
שמעתם את הקולות האלה? שאלה הילדה עמוק מתוך הציורים שלה

בואו, בואו. קראתי להן למרפסת מבלי להעיר את אבא שלהן

מוזר. כמעט אף אחד אחר לא עומד בחלונות

14 ביולי הוא יום חופש מוחלט. חוץ מהפיקניקים בלילה

1, 2, 3, 4, 5, 6. והנה עוד שישיה. שתיים עשרה! תרגילים בחיבור על חשבון המדינה

ועוד שניים. הן בכל זאת מהמגמה ההומנית, הילדות שלי

ראינו את זה כבר, בקייטנה, ציינה הגדולה. אתן יודעות מה זה עצמאות, ביררתי

יודעות. ויודעות למה צרפת דווקא היום צרפת מציגה את מטוסי הקרב שלה?

יודעות. אבל אבא אמר שיש עוד מלכים בכמה ארצות, אבל הם כבר לא מחליטים הכל

אז כל המדינות כבר עצמאיות? לא. ממש לא. כלומר לא כל העמים

אה, את המטוסים עם האדום כבר ראיתי בקייטנה. יאללה, בואו ניכנס, איזה מבול פתאום
תגים: 14 Juillet, דברים שהסברתי לבנותיי, יום הבסטיליה, מטס, מפגני כוח, עצמאות וכיבוש
שייך לקטגוריות ילדים, קטנה פריזאית
14 ביולי, 2010 בשעה 12:22
איזה יופי. סוגיות הומניסטיות עמוקות מעלים המטסים האלה. או המשטים.
אבל עכשיו לכל פוסט תמים שלך מתלווה הידיעה שהסוף קרב…
ומה זה הסגריריות הזאת, בדצמבר היה לנו יותר שמש!
14 ביולי, 2010 בשעה 12:27
פוסט מושלם, כנרת, מושלם.
הבוקר קראתי בהארץ על יום הבסטיליה ותהיתי איך תצייני אותו. שיחקת אותה
14 ביולי, 2010 בשעה 13:13
תודה, רוני. זה הם ששיחקו אותה, שכבר שלוש שנים טסים מעל הבית שלנו, אחרי הדאווינים שהם עושים בשאנז אליזה.
אורלי, סגריריות זה מנומס. ממש חשוך היום, ואחת לכמה זמן יורד מבול. חזרתי הרגע עם שלוליות בנעליים.
14 ביולי, 2010 בשעה 13:19
אוף, הגג הזה ממול. אפשר לבהות בו שעות.
(סליחה, האווירונים מעניינים אותי פחות).
14 ביולי, 2010 בשעה 14:11
אח, איזו רשומה מענגת
14 ביולי, 2010 בשעה 19:04
איזה יופי כתבת. כיף לראות את הצילומים והכיתוב ועוד בשביל מי שמכירה את הגגות האלה בדיוק
15 ביולי, 2010 בשעה 6:32
לפתוח את הבוקר, עם סיפור מקסים בתמונות.
עוררת בי געגועים עזים ועשית לי את היום.
15 ביולי, 2010 בשעה 10:01
כן גם כאן סגריר…..אבל בלי המטוסים……שיהיה לכם יום עצמאות שמח:) אני אישית הייתי מחכה לסיום של הטור דה פרנס בשאנז אליזה…..אולי נבוא לעודד רק שלא בא לי לשחות את התעלה!
15 ביולי, 2010 בשעה 10:18
השוני הדקיק בין המטס אצלכם והמטס בארץ. מקסים.
22 ביולי, 2010 בשעה 21:00
הפוסט מקסים, כולל הרעיון, אבל הכי שבה את ליבי הגשם.