ארכיון פוסטים מהחודש "נובמבר, 2010"

רשימת מטלות; רחוב מזא"ה

יום שני, 29 בנובמבר, 2010
מה מסתתר מאחורי וילון מספר שלוש. רשימת מטלות ברחוב מאז"ה

מה מסתתר מאחורי וילון מספר שלוש? רשימת מטלות ברחוב מזא"ה

1. למצוא שולחן טוב בתולעת ספרים החדשה, במזא"ה 7.

יש שם קפה טוב, מוזיקה נעימה ברקע, אור נהדר. ויש כמובן את חנות הספרים, למקרה שצריך להביא למישהו מתנה באמצע היום, (למשל, אסופת ציורים אירוטיים של פיקאסו, בכריכה קשה קשורה בסרט) או סתם לשוטט ביניהם, בהפסקות מהעבודה שלשמה הגעת עד הלום.

הכל טוב ויפה, שני חדרים שונים לבחור ביניהם, המנורות הן גרסה מעוצבת של ההיא של דודו גבע שמדברת עם הקקטוס, ולא שומרים שם באדיקות על מדיניות האין חיוכים שהנהיג סניף האם ליד כיכר רבין. יש חיבור מהיר לרשת, ולמעלה מזה – משהו באוויר גרם לי ללחוץ על הכפתור שמנתק את המחשב ממנה ולצלול פנימה, לתוך הטקסט, המשפטים, השורות, המילים, הרווחים ביניהם. עד שעל הכסא שבשולחן הסמוך נחתה אשה, שחררה את הכלב שאיתה, הניחה על השולחן ערמת מכובדת של דפים זקופי אזני חמור, ואמרה, בלי שהיות, לאשה שהמתינה לה: זה לא טוב. הספר פשוט לא טוב. ונימקה.

(more…)

שלושה דברים טובים / נפוטיזם, אבל מהמוצדקים

יום שני, 22 בנובמבר, 2010
שירת המזגנים

שירת המזגנים. אב-אלול תשע"א. איורים: יזהר כהן

1) יזהר כהן חי בפריז ומאייר בעיתונים ברחבי העולם, בספרים, ומדי פעם גם בשדרות, למשל. אחת מגאוותיה של "פריזאית" היא על המדור האישי שלו, שהבליח כאן בתחילת דרכה.

זו כבר השנה השניה שעיריית תל אביב מוציאה לוח שנה שמלווה באיוריו של יזהר. כל אחד מהאיורים מהלוח של שנת תשע"א (שנה שמוכרחה איורים נהדרים כדי לפצות על שמה, הנתקע בגרונות) גרם לנו להאנח. לא רק מול הקו של יזהר, שמצליח להיות בה בעת פשוט ומתוחכם, והרעיונות שלו, שהם בו זמנית ריאלסטיים ופנטסטיים, אלא בגלל שהוא, דווקא משבתו במרחקים, הצליח לא רק לתפוס בכל אחד מהאיורים איזו ליבה של הווייה תל אביבית, אלא גם להגיש לנו אותה, הילידים, כזיכרון מתוק מההווה המתמשך שלנו כאן.

(more…)

המדריך למהפכה / צעד ראשון (ומענג): להזמין כרטיסים

יום חמישי, 11 בנובמבר, 2010
מערת נטיפים כתומה וסוערת. נתגלתה ביהודה הלוי פינת אנגל

מערת נטיפים כתומה וסוערת. נתגלתה ביהודה הלוי פינת אנגל

מרחוק, כבר שנים שאני מכירה את המאבק של דורון צברי ושל אורי ענבר ברשות השידור. בגדול, נשמע לי שהם צודקים, אבל בגדול, ובינינו, למי יש כוח. כל כך מעט זמן, כל כך הרבה עוולות לתקן.

אבל "המדריך למהפכה" הוא קלוז אפ על תוככי המאבק הנחוש של צברי ברשות השידור, בכיבוש שלה את כלי השידור הציבוריים, ואת כספי הציבור. הוא מבט מבפנים על אנשים שדברים שחשובים להם יכולים להוריד אותם מהפסים, אבל יכולים גם לשנות במשהו את המציאות שבה אנחנו חיים, והוא מיקרוסקופ שממוקד במה שצריך בנאדם כדי לדבוק במטרה שחשובה לו, כנגד זו שחשובה להרבה אחרים (רשימת המרכיבים: אובססיה, כוח, כריזמה, חזון, אופטימיות, נאיביות, עיוורון, רצון טוב וחבר טוב אחד לפחות).

(more…)