ארכיון פוסטים מהחודש "מרץ, 2010"

איחולים אקס טריטוריאליים לחג החירות

יום שני, 29 במרץ, 2010

עגלת תינוקות משוחזרת ונערה משוחררת (וחצי). מול חנות עתיקות

עגלת תינוקות משוחזרת ונערה משוחררת (טוב, אחת וחצי). מול חנות עתיקות באקס אן פרובנס

כשמסרנו לילדות את סיפור ההגדה, כל אחד וגרסתו המצונזרת שלו, נזכרתי למה חשוב לספר ביציאת מצרים: העניין הזה של החופש. הציווי הזה – אתאיזם או לא, יש דברים שמוכרחים לאמץ – להיות חופשיים תמיד.

(more…)

תרבותניקית / מפריזות באופרה

יום שני, 22 במרץ, 2010
זאת את, הרקדנית?. בטח. ילדה יוצאת משיווי משקל באופרה גארנייה

זאת את, הרקדנית?. ילדה יוצאת משיווי משקל באופרה גארנייה

הסדרן לקח לנו את הכרטיסים, ושאל את הילדה, זאת שלמרבה השמחה מתבררת בכל פעם מחדש כשלי, אם היא זאת שתרקוד עוד מעט על הבמה. לא, היא אמרה לו, מדייקת, וצעדה זקופה, בדרך שפתח לה כששיחרר את כבל הקטיפה מתושבת הנחושת שלו.
חלפנו על פני פסלים של מלחינים, על פני דבוקות של מלאכים אוחזים מנורות, ועלינו בגרם המדרגות המרכזי לקומה השניה. רצפת השיש מתחת לרגלינו התחלפה ברצפות פסיפס ועץ, הקירות שמולנו מצופים בשיש ובמראות ענק שמהדהדות את כל הפאר הזה מיליון פעם, ועוד במסגרות זהב מגולפות. זה יפה מדי, היא אמרה, התרגום לעברית של התרגום לצרפתית של התיאור של כל מה שהוא מ-א-מם.

(more…)

אביב מתעורר: תערוכות ועניינים, מרץ 2010

יום ראשון, 21 במרץ, 2010
אובססיה אהובתי. הכרזה לתערוכה של לוסיאן פרויד במרכז פומפידו

אובססיה אהובתי. הכרזה לתערוכה של לוסיאן פרויד במרכז פומפידו

12, 14, 15, 12.

זאת היתה התחזית בתחילת השבוע.

17, 11, 14, 14, 16.

זאת התחזית להמשך. בפועל, אמנם ברגע זה יורד גשם (החיים כאן ניתקו אצלנו את הקשר המיידי שנוצר בין קור ובין גשם), אבל בגדול – חולצה וז'קט. בבקרים אולי קצת יותר קריר. סוודרון. כבר לא צריך לבזבז עוד חמש דקות ביציאה מהבית על איתור שתי כפפות, צעיף וכובע. והרבה יותר חשוב: כבר לא צריך לצאת בחושך. אפילו כשמתעוררים יש אור בחוץ, כשחוזרים הביתה עדיין אור, וזה יילך וישתפר, עד לשעות האור המופרזות של הקיץ (בשמונה בערב סוגרים את התריסים ומודיעים לילדות שלא משנה לנו מה קורה בחוץ, עכשיו לילה).

ובינתיים, גם בחזית האמנותית מתנערים משנת החורף בכמה תערוכות מסקרנות מאוד.

1) פרויד. לוסיאן פרויד. במרכז פומפידו. רטרוספקטיבה כזאת רצינית ומקיפה, שבביקור האחרון שלנו בפומפידו, מתישהו בפברואר, כבר התגלגלו בחנויות המוזיאון מרצ'נדייז של האיש, האגדה, הנכד והפורטרט של קייט מוס.

(more…)

בחזרה לברסי: כרטיסים לפיינל פור / קטנה פריזאית

יום שבת, 20 במרץ, 2010

הפיינל פור ב-2009 בברלין

הפיינל פור ב-2009 בברלין

אי-שם בחודש אוקטובר הפגנתי תבוסתנות לא אופיינית ושיערתי, שחור על גבי בלוג, שסיכויי ההעפלה של מכבי לפיינל פור 2010 בפריז נמוכים מתמיד. למזלי הטוב, לא הרשתי לפסימיות למנוע ממני לרכוש כרטיסים שנמכרו כבר אז במחיר השערורייתי של 300 יורו לשני הערבים (סה"כ 4 משחקים). מאז כמובן התרחשו כמה דברים שפיני גרשון מייחס לאלוהים ואני לאיום האיראני  – והופ: הסיכויים טובים מתמיד וההיסטריה בעיצומה.

(more…)

שיטת האסימונים: Café des Musées, Lenôtre

יום שבת, 6 במרץ, 2010

מקרון של לנוטרה.

נתחיל מהסוף. מקרון מוזהב של Lenôtre

תמרצתי את עצמי: אם אסיים לארוז בזמן, תהיה לנו שעה לפני איסוף הילדות מהגנים ולפני טיסת הערב המאוחרת. מתברר ששיטת האסימונים עובדת עלי יופי, אם רק תחליפו אסימונים במקרונים.

ארזתי הכל, בעצמי, אף אחד לא נתן לי שום דבר להעביר, וכן, אני יודעת למה אתם שואלים.

(more…)

בפרדס של הטיולרי

יום שלישי, 2 במרץ, 2010

האורנג'רי. ציירת מעתיקה את הליצנים של André DERAIN

האורנג'רי. ציירת מעתיקה את הליצנים של André DERAIN

השאירו אותי לבד בעיר. כולם נסעו: מי לתל-אביב ומי לסקי. כמובן שקצת קשה לקטר על כמה ימי חופשה עצמאיים בפריז – אבל לא בלתי אפשרי. לכן, סוף השבוע הוקדש למנוחה בטלנית ולגיחה רכובה קצרה לכיוון המארה. אך כשהתחיל שבוע חדש הרגשתי שאני חייב לפתוח אותו ברגל ימין. בהתחשב בכך שהעוזרת מצלצלת בדלת בשמונה, חיפשתי מקום נעים ומעניין לבלות בו את הבוקר. אלא שיום שני הוא יום מנומנם במיוחד בעיר שגם כך לא מחבבת יקיצות מוקדמות מדי. למרבה התדהמה גיליתי שדווקא האורנג'רי (Musée de l’Orangerie) מקדים להיפתח כבר ב-09:00. אכן, הפתעה משמחת.

(more…)