תגובות לפוסט: "פשוט לא. לא פשוט / מפריזה"

מאת: לחם עבודה כתיבה פריז « יכולה לפעמים

לחם עבודה כתיבה פריז « יכולה לפעמים — Fri, 23 Dec 2011 09:50:28 +0000

[...] עוצרות לנוח בקפה קטן, מחסלות ברעב של מטיילות קוראסון, שני קווין אמאן, טארט [...]

מאת: מחשבות

מחשבות — Tue, 23 Aug 2011 07:01:53 +0000

טוב, דיאט קולה זה בהחלט דבר משמין. מים, רק מים.

מאת: כנרת

כנרת — Sun, 14 Feb 2010 15:04:13 +0000

תמר, תודה.

ובן – טוב לשמוע, מעניין מאוד. הייתי מבקשת שהשף ייגש לשולחני, לו רק הייתי יודעת מה אמורים להגיד לו במעמד המשונה הזה.

מאת: בן סיניבר

בן סיניבר — Sun, 14 Feb 2010 13:19:20 +0000

כנכנרת היקרה,

א מזה זמן רב שאני עוקב אחר האתר וכמי שמבקר בערך פעמיים בשנה בפריז, אני מוצא כי הוא משמש לי כאורים ותומים ו דרך אגב, אשתי ואנוכי סעדנו ב- KGB לפני כחודש ושמחנו לגלות כי השף של המסעדה הוא בחור ישראלי צעיר העונה ה לשם יריב ברבי אשר עבד קודם לכן ב – ZKG

מאת: תמר מושינסקי

תמר מושינסקי — Sun, 14 Feb 2010 11:56:59 +0000

כנרת יקרה

כתיבתך כרגיל מקסימה, אבל הפעם את מצטיינת בכל הנוגע לדייקנות ולהבנת הפרטים הקטנים. כי הרי ברור שלא מדובר רק על אוכל, קלוריות ונתוני השמנה – למרות שאלה הדברים החשובים באמת .

מאת: טל

טל — Thu, 11 Feb 2010 23:22:50 +0000

יקירתי,
כדאי לך לשקול להוסיף לאתר את התוסף הזה: http://www.satollo.net/plugins/comment-notifier
הוא מאפשר לכל מגיב לסמן צ'ק בוקס בעת השארת התגובה – ולקבל הודעה למייל כשיש תגובות נוספות (יעיל מאוד בין השאר כדי שאנשים יידעו שענית להם).

בהצלחה עם הכריכה הרכה – מתה לשמוע פרטים

מאת: כנרת

כנרת — Wed, 10 Feb 2010 13:10:26 +0000

טל ושונית והחברות של שונית מישראל: היה טור, למעלה משנתיים, ואיננו עוד. אני שוקדת על פורמטים אחרים, בכריכה רכה. שונית, בינתיים את מוזמנת להזמין את החברות שלך הנה.

עמיר, בטח שאפשר לסמוך על התמונה: הקפה אכן היה טוב, גם הקרואסון ואפילו המיץ לא היה חמוץ כהרגלו. בראסרי אנטיפתי מתחת לבית שלי, אבל היחידי בכיכר שעליו נופלת השמש מדי פעם.

מאת: עמיר

עמיר — Wed, 10 Feb 2010 12:55:12 +0000

על איזה קרואסון כולם מדברים כאן ?!
הרי ברור שבפריז יש קרואסונים מעולים.
מה שמרעיש (אך בשקט) בתמונה דלעיל זה הקפה, שנראה כמעט טעים, אם אפשר לסמוך על תמונה.

גם לא הייתי מתנגד לטבול אצבע בצנצנת הריבה.

מאת: שונית

שונית — Wed, 10 Feb 2010 12:45:16 +0000

שלום כנרת.
בתור "פריזאית בהתהוות" אני עדיין מנסה לפתור את החידה של תחת קטן ורגלים ארוכות. אצלי "הבעיה" זה הלחם המשגע ששובר את ליבי כאשר הוא מתבונן בי מכול חלון ראווה שני, אני כל כך מרחמת עליו שמרגישה חייבת לחמם אותו בבטני…
נ.ב. חברות מישראל שואלות מה קרה לטור שלך בעיתון ?

מאת: טל

טל — Wed, 10 Feb 2010 07:49:45 +0000

גם מרתק וגם כתוב נפלא.
אני כל כך מזדהה עם האנלוגיות השונות בין הרגלי אכילה לאספקטים שונים של חיינו. עד היום עסקתי בעיקר בזווית המגדרית של הנושא, אבל הזווית הלאומית מרתקת גם כן (אם כי גם את מדברת על "צרפתיות" ולא על "צרפתים").
ומה זה "ימי הטור המהוללים"? זה נגמר?