בתים שעוזבים, בתים שנשארים / שפץ נא 7 // תמי בצלאלי

30 בדצמבר, 2016

 

בצלאלי 1

 

בצלאלי 2

 

בצלאלי 3

 

בצלאלי 4

 

בצלאלי 5

 

בצלאלי 6

 

בצלאלי אחרון, האיור שעל עטיפת ספרה החדש "תישארי"

 

– תמי בצלאלי היא מורה לרישום בבצלאל, פסלת, ציירת וכותבת. הציורים שמובאים כאן נרשמו בשמן, גרפיט ועט כדורי על נייר בתקופה שבה בנתה את ביתה, שאותו עזבה אחרי זמן קצר. האיור האחרון בסדרה מופיע על עטיפת ספרה "תישארי", שיצא עכשיו בהוצאת זמורה ביתן. 

 

שייך לקטגוריות סלון, פרויקט חג המולד, שפץ נא



תגובות:

  1. מאת רונית כפיר:

    קראתי אודות הספר, אבל עכשיו, כשאני מבינה שהיא גם אחראית לציורים האלו, אני כבר ממש סקרנית.

  2. מאת תמי בצלאלי:

    קודם כל תודה, כנרת, שנתת לי מקום בבלוג המופלא שלך.
    תמיד הצילומים שלך מצליחים להזיז לי משהו בלב, ואני לא מבינה עד הסוף למה.
    נראה לי שהבתים המרוטים האלה שהם כאילו תקועים ברגע הצילום במצב של בין עמידה הישרדותית לבין קריסה מוחלטת, מזכירים לי יישויות אנושיות שכבר עברו הרבה, והם על הסף לעבור לממד אחר.
    זה תמיד רגע כזה שבו הכל אפשרי, וזה רק עניין של החלטה: להישאר, להתחזק ,להשתפץ, לחיות מחדש או לוותר ולהתפרק ולהעלם לנצח.
    רגעים כאלה אני מוצאת די הרבה לאורך השנים, ובמבט לאחור, תמיד אלה היו רגעים מאוד משמעותיים בחיים.
    בעניין הציורים האלה, השני מלמעלה למשל, הוא קולאז׳ שנעשה בפוטושופ מקטעי צילומים: הבתים מימין הם מחנות פליטים בסוריה, השדות הקצורים הם מצילומים של חברה, נעמה עמירב, שתמיד העבודות שלה גורמות לי לעצור את הנשימה והדמויות הן ציור.