בית פרטי ברובע ה-14. מבט מהמטבח לסלון

(מישהו מכיר אייקון שמסמן אנחה של צער וגעגועים לעיר שעזבנו ממש הרגע?).

ניגש ישר לעניין: מה אתם רוצים קודם, את הבשורות הטובות, או את הבשורות הרעות?

הבשורות הטובות הן, שחברינו הטובים, המתגוררים בפריז, ושאותם הצלחנו בדרך נס לפספס לחלוטין במשך כל הקיץ הפריזאי שלנו, מגיעים לישראל לביקור לא קצר.

הבשורות הרעות הן, שמיצינו את תקציב הנסיעות שלנו לשנה זו, וזאת אם לנקוט לשון המעטה. וכך, למרות שחברינו מחפשים דירה להחלפה, אנחנו לא נהיה בני המזל שנתגורר (שוב) בביתם המתוק ומסביר הפנים בחלקים הפסטורליים של הרובע ה-14.

אבל הנה מגיעות הבשורות הטובות. בשבילכם.

(המשך…)

חדר בפריז. (כמה מביך, גם בפעם הקודמת שהשתמשתי בתמונה הזאת התברר שהיא הזכירה לי את וודי אלן)

בעוד יש מי ששולח חבילות לחיילים בקו, פעילים שדואגים להצמיח לנו פארק במקום חניון ואחרים שאוספים תרומות כדי להעביר לעובדים הזרים, "פריז לכל פועל" הוא הפרויקט הציוני שלנו. לו אנחנו היינו אחראיים על סל הבריאות היינו כוללים בו נסיעה לפריז כתרופת פלא לריפוי לב שבור, הפרעות קשב וריכוז או פסימיות בלתי נשלטת, אבל כרגע, עדיין, נסיעה לפריז היא עניין לא זול כלל וכלל (ולא פלא שהמילה "זול" אינה מיתרגמת לצרפתית. לכל היותר הם יודעים לומר על משהו שהוא Pas Cher, כלומר לא יקר. אבל זול? זול?!). מה שכן, הנסיעה לפריז הופכת אפשרית יותר כשסעיף הלינה נפתר בלא כלום, כלומר – או שיש לכם דודה פריזאית סבלנית (אוקסימורון כזה) שמוכנה לשכן אתכם על הספה, או שתמצאו מישהו שיהיה מוכן להעניק לכם את דירתו, אם רק תרשו לו לגור בדירתכם שלכם באותה תקופה; צריך להודות, שיש תנאים מקדימים חמורים להסדר הזה, שהרי דירות פריזאיות הן שוות מעצם קיומן, ותמורתן דורשים בעליהם דירות שוות, שהן, לפי העדפותיהם: תל אביביות, מעוצבות, קרובות לים.

(המשך…)

פארק בלוויל. מבט על כל העיר: מי מוצא את פומפידו?

לזכותה של חברתי דונה אפשר לומר לא מעט דברים, אבל בהיותי הבחורה השטחית שאני, תמיד אנצור בליבי את מסיבת הגן הבלתי נשכחת שהיא ארגנה ב"ריץ" (ואת ההתאוששות הארוכה של הרגליים שלי מלילה מקסים על זוג נעליים מקסים עוד יותר ועוד יותר מזה – בלתי אפשרי). בימים אלה דונה, יזמית אמנות/סביבה/חברה/מוזיקה/כיף חיים (כן, זה מקצוע, ודונה מצטיינת בו), מחלקת את זמנה בין פריז ומרסיי, כך שבחודשים הקרובים דירתה המוצלחת תהיה פנויה להשכרות קצרות טווח וארוכות יותר.

(המשך…)

אחת שיודעת (צילום: אחת שלא יודעת)

פריזאית יקרה -

כך הם מתחילים. יפה מצידם, עכשיו, כשאני כבר כל כך תל אביבית והעבר הפריזאי שלי הוא שובל הולך ודוהה של שאנל 5*.

(המשך…)

תחנת המטרו רוטשילד. איור: יזהר כהן

עם כל הכבוד לספונטניות, יש דברים שכדאי לדאוג להם מראש. כמו למשל, חופשה בפריז.

לא מעט גולשי "פריזאית" מצאו כאן את מבוקשם: מגורים בדירה בפריז תמורת מסירתה הזמנית של דירתם הישראלית. תנאי מוקדם להשתתפות במבצע: נדרשות דירות שוות, כמעט תמיד ובאופן מוחלט תל אביביות, כמובן מרכז תל אביביות (אם כי טירות יפואיות עשויות להתקבל בברכה), והכי טוב – קרוב לים.

(המשך…)

חדרי משרתים לשעבר. תמיד מזכירים לי את וודי אלן

*** בתגובות שבהמשך יש הרבה הצעות מעניינות לשכירת דירות והשכרתן, וכן הצעה אחת אקטואלית להשכרת חדר בדירה מאוגוסט עד אמצע ספטמבר. מוזמנים להעלות את הצעותיכם והדירות שאתם מחפשים בתגובות לפוסט. בהצלחה ***

למרות שכאן גשם בחוץ, ואולי דווקא בגלל זה, נדמה שההכנות לחופש הגדול מעולם לא היו אינטנסיביות יותר, משני צידי הים התיכון. מטחי מכתבים נוחתים על סף הדלת הפריזאית שלנו עם שאלות: איך שוכרים דירה? האם יש לך דירה בשבילי, אני מגיעה ביולי, עם ילדה וחתולה? יש לי דירה למסור, עם ספה נפתחת ונוף לאייפל. יש לך דיירים בשבילי?

ובכן, חברים יקרים, קוראים מסורים ונוסעים מתמידים – בואו נעשה סדר.

(המשך…)

הנוף מהמרפסת בדרך כלל כחול מעט פחות. הדירה של יעל ויערה

ליעל ויערה הולך קלף מטורף בכל הנוגע לדירות שלהן בפריז. היתה להן דירה מצוינת, ואיכשהו יום אחד, נפלה עליהן דירה מצוינת יותר. הייתי אמורה לשמוע את הסיפור, אבל בין העיסוקים שלהן ואלה שלי לא הצלחנו עדיין לתאם לנו כמה דקות ושלוש כוסות שמפניה, כדי שהן יסבירו לי איך זה קורה ואיך אפשר גם.

(המשך…)

דרושה שמרטפית מצוינת. ילדת אילוסטרציה

עזבו מרפסת. מרפסת זה נחמד. אבל מה שכל בית צריך באמת, זאת בייביסיטר טובה. שתיתן אוויר לנשימה וזמן לעבודה, ובעיקר גיבוי: הידיעה שיש מישהו נוסף לסמוך עליו, להעזר בו, להתחלק איתו בעול.

* משפחה ישראלית-ספרדית, דוברת אנגלית וצרפתית, הגרה בפריז (רובע 15) מחפשת סטודנטית רצינית ואחראית שתאסוף תינוקת בת שנה (באוקטובר) וילד בן 5, מבית הספר ותטפל בהם בשעות אחה"צ, החל מספטמבר ובמשך כל שנת הלימודים. אפשרות להעסקה גם בשנת הלימודים הבאה 2011-2012. ליצירת קשר: Email: smadyil@gmail.com, Tel: 06 70 37 47 60.

* בהזדמנות זאת, בייביסיטריות ושמרטפים – כאן לא מפלים, רק שתהיה גישה לילדים, רצון טוב, אחריות והמלצה אחת לפחות – מוזמנים ומוזמנות לפרסם את פרטי ההתקשרות שלהם כאן בתגובות.

ז'רוזלם מרחפת ממעל. מתוך מיצג על ישראל שהתקיים בקולז' דה ברנרדין בלילה הלבן

1. אחד הדברים שמאפיינים את פריז היא העדר הקהילתיות שלה. כמו שהסביר לי פעם מישהו בקשר לצרפת כולה: כאן מכירים בקיומו של האינדיווידואל ובקיומה של המדינה. קהילות או קבוצות שבין הפרט למדינה זאת פשוט חיה שלא מבינים כאן.

ואכן, בניגוד חריף למתרחש בערים גדולות אחרות, ולמרות שיש כאן המון יהודים ולא מעט ישראלים, חוץ מרבקה מחב"ד, האשה היקרה שעורכת מפגשי נשים ומסיבת חנוכה/פורים, הפתוחים לכל דכפין אין שום רמז לקיומה של קהילה ישראלית בפריז. למעשה, בפריז אין קהילה ישראלית, כי מתברר שצריך יותר מישראלים כדי ליצור קהילה ישראלית.

לשתי ישראליות נמאס מהמצב הזה, והן החליטו לעשות מעשה.

(המשך…)

בית פרטי ברובע ה-14. מבט מהמטבח לסלון

כרגיל, החופשים מוציאים את מרבית הפריזאים מהעיר ולא מעט כסף מכיסי הפריזאים. כמו שנעשה נהוג יותר ויותר בעיר, בהתחשב בהוצאות הדיור הגבוהות, גם קוראי "פריזאית" מציעים את ביתם להשכרה בתקופת החופש. והפעם: בית פרטי וסטודיו ברובע ה-14.

(המשך…)