ארכיון פוסטים מהחודש "אוקטובר, 2010"

חנוכה, פריז / חדר להשכרה

יום חמישי, 28 באוקטובר, 2010
דירתה החדשה של ת' מושינסקי. פנויה בחנוכה

דירתה החדשה של ת' מושינסקי. פנויה בחנוכה

תמר מושינסקי, הצלמת הצעירה והמוכשרת, מבקרת בחנוכה בישראל. וזה מעניין אתכם כי בין ה-1 לדצמבר ל-8 בו, היא משכירה את חדרה, באזור מתוק ומרכזי ברובע ה-11, בסכום צנוע.

(more…)

הריאליסט מפנטז / חנוכה בפריז (לרצות מותר)

יום ראשון, 24 באוקטובר, 2010
חילופי בתים / הריאליסט, שבוע 25 / אסף חנוכה

חילופי בתים / הריאליסט, שבוע 25 / אסף חנוכה

סוף סוף מישהו הצליח לסתום לי את הפה.

(more…)

אי זוגי / מיה תומר 2.0

יום חמישי, 21 באוקטובר, 2010
מיה תומר 2.0. ההזמנה

מיה תומר 2.0. ההזמנה

במסיבת הפרידה שלנו מפריז, שהיתה גם יומולדתי, קיבלתי מחברים מחברת עבת כרס מנייר ממוחזר, כרוכה בעור בצבע בורגונדי, מלופפת בשרוך. הם התכוונו שזה יהיה הפנקס שלי, רק קצת יותר מפואר מכרגיל. אבל המחברת עבה והדפים הממוחזרים כבדים הם, לא משהו שאפשר לשאת בתיק ככה ולשלוף כשיש משהו שמוכרחים שלא לשכוח. אז החלטתי שהיא תהיה מחברת ההדבקות שלי.

הילדות שלי הן אספניות בלתי נלאות: עלים מאדימים, ציורים קטנים שציירו, גזרי עיתון. בתערוכות יפות חיפשנו תמיד גם איזו גלויה למזכרת, והן הטמינו אותן בקופסת המזכרות או בתיבת האוצרות, או בימים מסודרים יותר, הדביקו באלבום המתאים. ואז התחשק גם לי, והחלטתי שהמחברת שקיבלתי תהיה המקום שבו אני אדביק את כל מה שאני ארצה לשמור, כל מה שארצה שיזכיר לי משהו.

אלא שהיא כבר חודש ומשהו מחוץ לארגזים, מחכה על המדף, מביטה בי בציפיה או בהתרסה, ולא מצאתי שום דבר להדביק בה עדיין.

עד שראיתי את הפוסטר של המופע של מיה ותומר 2.0. ואחר כך את הגלויות עם אותה התמונה, שיש בה משהו רומנטי ומכמיר לב בו זמנית, והיא מסקרנת, כי המיה והתומר, השחום והג'ינג'ית, מתחברים כאילו היו שם פרטי ושם משפחה, וה-2.0 מתחבר אליהם, שלא נחשוב לעצמנו שמדובר באנקת גבהים.

סליחה מיה ותומר, זאת אני שחיסלתי את מלאי הגלויות בכל מקום בעיר שבו הן היו מונחות.

(more…)

יש לי סימפטיה / סופשבוע של אמנות בתל אביב, דו"ח מצולם

יום ראשון, 17 באוקטובר, 2010
גנובה. תמונה שהיתה תלויה מאחורי העבודות בסטודיו של יונתן הירשפלד

אחת גנובה, מוסתרת מאחורי העבודות. יונתן הירשפלד גנב אותה ממישהו שגנב אותה ממישהו

הכותרת שניתנה לסופהשבוע האחרון שהוקדש בתל אביב לאמנות היא "אוהבים אמנות. עושים אמנות.". והיא מסורבלת מספיק מבלי שיוסיפו לה את כותרת המישנה: "וגם שומעים אמנות. אתנחתאות אודיו-ויזואליות במרחב הציבורי ברחבי העיר". מאליה השתחררה לי אנחה כשסיימתי לכתוב את המשפט המרחיק הזה.

וחבל. כי סוף השבוע הזה, של הדלתות הפתוחות, היה כיפי ומזין.

נתחיל מחמישי.
(more…)

בא לי גלובאלי / תל-אביב-יפו-עיר-עולם, האמנם

יום שישי, 15 באוקטובר, 2010

סקייליין. צילומים: רון שושני

סקייליין. צילומים: רון שושני

אל תשאלו איך הגענו לשם, ליישוב הזה שצריך בכלל היה להיוולד בסרט מצויר, אבל פעם, ביציאה מנוה ירק שבפאתי פתח תקווה, עמדו שלושה ילדים-נערים, בשיערות ארוכות, מכנסיים רחבים, וסקייטבורדים גדולים מהם בהכתף שק. הם שמעו שאנחנו נוסעים לתל אביב, והשתחלו מאליהם למושב האחורי.

כל עוד עברנו במחלף שם, ליד מפעל הפחיות, הכל היה סטנדרטי. הם התחילו לפשפש בכיסים ולראות כמה כסף יש להם, להתקוטט על מיהו שתמיד משלם על מי וכמעט לחזור הביתה כי שכחו להודיע בבית על ההעפלה לעיר הגדולה, ולבסוף נטשו את החישובים הכלכליים ועברו להתלבט איפה הרמפות טובות יותר, ברחבת הסינמטק או בזו שמול מוזיאון תל אביב.

פתאום השתרר שקט מוחלט בספסל האחורי.

(more…)

מקום בלי מקומון // על סגירתו הכמעטית של "העיר"

יום שבת, 9 באוקטובר, 2010
"העיר" בתחתית

"העיר" בתחתית. השבוע, סוף

הגיליון של "העיר" השבוע הוא עצוב במיוחד. הוא מציין, בציטוטים ובפרשנות, שלושים שנה ליציאתו לאור של הגיליון הראשון של "העיר". זהו גם, כנראה, הגיליון האחרון של "העיר" לפני שהעכבר בולע אותו.

והדבר מעציב אותי עד מאוד.

לא אהבתי את "העיר" של השנים האחרונות. הרגשתי שהוא מדבר מעל הראש שלי, שההומור שלו עובר לצדי, הברנז'איות האיתמר בן כנענית לא היתה שלי וגם לא עשתה לי חשק, לא הכרתי את מושאי ביקורת המוזיקה והחתרנות המערכתית שם נראתה לי מאולצת. אם על תל אביב הוא כותב, חשבתי, זאת לא תל אביב שלי. הרגשתי זקנה מדי בשבילו.

זאת תופעה נפוצה.

(more…)