לקום על צד שמאל

10 בנובמבר, 2009

שמש מוחלטת על הסן. מראה מפונט מארי

שמש מוחלטת על הסן. מראה מפונט מארי

אין מעשה רומנטי יותר מלשריין מבעוד מועד בייביסיטר לאחד מימי סוף השבוע. התערוכה של דיוויד לה שאפל, שהסתיימה ביום האחרון של מאי, סיפקה לנו את התמריץ והדד ליין.

אה, רומנטי קצת יותר זה לארגן גם שמש נהדרת, שתתמיד לאורך כל היום הזה.

השמש והצהריים שהגיעו עד שיצאנו מהבית, שלחו אותנו למצוא אוכל תחילה. זה לא עניין של מה בכך, בסופשבוע ארוך שהוציא את כולם לרחובות, באחד האזורים המתויירים ביותר בעיר. במקום מלכודות תיירים, הצלחנו למצוא, ברו דופין סושיה די מצוינת ואפילו זולה (33 יורו לכל מה שתראו למטה ולקנקן של יין לבן וקליל).

Bo Bun. קל, טרי מאוד ומצויין

Bo Bun. קל, טרי מאוד ומצויין

סושי מפורק לגורמיו

סושי מפורק לגורמיו

וגם סושי רגיל. טונה ואבוקדו, כרגיל

וגם סושי רגיל. טונה ואבוקדו, כרגיל

המבנה של מוזיאון הכסף הוא באמת מפגן של כסף ישן, והעבודות השחצניות, מלאות ההומור, הסלבריטיז, העירום הבוטה, הרעיונות השטחיים אך המשעשעים של לה שאפל התריסו יפה כנגד הפאר הישן והזנוח, אבל כמובן שנהנו גם מזוהרו, במידה שמזכירה את התערוכה המעולה של ג'ף קונס בוורסאי (קצת פחות פאר, קצת פחות גיבוש אמנותי, אבל קרוב יותר לעיר והרבה יותר ציצים).

פורנו ותאונות של מכוניות וקהל מגניב. התערוכה של לה שאפל

פורנו ותאונות של מכוניות וקהל מגניב. התערוכה של לה שאפל

אף פעם לא ראיתי חנות מוזיאון הומה כל כך, אף פעם לא ראיתי פוסטרים שנמכרים בחנות של כל כך הרבה עבודות שלא הוצגו בתערוכה עצמה.

ואלה הרגליים של דבורה, כפי שנראו מהפוסטר שהיה תלוי מחוץ למונה דה פארי

ואלה הרגליים של דבורה, על הפוסטר שהיה תלוי בחוץ

הרחובות מסביב מתוקים כל כך, רו מזרין ורו דה בוסי, יפים מלאי היסטוריה והומים תיירים, אבל אחרי שהפסקנו את החרם על תיירים (בכל זאת, עוד מעט מגיע אוגוסט, אנחנו צריכים להתחסן), זה נעים וכיף להמר על כל השפות האלה שסביבנו. אגב, שמענו גם הרבה צרפתית. יכול להיות שיש עכשיו צ'רטרים זולים מישראל?

רו בונפרטה. נצמדנו לאחת הקבוצות המודרכות שעמדה בשעריו הנעולים של הבוזאר, בית הספר הגבוה לאמנות של פריז. היא אמרה להם ככה: היום סגור, אבל מאוד כדאי שתמצאו במשך השבוע זמן להכנס פנימה. אפילו בנון שאלאנטיות, כאילו שאתם לומדים כאן. כי חוץ מהארכיטקטורה של המקום, והאווירה והסטודנטים שיום אחד בוודאי יהיו משהו, כשפונים בין בנייני המוסד הזה ימינה, מתגלית חורשה קטנה, ככה, באמצע פריז.

זה נשמע כל כך מופרך, שחשבתי שלא הבנתי טוב. אבל תודות לגוגל ולתמונת הלוויין שהוא מספק, מתברר שבהחלט: חורשה קטנה באמצע הגדה השמאלית. אז בפעם הבאה שאתם בסביבה: רו בונפרטה, מול רו בוזאר. ובפעם הבאה, לעומת זאת, כשאתם משתזפים על הגג בעירום או סוגרים מרפסת, קחו בחשבון את היעילות של גוגל.

הבייביסיטר דיווחה שהילדות אספו עלים, התחברו עם ילדות חדשות בגינה, ושבו הביתה הרוגות מעייפות, ואנחנו התכוונו להתחיל לחזור. זאת לא אשמתנו שבדרך נתקלנו בסניף הגדה השמאלית של Ladurée, אביר המקרונים והדקור המצוייץ. הסניף המרכזי והראשון, בשאנז אליזה, מאפשר להעביר שעה של אצילות צרפתית של מאה חמישים שנה אחורנית. לעומתו, הסניף ברחוב בונפרטה מכניס לשעה קלה של קולוניאליזם כהלכתו. הקירות מצויירים בציורי טבע, התקרות מחופות ביריעות בד לבן, הכורסאות הן גרסה מצופה עור של כסא נוח, המלצרים בחליפות, מסביב מדברים במבטאים משוייפים בשלל שפות, כולם מצלמים את עצמם ואת העוגות ואת הקירות. המחירים בהתאם,  פסיכיים. השוקו החם טוב כמעט כמו זה של אנג'לינה, העוגות נהדרות, ואני מתה על כלי הכסף האלה. עם קפה קטן, זה יוצא 17 וקצת יורו, ולמרות זאת, עוד נשוב.

Laduree, רחוב בונפרטה. בכל זאת היו יתרונות לקולוניאליזם

Laduree, רחוב בונפרטה. בכל זאת היו יתרונות לקולוניאליזם

Laduree. צר לי, זה אכן מעולה כמו שזה נראה

Laduree. צר לי, זה אכן מעולה כמו שזה נראה

אם לא היינו מקפידים לבזבז את כל כספנו על השמנה איכותית ושמירטוף ממקור איכותי לא פחות, אולי הייתי יכולה לקנות משהו בחנות המקסימה שמול להדורה: Simrane היא חנות של בדי כותנה מודפסים בטכניקה הודית, שמהם עושים צעיפים רכים ויפים, קימונו (יש לי עוד מעט יומולדת!) וגם טוניקות, או סתם בדים לעשות מהם מה שתרצו. מארבעים לצעיף ואילך.

אדום על כחול

אדום על כחול

ירוק על צהוב

ירוק על צהוב

צבעוני על כחול

צבעוני על כחול

ואז, כשחשבנו שבאמת כבר נגמר יום הכיף, ורק שמענו איזו להקת רחוב מנגנת למרגלות הכנסיה של סן ז'רמן דה פרה.

סוג של דיקסי עליז. מול הסן ז'רמן דה פרה

סוג של דיקסי עליז. מול הסן ז'רמן דה פרה

גילינו שכל התנועה נעצרה. לא לכבודנו, עם כל הכבוד. (שימו לב! וידאו ראשון בפריזאית).

0

אולה!

– – –

Sushi 6
Rue Dauphine 10, 6e
Tel: 01.43.29.68.80
Métro: Pont Neuf, Saint Michel

Ladurée
rue Bonaparte 21, 6e
Tel: 01.44.07.64.87
Métro: Saint-Germain-des-Prés
0
Simrane
Rue Bonaparte 23, 6e
Tel: 01.43.54.90.73
Métro: Saint-Germain-des-Prés

וקישורי רולרבליידס.


תגים: , , , , , , ,
שייך לקטגוריות אוכל, מסלולים - Let me take you by the hand and, מסלולים וספיישלים



תגובות:

  1. מאת לוקי:

    בכל פעם שאני עולה על מטוס אני מקווה שבסופו מחכה לי תערוכה של לה-שאפל, בנתיים יצא לי לראות רק את דייב שאפל.
    :(
    אבל לפחות אני אוכל הרבה סושי.

  2. מאת כנרת:

    דייב שאפל נשמע לי כמו מציאה לא רעה בכלל. ודיוויד ל.ש נראה כמו בחור מלא מוטיבציה, הוא לא ייתן לך להפסיד תערוכה שלו.

  3. מאת אביגיל:

    הרגת אותי ברכות – בובון זאת המנה שאני הכי אוהבת עלי אדמות. ומכאן אני יוצאת בקריאה נרגשת לתפוצה הוויאטנמית בישראל: הבו לנו בובון ובא לציון גואל.

    [סליחה על השיטחיות אבל כשיש בובון בסביבה, אני נהיית חד מימדית לגמרי :) ]

  4. מאת טובה:

    תערוכה כזאת היתה הולכת לא רע בלובי לכנס שלנו ביולי בנושא בטיחות בדרכים. מעניין

  5. מאת שירלי:

    אני נורא אוהבת את הבלוג שלך :) עשית לי חשק לבקר בחנות המקרונים בשאנז אליזה.
    יש לך עוד המלצות לחנויות מדליקות באזור של השאנז?

  6. מאת כנרת:

    אביגיל: בובון הוא באמת שווה, אבל את לא חושבת שהשם שלו טפשי להחריד?

    טובה'לה: נסו אותו, אולי הוא יסכים.

    שירלי: בשאנז אליזה אין חנויות מדליקות. יש חנויות מפוארות, שוות, חנויות קונספט מושקעות ונוצצות. כמעט בלתי אפשרי לבחור מתוכן. אפילו החנות של נסקפה, עם מכונות הקפה, מדליקה, גם הסטודיואים של המכוניות שווים התמהמהות, ודיסני, מסחטת הכספים האיומה. ובטח ההיא של וירג'ין, שבית הקפה שלה מגיש ארוחות בוקר נחמדות. הן גדולות, מפוארות לרוב (לא זארה, אבל הו גוצ'י) אבל לא הייתי קוראת להן מדליקות.

  7. מאת הגרסוניירים:

    הגרסוניירים לא יכולים להסכים יותר לגבי יתרונות לקולוניאליזם. אחח, אם רק היינו נשארים קצת מנדטוריים, ללא צורך להמציא מונחים ג'נטלמנים, עם הפסקות תה מלבבות וביקורים של פרינס הארי. ובלי קשר – כל כך הרבה מיתולוגיה יש מאחורי האישה הפריזאית – מה עם איזה פוסט על הגבר הפריזאי היום? ולאוו דוקא אלה מחוף פרישמן

  8. מאת עדו:

    היינו השבוע בפריז. החשש של זוגתי שהכל יהיה סגור בשל החג התבדה. החשש שלי שהחנויות יהיו פתוחות התממש. היינו בעקבות המלצתך בפסאג' 53. היה מעולה. היינו לבד במסעדה. כל הצוות כירכר סביבנו כולל מלצר שענה לשם הבלתי צרפתי בעליל: דורון.
    היינו בשה ז'נו http://www.chezjanou.com ביסטרו פרובנסיאלי מצויין. פגשנו את קרלה ברוני ובעלה, איך קוראים לו ברחבת הנוטרדם (יש תמונות), פארק בוט בושון ברובע ה19 היה מקסים כמובטח, לעומת זאת רכיבת אופניים ביער בולון התגלתה כמאתגרת במיוחד, בשל תחזוקה איומה של האופניים המושכרים. 
    ממליץ במיוחד הטיפוס למגדל הפעמונים בנוטר דם. מפגש קרוב במיוחד עם מפלצות האבן המעטרות את הקתדרלה בגובה רב. וכן.. לה דורה (היינו בסניף ברחוב רויאל 16) התגלתה כמרסקת דיאטות יעילה.
    בון סואר פריז, הלו ישראל. חזרנו. (אוף)

  9. מאת אביגיל:

    שם מגוחך להפליא ולמרבה המבוכה כשביקשנו בובון במסעדות ויאטנמיות מחוץ לצרפת זכינו להרמת גבה. מסתבר ששמה האמיתי של המנה הוא bun bu xao. וזה כבר נשמע יותר טוב, לא? :)

  10. מאת רונית:

    שמענו גם הרבה צרפתית. יכול להיות שיש עכשיו צ'רטרים זולים מישראל?
    את גדולה