תודה, באמת. לא, באמת (פריז 2: מרסי)

1 בפברואר, 2011
חם מבפנים. אדים והשתקפות בחלון בית הקפה של merci

חם מבפנים. אדים והשתקפות בחלון בית הקפה של merci

הבית שלנו נהנה מעיצוב תאורה ייחודי: אור יום שופע פנימה דרך ענפי עצים ובלילה – פנדלים מפזרים נוגה חשמלי באין מפריע. כלומר, עדיין, גם למעלה מעשור אחרי שעברנו לכאן, לא קנינו הביתה מנורות. יש לי כמה תירוצים טובים, אבל נדמה לי שתוקפם פג לפני חמש שנים בערך. בשורה התחתונה, הבית שלנו סובל כרוני מבעיות גימור, מה שלא מפריע לנו להרגיש בבית במרסי, מקדש העיצוב האהוב עלינו.

כתבתי כבר מספר פעמים ולמספר מקומות על מרסי, החנות הכה שווה, שאנחנו חוזרים אליה שוב ושוב. היא מקום שמעבר לסטייל שלו, מעורר חשק וגם השראה.

הנושא: עציצים. מרסי בקיץ

הנושא: עציצים. מרסי בקיץ

כאן רוקחים בשמים של אניק גוטל. ואפשר להביא בקבוק מהבית ולמלא

כאן רוקחים בשמים של אניק גוטל. ואפשר להביא בקבוק מהבית ולמלא

מארי פראנס וברנאר כהן עשו עסקה טובה. לפני כמה שנים הם מכרו בעיתוי מדויק וברווח גדול את "Bonpoint", חברת בגדי הילדים היוקרתית שייסדו. אסירי תודה על גורלם הטוב ועל הקריירה המוצלחת שלהם מחד וחסרי רצון לצאת לפנסיה מוקדמת מאידך, הם החליטו להקים עוד עסק אחד ודי, עסק שכל רווחיו יופנו לצדקה.

"מרסי", 1500 מטרים רבועים של עיצוב עדכני וטעם טוב, שנפתחה במרץ שעבר בשדרות בומרשה, בשולי המארה וליד כיכר הבסטיליה, הם הגשמה יפהפיה ומעניינת של החלום הזה. בשלוש הקומות המוארות באור יום, תודות לתקרת הזכוכית של המבנה, ששימש במאה התשע עשרה כחנות של בדי ריפוד, אפשר לקנות ספרים משומשים (וגם לתרום את שלכם), בשמים, בגדי מעצבים, בגדי ילדים וכמובן וינטג', כלי בית, רהיטים, קפה ועוגת מצוינת של פרג ולימון, בדים וכפתורים, עבודות אמנות, פרחים ועציצים ואף אחד מכל אלה לא מופיע בהקשר המובן מאליו שלו.

כשלושים איש עובדים ב"מרסי" בלחפש דברים יפים, קלאסיים, ואחרי שהם מוצאים אותם בשווקים, בקולקציות ישנות של מעצבים, ברחבי העולם או האינטרנט, הם מייצרים אותם מחדש, אבל קצת אחרת. שירי סלוין, סטייליסטית ישראלית שחיה בצרפת, ומזה כמה שנים עובדת עם דניאל רוזנסטרוק, המעצב האמנותי של מחלקת מוצרי הבית של "מרסי", היתה שותפה לתהליך ההקמה. "בעמודי חשמל ישנים השתמשו במבודדים מזכוכית", היא מספרת על התפתחותו של מוצר אחד מתוך האלפים. "אנחנו מוצאים אותם בעולם, למשל בארצות הברית, משנעים אותם לאנגליה, שם קודחים בהם והופכים אותם לגופי תאורה, רק אז הם מגיעים, כדי להימכר כאן". פריטים אחרים שהם חלק מהקלאסיקה העיצובית הצרפתית או העולמית, כמו למשל הכסאות הקלועים של בתי הקפה, הוחזרו לייצור מחדש, אבל בצבעים אחרים או בחומרים חדשים. הכוונה היא ליצור טווח מחירים שבו כל אחד יוכל למצוא את עצמו, וסלוין הביאה כדוגמה את מדף הקערות, שם נמכרות קערות זכוכית פשוטות בארבעה יורו האחת לצד קערות בדולח של "באקארה" במאה ומשהו, למקרה שחיפשתם מתנה לליל הסדר.

כוננית פלוס דברים. סדרתיות פלוס שינויים קטנים

כוננית פלוס דברים. סדרתיות פלוס שינויים קטנים

למרות שהקערות בתמונה למטה עולות 30 לכל הבבושקה, שזה גם פרקטי וגם הגיוני, בדרך כלל הקולקציה של מרסי יקרה עד יקרה מאוד. ובכל זאת, אנחנו חוזרים פעם אחר פעם, מנסים את מזלנו, קונים מדי פעם מתנות מושקעות (קומת כלי הבית היא ממש אפשרית, אבל לצערי הפריטים של JosephJoseph שהם תמיד יפהפיים הם בסופו של דבר, בחיי היומיום, גאוניים פחות ממה שהם נראים). בכל ביקור הוא נראה אחרת לגמרי (חלק מהתמונות כאן צולמו ביום הראשון של הביקור שלנו בפריז, בינואר, ואחרות – יום לפני שעזבנו את פריז, באוגוסט). המעצבים של המקום, ונדמה שיש שם מחלקה רצינית שלהם, משנים בכל פעם את פני החנות בוריאציות על נושא נבחר, וביצירתיות וברוב סגנון ותעוזה, מלחימים יחד מוצרים יקרים וזולים, מקושטים ופשוטים, לכדי קומפוזיציות מושלמות. הפריטים המתוחכמים והיקרים משפיעים מזוהרם על האזרחים הפושטים יותר של החנות, והכל יחד מתלכד לכדי יקום קטן שיש בו לא רק סטייל, אלא גם שכל, יצירתיות ולא מעט חופש.

קערה בתוך קערה בתוך. עוד משהו שהוא גם שימושי, גם נאה וגם רכיש שהתעצלתי לסחוב

קערה בתוך קערה בתוך. גם שימושי, גם נאה וגם רכיש וגם התעצלתי לסחוב

אפשר למשוך את הביקור במרסי, ולאכול משהו קל במסעדה שבקומה התחתונה, שהיא ההופכי המוחלט של Le Repaire de Cartouche שנמצאת מעבר לכביש. זו של מרסי מגישה אוכל צמחוניסטי, סלק ואגוזים ועוגות גזר סטייל. ואפשר גם לשבת לקפה ועוגה נהדרת של פרג ולימון (ותודה לסמדר שהשיגה לי את המתכון המדוייק) בבית הקפה/חנות הספרים המשומשים שבקומת הכניסה. ואפשר גם לפטרל באזור הכניסה, להביט בנכנסים, שהם כולם, בלי יוצא דופן, לקוחות כעובדים, נוטפי שיק וייחוד, ולקוות לרגע שזאת דלת קסמים שהופכת אנשים מן היישוב לכאלה, ושהנה, בוודאי הפכה גם אתכם לכאלה ממש.

ממש.

Merci
Bd Baumarchais 111, 3e
Métro: Saint-Sébastien – Froissart, Bastille
פתוח: שני-שבת 10:00-19:00

0
0
בית הקפה, מבט מבפנים. הספרים טובים, עוגת הפרג לימון מעולה, והקהל - הורס. ויש גם לה מונד

בית הקפה, מבט מבפנים. עוגת הפרג לימון מעולה, ויש גם לה מונד

חזרה לבית הספר. רק לא שלנו

חזרה לבית הספר. רק לא שלנו

הילקוטים, מבט אחר (ועדיין לא ישים בשבילנו)

הילקוטים, מבט אחר (ועדיין לא ישים בשבילנו)

0

באותו עניין:

קולט, כמובן. האחות הבכורה, ההייפית והעשירה של מרסי

קונראן שופ: שהיא בין איקאה להביטאט לשארפר אימג', אבל מסודרת להפקות אופנה (של גאפ, אבל בכל זאת). וגם בגלל המיקום המושלם שלה, בפינת העיצוב שעל רו דה באק, וליד הבון מארשה (הו, קומת כלי הבית. הו, כל הקומות כולן).

ואחת שטרם הספיקותי: סרנדיפיטי. חנות קונספט חדשה ברחוב Cherche Midi, ברובע השישי.

0

0

הכל תלוי. ותקרת הזכוכית של merci

הכל תלוי. ותקרת הזכוכית של merci

שוב Aesop. הנשים בפינה מנשנשות, רק שתדעו

שוב Aesop. הנשים בפינה מנשנשות, רק שתדעו

החנות של Aesop בתוך merci. קארטונאז'

החנות של Aesop בתוך merci. קארטונאז'

שולחן ערוך. וגם לוסטרה

שולחן ערוך. וגם לוסטרה

תצ"א. קומת כלי הבית, מבט מלמעלה.

תצ"א. קומת כלי הבית, מבט מלמעלה.

קומת כלי הבית. המקום שבו אפשר לקנות משהו הביתה. מטלית למשל

קומת כלי הבית. המקום שבו אפשר לקנות משהו הביתה. מטלית למשל

המוצגים הינם מטליות. מתוך קומת כלי הבית

המוצגים הינם מטליות. מתוך קומת כלי הבית

ספונג'ה טיים. מבט מהקומה התחתונה לפטיו

ספונג'ה טיים. מבט מהקומה התחתונה לפטיו

ילדה חושבת ששמלה של מארני יכולה להתאים לה. למה לא

ילדה סבורה ששמלה של מארני יכולה להתאים לה. למה לא

0

[geo_mashup]

0


תגים: , , , , ,
שייך לקטגוריות קניות



תגובות:

  1. מאת anat:

    כנרת יקרה שתפי אותנו במתכון של עוגת הלימון פרג ת ו ד ה

  2. מאת איילת:

    החנות החביבה עלי בפריז -מרסי
    החנות האהובה עלי ברשת קולט
    תודה שחלקת

  3. מאת דורית:

    אכן, מעניין והמתכון?!

  4. מאת ח ל י:

    הילקוט. אני כלכך רוכשת לי ילקוט כזה במהרה בימינו א מ ן. תודה כ. על עונג בחירות ושיטוט:)

  5. מאת תמר, שוויץ:

    ואני הכי מתרשמת מכך שהייתם שם עם הילדות :-)
    הוספתי למועדפים

  6. מאת רמי:

    Rue Cherche Midi, איך שאני אוהב לגלגל את השם הזה על הלשון…

  7. מאת בתיה אטינגר-מבורך:

    מ ק ס י ם !
    והתרגשתי כל כך למצוא כאן את רשימותייך, אשר התפרסמו בזמנן ב"ידיעות".
    חזרתי והתחלתי לקרוא אותן בסדר כרונולוגי. ניקוו דמעות בעיניי.
    לא רק שהכתיבה שלך כה יפה ונוגעת, הופתעתי לגלות שאני זוכרת כמעט את כל שכתבת שם. (למרות שחלפו מאז מספר שנים…)
    עד כדי כך זה ריגש אותי בזמנו.