ארכיון פוסטים מהחודש "יוני, 2012"

זה פה ממש ממול / איך זה שרק בעברית יש חו"ל

יום שבת, 30 ביוני, 2012

איזה מין מחוז חפץ זה חו"ל. חוצלארץ. חוץ לארץ, מחוץ לארץ הזאת.

בישראל לומדים כל החיים, מגיל אפס, על השואה ועל התקומה, על המאבקים לקיומה של מדינת ישראל ועל האיום הקיומי כאן, ועורגים לחו"ל. לא עבר יום כיפור אצלנו בבית, בלי שסיפרו לי את סיפור מורשת הקרב המקומית: על מלחמת יום כיפור, על סיפור אהבתם של הורי בצל המלחמה הזאת. כמו לא מעט ילידי השנתון שלי – 74, לידתי או סיפור הבריאה שלי קשור בעבותות טרגיות ואופטימיות למלחמה ההיא. שואה ותקומה, מוות ולידה. היאחזות עיקשת, כמו של חתול רעב וחזק שנלחם על חייו, במקום הזה. והמסר ברור: המקום הזה, ישראל, אסור לו שיילקח כמובן מאליו.
ועם זאת, שנים חלמנו לבקר בחו"ל. להניח רגע לארץ המובטחת הזאת, ולראות מה יש מחוצה לה. אבל לא קל לעזוב כאן, ולא קל לחזור, וזה עוד לטיולים בלבד. בעבור ישראלים, החיים בחו"ל היא סוגיה טעונה הרבה יותר.

(more…)

שיר לכת: מסע מוזיקלי בפריז / עמיר מרקסמר

יום שלישי, 19 ביוני, 2012

 

ויש גם מפה. מארש

עשרה קבין של מוזיקה ירדו על העולם. ובזמן שפריז וניו-יורק התקוטטו מי תיטול תשעה ותשאיר לאחרת אבק, ורגע לפני שהסכימו על פיפטי-פיפטי, התהפך לו חתול מנומנם בפינת האופרה הישנה. כלומר, התהפך בחתוליוּת, חשף בטן לבנבנה לשמש פריזאית של בין-ערביים, הושיט כפותיו קדימה והתמתח, הפשיל שפה עליונה וחשף ניב, ולבסוף מצא תנוחה חדשה הנבדלת במילימטר מזו הקודמת, וחזר לנמנם.
בנוסף, יש לציין שהחתול הזה לא סתם מנמנם לו שם, הגם שזה כשלעצמו רחוק מסתם. חתולנו-גיבורנו מכורבל על-גבי מגבת מתפוררת אדומה המגולגלת בתוך סל קש שמונח על תיבת נגינה שמאוזנת בקושי על שני גלגלים ומוט תומך על הרצפה הפריזאית השחורה שאד עדין עולה ממנה הערב. לחתולים בכלל, ולזה בפרט, לא אכפת שהיום הוא העשרים ואחד ביוני, היום הארוך בשנה, חג המוזיקה בפריז. חתולנו (נקרא לו פייר בולז?) פוקח עין אחת, רואה שהאופרה עדיין במקומה, וחוזר לעיסוקיו.

(more…)