פעם שלישית, אופרה: 3e Scène

11 בנובמבר, 2015

 

אם כבר להיות בצומת. אופרה גרנייה, הבמה הראשונה

קווים מקבילים שנפגשים בנקודת המגוז, עולמות שמתקפלים לצורה חדשה, פלטפורמות שמתאחדות לרגע. כן, אלו דברים שאותי משמחים. ב-1875 נבנה פאלה גרנייה, משכנה הראשון של האופרה בפריז. בניין האופרה בכיכר הבסטיליה נחנך ב-1989 (ומאז היה שנים בשיפוצים). והנה עכשיו, האופרה של פריז פותחת את הבמה השלישית, 3e Scène, ממש כאן באינטרנט.

יש לי חיבה עמוקה, ולא ממומשת מספיק, לבלט של האופרה של פריז. מעולם לא הצלחתי ללמוד את תכסיסי רכישת הכרטיסים בזול או לקנות כרטיסים בזמן. וחבל, כי זה מקום יפהפה ומסעיר, ברמות של ג'וליה רוברטס ב"אישה יפה". רוח הנשפים של המאה התשע עשרה עוד מפעמת בארמון האופרה של גרנייה, באותה התענגות חגיגית ומוקפדת, ובלהקת הבלט של האופרה יש רקדנים עוצרי נשימה, וגם בחירת היצירות מרתקת.

אלא שכל זה בפריז, ולעתים קרובות סולד אאוט. וזאת לא הסיבה היחידה שבעטיה אני מתרגשת ממש מפתיחתה של ה-3e Scène.

מזה זמן שאני עוקבת אחרי בנז'מן מילפייה. נתקלתי בו לראשונה כשראיתי באופרה גרנייה עבודת מחול מודרנית ויפהפיה. אי אפשר היה להתעלם מהכישרון, המקוריות והרעננות, וכבר בתוכנייה, תפס את העין שמו, שנשמע שם ספרותי שהיה ניתן לרקדן מוכשר. זה היה עוד לפני שנטלי פורטמן הכירה אותו, כשיצר את הכוריאוגרפיה ושיחק לצידה ב"ברבור שחור" (איכשהו הסרט הנוראי הזה לא מנע מהם להתאהב, להנשא ולהביא לעולם את אל"ף). בכל אופן, מילפייה הנ"ל הוא לא רק חתיך, כוריאוגרף מצליח ובעל טעם משובח בנשים, אלא גם איש רב פעלים ומקורי. ב-2013 הוא התמנה למנהל הבלט של האופרה של פריז.

למילפייה יש אינסטגרם פעיל ויפהפה (כולל מאחורי הקלעימים למכביר), והוא בוודאי הראשון שהזמין חמישה אינסטגרמרים לעלות על הגג של האופרה גרנייה. זה עתה הוא הקים את הבמה השלישית, מתוך רצון להרחיב את טווח העשיה והקהל. הבמה השלישית איננה אתר שמהדהד את המופעים של בלט האופרה. זו במה כשלעצמה, והיא מרובת אפשרויות, וממה שראיתי עד כה, מעניינת וטובה. ה-3e Scène מזמין יוצרים מכל התחומים (כותבים, מוזיקאים, מאיירים, צלמים, רקדנים, כוריאוגרפים, קולנוענים) ליצור, במעגלים רחבים, יצירות המתייחסות לבלט של האופרה – לריקוד, לרקדנים, למבנה, לסביבה שבה הוא נתון. יש שם הופעות מחול קצרות, סרטים, צילומי רחוב עם רקדני אופרה, אפילו סיפורים קצרים מומחזים (או נרקדים. תראו ותחליטו).

אז הנה, הזמנה פתוחה לאופרה. לא צריך לצאת מהבית, אבל יש קוד לבוש: ענק יהלומים וריצ'רד גיר המקומי, וקוד שתיה: כוס שמפניה (לא, קאווה זה לא שמפניה). רק כי אני נוחה וגמישה, אני מרשה גם וויסקי. ששש, מתחילים. נא להחריש שיעולים ועטיפות של סוכריות.

 

המסך עולה

המסך עולה

 

 


תגים: , ,
שייך לקטגוריות תרבות



תגובות:

  1. מאת הגרגרנית:

    פשוט קסם!