בפרדס של הטיולרי

2 במרץ, 2010

האורנג'רי. ציירת מעתיקה את הליצנים של André DERAIN

האורנג'רי. ציירת מעתיקה את הליצנים של André DERAIN

השאירו אותי לבד בעיר. כולם נסעו: מי לתל-אביב ומי לסקי. כמובן שקצת קשה לקטר על כמה ימי חופשה עצמאיים בפריז – אבל לא בלתי אפשרי. לכן, סוף השבוע הוקדש למנוחה בטלנית ולגיחה רכובה קצרה לכיוון המארה. אך כשהתחיל שבוע חדש הרגשתי שאני חייב לפתוח אותו ברגל ימין. בהתחשב בכך שהעוזרת מצלצלת בדלת בשמונה, חיפשתי מקום נעים ומעניין לבלות בו את הבוקר. אלא שיום שני הוא יום מנומנם במיוחד בעיר שגם כך לא מחבבת יקיצות מוקדמות מדי. למרבה התדהמה גיליתי שדווקא האורנג'רי (Musée de l’Orangerie) מקדים להיפתח כבר ב-09:00. אכן, הפתעה משמחת.

הכניסה לאורנג'רי

הכניסה לאורנג'רי

האורנג'רי מתחבא בקצה הדרומי של גני הטיולרי. משיורדים במטרו של הקונקורד צריך פשוט ללכת לכיוון הסן ולהמשיך לאורך כל הצלע התוחמת את גני הטיולרי. בינתיים הכיכר העדיין לא כל-כך סואנת והתצפית ממנה אל האייפל וכיפת הזהב של האינווליד הן פתיחה מצויינת ליום. כשמגיעים מגלים שמדובר מוזיאון קטן ונעים ומזמין. הוא נפתח כבר ב-1926 כדי להוות אכסניה לכמה מציורי הנימפאות המרשימים של מונה. המבנה שופץ מאז כמה פעמים ונפתח מחדש ב-2006 לאחר תקופת שיפוצים ממושכת שאפשרה להעביר את הציורים של מונה לחלק העליון של המוזיאון שם ניתן לראות אותם מוארים באור יום בהתאם לכוונתו המקורית של הצייר. בנוסף, מכיל המוזיאון אוסף קטן, מוקפד ומרשים של ציירים אימפרסיוניסטים ופוסט-אימפרסיוניסטים: רנואר, סזאן, מאטיס, מודליני, פיקאסו ועוד.

רנואר. Portrait de deux fillettes

רנואר. Portrait de deux fillettes

המבנה עצמו מרשים ומעניין, אך למרות שהוקם כדי לשרת את היצירות של מונה, דווקא הן נראות חיוורות ואנמיות מעט – ואולי היתה זאת רק השעה המוקדמת על אורה החיוור. בכל מקרה, אצטרף להמלצת בעלת הבית, כדי לראות את היצירות של מונה כמו שצריך – סעו לג'יברני. החלקים האחרים מוצלחים הרבה יותר. השבוע (עד ל-8 במרץ 2010) מוצגת תערוכה מרתקת על האופן בו מציירים ילדים שמלווה בסרט וידאו עשוי היטב ובו ראיונות עם כמה מהילדות ששימשו מודלים ליצירות (משעשעת במיוחד מאיה פיקאסו).  התצוגה הקבועה מכילה בחירה מצויינת של עבודות ומציגה בין היתר מקבץ מרשים ומרגש מציורי חיים סוטין (כן, כן, ההוא מהרחוב בלי החנייה).

אבא צייר. Maya Picaso

אבא צייר. Maya Picaso

בשורה התחתונה, זה ממש מחדל שלא ביקרנו באורנג'רי עד היום. אם אתם בעיר השבוע – רוצו להספיק לראות את תערוכת ציורי הילדים, גם אם לא – זה מוזיאון שווה ביקור ויכול להוות פתרון מוצלח למי שמגיעים לעיר רק לסופשבוע ורוצים לראות קצת אומנות מעניינת בלי להישאב לתוך מוזאוני הענק העמוסים והמאיימים. בשורה התחתונה האמיתית, סיימתי את התערוכה ואצתי ללגום שוקולה שו באנג'לינה המשתפצת מעט אף היא. רציתי לקטר, אבל השילוב של שוקו חם, סמיך עם שמץ חריפות בלווית קצפת עשירה הוא בלתי מנוצח ובלתי קטיר.

כרזת התערוכה

כרזת התערוכה

Musée de l’Orangerie
Jardin des Tuileries
פתוח מדי יום (למעט שלישי) מ-(9:00 ועד 18:00)
כניסה למבוגר: 7.5 יורו
אתר האינטרנט מצויין ומציג קטלוג מלא של כל היצירות (בצרפתית בלבד):

http://www.musee-orangerie.fr

(מושיק)


תגים: , , , , , , , , , , , , ,
שייך לקטגוריות תרבות



תגובות:

  1. מאת דבורית:

    בהחלט מחדל. בביקוריי בפריז האורנג'רי היה חלק מהסיבוב הקבוע.
    ואל תגיד סוטין בקול רם. עוד כואב לי הלב מהרחוב שנטשתי בעל כורחי.

  2. מאת כנרת:

    ידעתי שיהיה לך קשה ככה, שבוע לבד בפריז. אני שמחה שמצאת דרכים להקל את מדאובי הבדידות.
    בקרוב אצלנו.

    נשיקות.

  3. מאת עמיר:

    :-)

    (ואני לגמרי מתכוון לזה)

  4. מאת טובה:

    איזה צילומים נהדרים, אמנות בפניעצמה, תאמיני לי