תחנת המטרו רוטשילד. איור: יזהר כהן

עם כל הכבוד לספונטניות, יש דברים שכדאי לדאוג להם מראש. כמו למשל, חופשה בפריז.

לא מעט גולשי "פריזאית" מצאו כאן את מבוקשם: מגורים בדירה בפריז תמורת מסירתה הזמנית של דירתם הישראלית. תנאי מוקדם להשתתפות במבצע: נדרשות דירות שוות, כמעט תמיד ובאופן מוחלט תל אביביות, כמובן מרכז תל אביביות (אם כי טירות יפואיות עשויות להתקבל בברכה), והכי טוב – קרוב לים.

(המשך…)

חדרי משרתים לשעבר. תמיד מזכירים לי את וודי אלן

*** בתגובות שבהמשך יש הרבה הצעות מעניינות לשכירת דירות והשכרתן, וכן הצעה אחת אקטואלית להשכרת חדר בדירה מאוגוסט עד אמצע ספטמבר. מוזמנים להעלות את הצעותיכם והדירות שאתם מחפשים בתגובות לפוסט. בהצלחה ***

למרות שכאן גשם בחוץ, ואולי דווקא בגלל זה, נדמה שההכנות לחופש הגדול מעולם לא היו אינטנסיביות יותר, משני צידי הים התיכון. מטחי מכתבים נוחתים על סף הדלת הפריזאית שלנו עם שאלות: איך שוכרים דירה? האם יש לך דירה בשבילי, אני מגיעה ביולי, עם ילדה וחתולה? יש לי דירה למסור, עם ספה נפתחת ונוף לאייפל. יש לך דיירים בשבילי?

ובכן, חברים יקרים, קוראים מסורים ונוסעים מתמידים – בואו נעשה סדר.

(המשך…)

הנוף מהמרפסת בדרך כלל כחול מעט פחות. הדירה של יעל ויערה

ליעל ויערה הולך קלף מטורף בכל הנוגע לדירות שלהן בפריז. היתה להן דירה מצוינת, ואיכשהו יום אחד, נפלה עליהן דירה מצוינת יותר. הייתי אמורה לשמוע את הסיפור, אבל בין העיסוקים שלהן ואלה שלי לא הצלחנו עדיין לתאם לנו כמה דקות ושלוש כוסות שמפניה, כדי שהן יסבירו לי איך זה קורה ואיך אפשר גם.

(המשך…)

דרושה שמרטפית מצוינת. ילדת אילוסטרציה

עזבו מרפסת. מרפסת זה נחמד. אבל מה שכל בית צריך באמת, זאת בייביסיטר טובה. שתיתן אוויר לנשימה וזמן לעבודה, ובעיקר גיבוי: הידיעה שיש מישהו נוסף לסמוך עליו, להעזר בו, להתחלק איתו בעול.

* משפחה ישראלית-ספרדית, דוברת אנגלית וצרפתית, הגרה בפריז (רובע 15) מחפשת סטודנטית רצינית ואחראית שתאסוף תינוקת בת שנה (באוקטובר) וילד בן 5, מבית הספר ותטפל בהם בשעות אחה"צ, החל מספטמבר ובמשך כל שנת הלימודים. אפשרות להעסקה גם בשנת הלימודים הבאה 2011-2012. ליצירת קשר: Email: smadyil@gmail.com, Tel: 06 70 37 47 60.

* בהזדמנות זאת, בייביסיטריות ושמרטפים – כאן לא מפלים, רק שתהיה גישה לילדים, רצון טוב, אחריות והמלצה אחת לפחות – מוזמנים ומוזמנות לפרסם את פרטי ההתקשרות שלהם כאן בתגובות.

ז'רוזלם מרחפת ממעל. מתוך מיצג על ישראל שהתקיים בקולז' דה ברנרדין בלילה הלבן

1. אחד הדברים שמאפיינים את פריז היא העדר הקהילתיות שלה. כמו שהסביר לי פעם מישהו בקשר לצרפת כולה: כאן מכירים בקיומו של האינדיווידואל ובקיומה של המדינה. קהילות או קבוצות שבין הפרט למדינה זאת פשוט חיה שלא מבינים כאן.

ואכן, בניגוד חריף למתרחש בערים גדולות אחרות, ולמרות שיש כאן המון יהודים ולא מעט ישראלים, חוץ מרבקה מחב"ד, האשה היקרה שעורכת מפגשי נשים ומסיבת חנוכה/פורים, הפתוחים לכל דכפין אין שום רמז לקיומה של קהילה ישראלית בפריז. למעשה, בפריז אין קהילה ישראלית, כי מתברר שצריך יותר מישראלים כדי ליצור קהילה ישראלית.

לשתי ישראליות נמאס מהמצב הזה, והן החליטו לעשות מעשה.

(המשך…)

בית פרטי ברובע ה-14. מבט מהמטבח לסלון

כרגיל, החופשים מוציאים את מרבית הפריזאים מהעיר ולא מעט כסף מכיסי הפריזאים. כמו שנעשה נהוג יותר ויותר בעיר, בהתחשב בהוצאות הדיור הגבוהות, גם קוראי "פריזאית" מציעים את ביתם להשכרה בתקופת החופש. והפעם: בית פרטי וסטודיו ברובע ה-14.

(המשך…)

משפחת קאהאן הפריזאית מבקשת להחליף את ביתה הגדול בדירה תל אביבית מתאימה למשך שלושה שבועות בחודש אוגוסט הקרוב.

(המשך…)

הספה ליד האח בחדר הילדים. הדירה במונטרגיי

לא רק שהאביב כאן, אלא שחופשת האביב בכבודה ובעצמה כבר משמיעה פעמיה. וכמו פריזאיים אמיתיים (מדור מסויים, בואו נודה בזה) גם אנחנו נממן את חלקה באמצעות השכרת הדירה שלנו.

ז'אן, חברה טובה, היא זאת שהנחילה לנו את התורה, ועכשיו לקראת חופשת הפסחא כאן, היא מציעה להשכרה לשבוע את הדירה שלה, גדולה, יפה ונוחה, בעלת חלונות ענקיים, שופעת אור יום נפלא, באחד הבניינים העתיקים והיפהפיים בסמטה קטנה ליד רו מונטרגיי המרכזי והמקסים.

הדירה מוצעת להשכרה לשבוע, משבת 24 לאפריל 2010 ועד שבת, 1 במאי 2010 (יש אפשרות להארכה בעוד כמה ימים). המחיר לשבוע הוא 800 יורו, ועוד 30 יורו לניקיון.

(המשך…)

homeless, sans abri, SDF. זה בשביל יונתן, שאמר לי: תמונות כאלה תשימי באתר

כמה פניות שהצטברו על שולחני העמוס, למקומיים ולמקומיים במקומות אחרים.

קהילה: נועה פרחי, עולה חדשה יחסית לעיר הגדולה ומנוסה במגורים במרחקים, פתחה קבוצה לישראלים בפריז, שבאמצעותה יהיה אפשר לחפש עבודה, דיור, למצוא אנשי מקצוע דוברי עברית, לעדכן וליזום פעילויות חברתיות ותרבותיות. להצטרפות, כאן:

(המשך…)

לא נראה לי שהם התכוונו לזה ככה. חדר המתנה באיזה משרד

איזה כיף. העיר מתחילה להתקשט, עץ גדול ומנצנץ כבר הוצב בכניסה לבית הספר, המאפיה האהובה עלינו השקיעה בחיפוי החזית שלה בקורות עץ וענפים ירוקים, והתחפשה לביקתה בהרים, ובמטרו שקיות גדולות תופסות מקום של בני אדם, והמתנות שבתוכן דוקרות בשפיצים החדים שלהן.

בניגוד לאחרים (לא, לא שמעתם כאן חריקת שיניים, מה פתאום), אני לא בעד לסגור את השנה עם חובות לא מסופקים. אז הנה כמה עדכונים עבור קוראינו המקומיים:

(המשך…)