המדריך הפרקטי לרשימה הגדולה או: מי שרוצה הכל בחיים שלא יתלונן שהחיים קשים / רותו מודן

28 בדצמבר, 2013

 

זהירות, ליסטים! איורים: רותו מודן, כמובן

מהי הרשימה הגדולה?

הרשימות הקטנות הן הדואר שצריך לשלוח, התור לרופא השיניים, לארגן יום הולדת לילד, העבודה שמכניסה כסף במיידי ועוד. הרשימה הגדולה היא הרשימה של המשימות או המטרות החשובות באמת, אילו שאפשר לצמצם לשאלת מליון הדולר: מה אני רוצה מהחיים שלי?

הבעיה עם המשימות החשובות, שהן נוטות ללכת לאיבוד בין המשימות הקטנות.

המשימות הקטנות הן:

א) לעתים קרובות הרבה יותר דחופות.
ב) לא נגמרות אף פעם.
ג) תכלס, יותר קלות לביצוע.

כך שקל להסחף במשימות הקטנות ולא להגיע אף פעם לחשובות. בגלל זה הרשימה הגדולה היא כל כך חיונית.

איך עושים את הרשימה הגדולה?

מצד אחד זה כאילו הכי פשוט: אנחנו כל הזמן מתלוננים שאין לנו זמן לדברים שאנחנו באמת רוצים לעשות. מצד שני זה מדהים אותי כמה זה קשה לפעמים – לדעת מה אני רוצה.

דרושים:
~ עט ונייר
~ סודיות
~ כנות

רשימה גדולה כותבים ולא משאירים בראש. בראש הכל מעורפל. על הנייר זה כבר נראה כמו חוזה. חוזה עם עצמך. ומסיבה מסתורית כלשהי, כשאת רואה את זה כתוב, את יודעת אם הרצון הוא אמיתי.
הסודיות היא קריטית. אסור להראות את הרשימה לאף אחד.

הסכנה היא, שלרשימה ייכנסו דברים, שלא את רוצה, אלא שאחרים (בן הזוג, ההורים, העולם) חושבים שזו מטרה ראויה בשבילך או שאת חושבת שהם יחשבו, או שאת חושבת שאת צריכה לחשוב, שזו מטרה שלך. חוץ מזה, יש סכנה, שאם מישהו יקרא את הרשימה, לא תעיזי להכניס לשם מטרות מביכות או בלתי ריאליות. להגיון ולמעשיות אין מקום ברשימה הגדולה!

למשל,  זכייה באוסקר. אם את, למשל, מאיירת, זו יכולה להצטייר כמטרה לא ריאלית. אבל אם זו מטרה שלך, אם את באמת רוצה את זה, אז יאללה! לרשימה!. הרי אף אחד לא יראה את זה חוץ ממך.
אגב, מטרות הן לאו דוקא בתחום המקצועי. גם לבלות עם אהובך, או שהילדה שלך תצטיין במתמטיקה, או להשתלט לשכנים שלך על הדירה או לקרוא את כל ספרות המאה ה-19 ואפילו סתם להתבטל – כולן מטרות לגיטימיות, כל עוד הן כנות, כלומר, כל עוד זה משהו שאת באמת רוצה. אם את מוסיפה מטרה לרשימה והקול הקטן בראש שלך אומר לך פתאם שבעצם לא מעניין אותך לכתוב תסריט, או לשחק עם הילדים שלך, תמחקי מיד.

אסור לשקר ברשימה הגדולה.

מספר המשימות:

להערכתי, מספר המשימות צריך להיות בין 3 ל-8 (5 זה מספר ממש טוב). משימה אחת זה מעט מדי. כיון שהחיים קשים והשאיפות הגדולות מועדות לכישלון, מסיבות שלא כולן תלויות בנו (למשל, הפוליטיקה האנטישמית בהוליווד יכולה למנוע ממני את האוסקר אפילו שהוא ממש מגיע לי) כדאי שתהיה לי יותר משאיפה אחת, כדי שהחיים שלי לא ייהרסו אם היא לא תתגשם. בספר "סוד הגן הנעלם" אומרת אמו החכמה של דיקון, שהכי גרוע לילד, אם הוא לא יודע מה הוא רוצה או אם הוא רוצה רק דבר אחד וזהו. מספר רב של משימות זה כבר קרוב ללא לדעת מה את רוצה. חשבון פשוט גם מראה, שזה מקשה על הקצאת הזמן למימוש כל אחת מהמשימות.

המטרות לא צריכות להיות מסודרות לפי חשיבותן.

מותר לרצות כמה דברים, ואפילו סותרים, במקביל. להיות אמא מסורה יכולה להיות אחת המשימות ולצאת למסע באמזונאס לשנתיים בגפך יכול להיות משימה נוספת. אין עם זה שום בעיה. הרשימה הגדולה היא לטווח ארוך.
הבעיה

הבעיה היא, שלצד הרשימה הגדולה, ממשיכות לזרום כל הזמן הרשימות הקטנות בזרם בלתי פוסק וכבר הזכרתי את הסכנה, שהן ישתלטו על הרשימה הגדולה.

כל יום עושים דבר אחד כדי לקדם את אחת המשימות ברשימה הגדולה, לא חשוב איזו מהן. זה נשמע מעט, אבל זה ריאלי. וחשוב להיות ריאלים. זה יכול להיות גם דבר קטן, כמו לקרוא שני עמודים ממלחמה ושלום או ללמד את הילדה שלך את לוח הכפל של 9. אפשר גם יותר מדבר אחד ביום, אם יש זמן או הזדמנות, אבל ממש לא חייבים.

אם כך עושים בעקביות ובנחישות, ולא מוותרים על שום יום (כולל שבתות וחגים) התוצאות מובטחות. ובעיקר, כל לילה, כשאת הולכת לישון, את רגועה, לא בזבזת את היום. התקדמת, אפילו קצת, בדרך למילוי הרשימה הגדולה שלך.

להשאר בקשר

מדי כמה שנים בוחנים את הרשימה, מעדכנים אותה, מוחקים דברים, מוסיפים אחרים. לא מומלץ לעשות את הבדיקה במרווחי זמן קצרים, כי משימות גדולות לוקחות המון זמן ומשאבים נפשיים ולפעמים מתייאשים בדרך ומוותרים סתם, לא בגלל שזו לא שאיפה יותר, אלא סתם מהפחד.

לפני כמה חודשים מצאתי רשימה שהכנתי בתחילת שנות השלושים שלי (לפני כ-15 שנה) תחת הכותרת: "דברים שאני רוצה שיהיו לי ואין לי".

הרשימה היתה:

1) ילד שני

2) הרבה עבודה

3) מקלחת שווה

4) שקט נפשי

עברתי על הרשימה וראיתי שהגשמתי כמעט את כולה. יש לי עוד ילד והרבה עבודה, ואפילו מקלחת שווה כבר יש לי (אם כי רק בשנתיים האחרונות) ולגבי שקט נפשי – כנראה שאיפשהו בדרך, השלמתי עם זה, שתמיד יהיו לי הרבה יותר משימות מאשר זמן. להפתעתי גיליתי, שעל שקט נפשי – ויתרתי. זה מאד הרגיע אותי, שזו כבר לא שאיפה שלי – להיות רגועה.

* הערה: הטקסט כתוב בלשון נקבה, אבל הוא פונה לשני המינים במידה שווה.

– רותו מודן היא סופרת, מאיירת וחוקרת עצמאית של יעילות וזמן פנוי. ספר הקומיקס שלה "הנכס" יצא לאור במאי האחרון בהוצאת עם עובד.


לכל הפוסטים בפרויקט "רשימות לעשות" ~

 


תגים: , , ,
שייך לקטגוריות פרויקט חג המולד



תגובות:

  1. מאת סמדר (של פריז):

    הקסמת אותי

  2. מאת הדרה:

    מושלם. מזדהה לחלוטין. חשפת את סודות הרשימות שלי.

  3. מאת אלכס:

    יופי של רשימה. חברת היעוץ מקנזי בנתה עסק שלם ענק על בסיס התובנות הללו, הם מחלקים את המשימות לאופקים שונים בקטגוריות אופק 1, אופק 2 ואופק 3. באנגלית Horizon אולי נשמע קצת יותר אסטרטגי אבל השיטה אכן מאפשרת להרדם בלילה בשקט.

  4. מאת גלית:

    היי,
    איך באת לי בזמן. לא ייאמן.
    היום אני חוגגת את יום ההולדת שלי, ובדיוק עומדת לפני יצירת ה-רשימה הגדולה, לא זו שנמצאת ביומן עם כל המטלות היומיומיות אלא זו הגדולה, שעליה את מדברת.
    איזה כיף שבאת לי עכשיו עם פוסטים של רשימות, הכנסת בי דרייב ענקי לעשות אותה.

    שבוע טוב ומבורך,
    גלית.

  5. מאת טלי גור:

    אויש רותו המופלאה והחכמה כל כך! נגעת ואף קלעת לליבי עמוקות. בכל שבוע אני מכינה רשימת מטלות קטנות ומיידיות ולצידה רשימה גדולה, רק בדר"כ הרשימות נעלמות איכשהוא או הופכות לציור ילדים (מצידו השני של הדף). וכך אני שוב אבודה בעולם הילדים, ריצות, תינוקת, הנקה, כתיבה וככה. עליי להצפין את רשימותיי היטב במגירה – כנראה

    תודה רבה על פוסט נפלא ומשמח לתחילת השבוע. ואגב – מתי מכירה שנתית של עבודותייך? נדרשת תמונה חדשה לחדר של רות הקטנה. טלי

  6. מאת דניאלה:

    אחד הדברים שאני אוהבת יותר ברותו היא הרפלקסיה העצמית הנהדרת והאמיצה הזו.
    היכולת להתבונן אחורה 15 שנים ולשתף אחרים בה היא בכלל לא מובנת מאליה. תודה על רשימה מעוררת השראה.

  7. מאת רותו:

    תודה לכם, זו רשימה די חושפנית מבחינתי, אז נעים לקבל תגובות חיוביות.
    אלכס-אני מכירה את השיטה של האופקים, הבעיה בעיני שאופק בהגדרה, זה דבר שאף פעם לא מגיע..
    לכן לדעתי הרשימה הגדולה צריכה להיות במעמד שווה ובמקביל לרשימות היומיומיות.
    טלי-את כזו חמודה..אני כל כך מכירה את השלב הזה בחיים (אני כבר בדרך החוצה ממנו, אבל עדיין אין לי זמן)
    לא תהיה מכירה השנה, אולי בשנה הבאה, אבל תודה על ההתענינות.

  8. מאת עמית:

    אהבתי מאוד, אסור לשקר ברשימה הגדולה.

  9. מאת רונית:

    מקסים. בא לי שתהפכי את זה לספר עם איורים מעולים. לא בטוחה שיש לי אומץ להכין רשימה גדולה, אפילו רק לעצמי. אבל אולי אקח מתישהו נשימה וארשום רשימה. תודה!!

  10. מאת גלית:

    מעולה. למדתי! תודה רבה.

  11. מאת מירי:

    נשמע ממש טוב

  12. מאת דולה:

    נהדרת.

  13. מאת יהודי חשדן אמר לי שאני צריכה לכתוב | band des chevaux:

    […] אחרת שסימנתי לי.. בעקבות הרשימה מעוררת ההשראה הזו http://parisait.com/2013/12/28/tdl-x-mass2013-rutumodan/ את המטרה עצמה לא אחשוף, עדיין. אבל אגלה שנהגתי בעצתה של […]

  14. מאת רונית כפיר:

    רותו יקרה,
    שלוש שנים אחרי ויש לי משימה להכין רשימה.
    כמה טוב שהגעתי לזה שוב בזכות כנרת.
    את נהדרת ואני הולכת להכין לי רשימה קטנה גדולה.

  15. מאת לחלום, לחשוב, לכתוב, לבצע. תשע"ז-שנת תעוזה - רונית כפיר - עיצוב ותכנון פנים:

    […] זו לא סיבה לא להכין רשימה. שמחה להפנות לרשימה הנהדרת הזו של רותו בבלוג של חברתי כנרת, על רשימות. בין היעדים שלי: להיות […]