רכבת / פוסטקארד
6 בנובמבר, 2009
לא יודעת איך זה, אבל בכל פעם שאני חוזרת מז'יברני לפריז, הנוף מהחלונות אחר. כנראה שיש כמה מסלולים, גם לפי עצירות הביניים. יש המון נחלים, ופארקים, ואיזורי תעשייה, ואפילו שכונות קרוואנים ולפעמים גם כבישים מהירים, בתי קברות ווילות עירוניות שגובלות ברכבת, עם מגלשה מפלסטיק ומתקן לתליית כביסה.
הפעם צילמתי את הדרך מז'יברני למאנט לה ז'ולי. במאנט כבר עלו המון אנשים לרכבת, וכל מה שאפשר היה לצלם זה מעילים וסלולריים ואייפודים ועיתוני רכבת וספרים.

















6 בנובמבר, 2009 בשעה 13:02
אהבתי במיוחד את תמונות 7 ו-9.
עכשיו שאלה מפולניה: למה התמונה צולמה מהצד השני של הספספלים? בצד שלך לא היה נוף יפה?
6 בנובמבר, 2009 בשעה 16:34
כמו סט של תמונות פולרואיד המהוות Story Board של המסע שלך
תמונה מס' 7 מצויינת במיוחד, אהבתי מאד.
7 בנובמבר, 2009 בשעה 6:53
יפה.
מעורר געגועים.
אגב, 'פוסטקארד' בעברית פרובינציאלית זו גלויה.
7 בנובמבר, 2009 בשעה 8:44
כשאני מגיע לתמונה 13 במסעותיי הפרטיים ברכבות אירופה, אני תמיד שואל את עצמי מי האנשים שגרים שם.
7 בנובמבר, 2009 בשעה 11:03
יש משהו מאוד מעניין בצילומים הללו.
אהבתי.
9 בנובמבר, 2009 בשעה 15:44
גלית, כמו שכתבתי, בכל פעם משום מה המסלול קצת אחר, והנוף ממש שונה בין שני צידי הפסים. פסי הרכבת לפעמים מפרידים בין הנחל והיער או לחילופין איזורי תעשיה, למשהו חדש לגמרי שמתחיל מצידם השני. צילמתי את הצד ההוא, כי שם היה הנוף היותר מעניין (הדרך בצד השני התחילה בחומה נגד רעש אם אני זוכרת נכון), וכי רציתי את מסגרת החלון.
יהודית, ידוע בהחלט, אבל בכל זאת זה גם פוסט, ולכן הלעז.
עמיר, התשובה בתמונה האחרונה.