה עוד בלי שהיו לנו בטיול הצפוף הזה שום שאיפות בנוגע למקומות חדשים והתנסויות מסעירות מאלה. ובכלל, כמה כיף פתאום מלצרים צעירים, מחייכים, מפלרטטים, עושים הכל בשביל טיפ (חוץ מאלה של אורנה ואלה, אגב. אלה כבר הפסיקו להיות נחמדים אליי, ובכלל, לא עובדים בשביל אף אחד). נכון שהתרגלתי לחומרה ולמקצועיות של המלצרים הצרפתיים, אבל מחדש נזכרתי כמה נחמד זה מלצרים נחמדים.

    והמחירים – אני מסכימה איתך, לצערי. תל אביב יקרה לאללה.

  6. מאת אייל גרוס:

    מודה שלא הייתי בחדר אוכל, אבל טוטו הייתי, פשוט כל כך הרבה פעמים שכבר אכלתי של מנה שם מהתחלה ועד הסוף:) וכך רוב המסעדות… בביקור זה פחות קריטי אך נזכרתי שלפני שנסענו היינו ברוויה מוחלטת מבחינה זו שכאשר בא לנו לצאת לא היה מקום שלא היינו בו יותר מדי פעמים.

    המלצרים של אורנה ואלה הפסיקו להיות נחמדים אליך? לא יפה. אולי הם קראו את הרשימה הוותיקה בה כתבת שהם חמודים ולא נגישים?:) לא שזה תירוץ אבל הייתי חייב להזכר בזה:)

    ובכל זאת מילה אחת לגבי צבא. בכל מדינה כמעט יש צבא. הנקודה היא לא רק שהרבה פחות כואב לנו מה שעושים הצבאות האחרים, אלא גם שהרבה מהצבאות האחרים פחות מכאיבים לאחרים… הצרפתי שלך נדמה לי מזמן לא ממש הכאיב לאף אחד? או שאני שכחתי משהו? אם כי אכן האנגלי והאמריקאי גם מצטיינים בלהכאיב לאחרים, אני מודה.

  7. מאת שרון:

    איזה כיף לזכות! לחיי הז/שכיות שבדרך

  8. מאת סמדר:

    ברכות!!!
    ואולי תעשי רשימה מפורטת של בילויים, מסעדות, מקומות מומלצים עם ילדים לפריזאים שנוסעים לתל אביב?
    שפעם אחת נזכה גם להמלצות של מקומיים.

  9. מאת כנרת:

    תודה שרון יקרה.

    וסמדר, אני כמעט מתפתה לבקשתך, ואז נזכרת שהרשימה אינסופית.

  10. מאת שוש:

    ברכות על הזכיה! כבוד לך, תמשיכי לשתף אותנו ברשימות המקסימות שלך שעושות לי חשק לשוב -שוב ושוב לעיר האורות מפני שתל אביב נמצאת בהישג יד ממש. תודה לך.

  11. מאת אילת:

    אהבתי את הרשימה
    (אתמול במקרה הלכנו בדיזנגהוף אחרי תקופה שלא יצא(זה מיד מוסיף נופך תיירותי ועיניים טריות לעניין )
    ונחשי מה
    פגשנו את כל העולם…
    להית בשנה הבאה

  12. מאת אביגיל:

    סחתיין על הזכייה. לתפארת מדינת ישראל.
    ואני מסכימה שתל אביב היא היעד המושלם לחופשת מולדת.

  13. מאת כנרת:

    אילת, תודה. התמונה מדיזנגוף משגעת, והבלוג בכלל, יפהפה ומעורר תיאבון.

    אהלן אביגיל, וברוכה השבה. שאלת השאלות היא איך זה כשחופשת המולדת מתארכת לאינסוף.

  14. מאת עדלי משיח:

    אז זהו , ששנת הלימודים היא תש"ע ( בלי "ס" ) – כי זה 2010 :)

  15. מאת pema:

    קצת באיחור אבל רציתי לספר שבשבוע האחרון היינו בפאריז (לאחר שבוע בברטאן ונורמנדי) ומצאתי את עצמי לא פעם בזמן השוטטות ברחובות העיר מסתכלת על הנשים שנראו לי קצת ישראליות (ובטח היו מהאיזור, אבל קצת יותר מערבה :)) וחושבת מי מהן היא כנרת… והנה התברר שבדיוק בזמן הזה היית בארץ והאפשרות לפגישה מקרית התפוגגה עוד לפני שהחלה.
    ועוד רציתי להודות על רעיונות שלקחתי ממך, כמו ברסי, כמו בלוויל , כמו פארק בוט דה שומון שהשאיר אותנו עם רצון עז וחזק לרוץ בין שביליו וגבעותיו, הפרומנד פלאנטה, הדרך מהבסטיליה לככר נסיון (פובורג סן מרטין נדמה לי ) שהם רק חלק מהמקומות הפחות מוכרים והיותר נעימים שהכרנו בפאריז, דרכך.
    תעלת סן מרטין לעומת זאת, היתה לי אכזבה רבה. אולי ציפיתי למשהו אחר.
    אה וכן, השתעממתי נוראות ברחוב האופנה העילית פובור סאן אונורה.
    נו, אי אפשר לנצח תמיד… :))

  16. מאת כנרת:

    אני מאוד שמחה שנהנית, השתמשת ברעיונות למיטיבי לכת מהאתר, ושיצא לך לנשק בחור צרפתי במסיבת הרווקים שלו. באמת אחד העניינים החמודים, כל עוד לא מבקשים לנשק את הבעל שלי. עד עכשיו ביקשו ממנו רק לחתום על כלות מזדמנות, אבל בהחלט ייתכן שזה בגלל שהייתי בסביבה.

    ובעניין לזהות אותי: אני חוששת שפרמטר הישראליות לא ממש יעבוד במקרה שלנו. בחוץ לארץ חושבים שאנחנו צרפתים, בגלל הילדות חושבים שאנחנו שוודים, ובישראל כבר קרה שדיברו אלינו באנגלית. אז לא הייתי הולכת על זה דווקא.

    לעומת זאת, אני כל כך נהנית לשמוע עברית פה ושם, שכשאני רואה ישראלים מחפשים את עצמם במפה של המטרו או בספרון המפות הכחול הקטן, אני מיד ניגשת ושואלת אם הם צריכים עזרה. הנה לך מתכון קטן ללכידתי, בפעם הבאה שנדמה לך שאני בסביבה: תשלפי מפה, קמטי את המצח וצרפי אנחות ישראליות עמוקות, ואני כבר אגיע.

  17. מאת ענת מרוק:

    קיצור אימרה לוילונות – 25 יורו..:))… עכשיו אני מבינה שאנחנו לא לבד..