מישהו אמר בן חור? עכשיו נסו לומר זאת במבטא צרפתי * צילומים: עדו למפרט

אם אתם קוראים את השורות האלה, מן הסתם אתם מתכננים טיול לפריז, או לחילופין מהרהרים על העיר בעודכם בוהים במחשב בבית, או טוב יותר – בעבודה. אם זאת לא תהיה הפעם הראשונה שלכם בפריז, ייתכן שיתחשק לכם לקחת פסק זמן קצר מהעיר ולטעום עוד משהו קטן שצרפת יכולה להציע.

הכוונה לטיול אגבי, שלא דורש כל תכנון מיוחד או הוצאה כספית חריגה. פשוט לעלות על רכבת ולצאת מהעיר ליעד שאינו רחוק יותר משעה וקצת מפריז, להתרחק קצת מהמוני התיירים בפריז לטובת, מה לעשות, המוני התיירים בכפר קטן וציורי. כי לרוע המזל, לא רק אתם שמעתם על ז'יברני של מונה, שארטר על הקתדרלה המרהיבה שלה, פונטנבלו או טור. אלא שההמונים צודקים, ועדיין יש קסם רב בכל אחד מן המקומות הללו, ובטיול שאינו נופל בתקופה עמוסה תמצאו את עצמכם נסחפים בקלות לתוך הקלישאות שהמקומות הללו יודעים כל כך טוב לספק.

(המשך…)

1

(המשך…)

שמעתם את הקולות האלה? שאלה הילדה עמוק מתוך הציורים שלה

(המשך…)

אובססיה אהובתי. הכרזה לתערוכה של לוסיאן פרויד במרכז פומפידו

12, 14, 15, 12.

זאת היתה התחזית בתחילת השבוע.

17, 11, 14, 14, 16.

זאת התחזית להמשך. בפועל, אמנם ברגע זה יורד גשם (החיים כאן ניתקו אצלנו את הקשר המיידי שנוצר בין קור ובין גשם), אבל בגדול – חולצה וז'קט. בבקרים אולי קצת יותר קריר. סוודרון. כבר לא צריך לבזבז עוד חמש דקות ביציאה מהבית על איתור שתי כפפות, צעיף וכובע. והרבה יותר חשוב: כבר לא צריך לצאת בחושך. אפילו כשמתעוררים יש אור בחוץ, כשחוזרים הביתה עדיין אור, וזה יילך וישתפר, עד לשעות האור המופרזות של הקיץ (בשמונה בערב סוגרים את התריסים ומודיעים לילדות שלא משנה לנו מה קורה בחוץ, עכשיו לילה).

ובינתיים, גם בחזית האמנותית מתנערים משנת החורף בכמה תערוכות מסקרנות מאוד.

1) פרויד. לוסיאן פרויד. במרכז פומפידו. רטרוספקטיבה כזאת רצינית ומקיפה, שבביקור האחרון שלנו בפומפידו, מתישהו בפברואר, כבר התגלגלו בחנויות המוזיאון מרצ'נדייז של האיש, האגדה, הנכד והפורטרט של קייט מוס.

(המשך…)

מצא את ההבדל בין ילדים רגילים והילדים של אורלי איורים: עתר יובל

ילדים שהוריהם טסים להם לחו"ל, מכינים, במקרה הטוב, מכתב למטוס, שמאחוריו מודבקת במקריות מעושה טבלת להמרת מידות ומשקלות. כבר פגשתי אמא אחת שהילדות שלה ציידו אותה בדפים שלמים מודפסים מהאתר של H&M. לא עתר יובל. כשאמא שלה, אורלי מזור-יובל, נסעה לפריז עם אחיה ואמה שלה, היא ציידה אותה ביומן מסע, שהיה גם אוסף תפזורות לשעות הפנאי, גם חוברת עבודה לחופש, ואם תשאלו אותי – גם סוג של מכתב אהבה.

(המשך…)

הטירה של דיסני. פוטו-טופ

היכנעי בלי תנאים, הפצרתי בעצמי, רק ליום אחד. שימי בצד את הביקורת הסוציולוגית, תני למיסחור השתלטני לעשות את שלו, סלחי להם על שלימדו את הילדות שלך איך תופסים נסיכים, ופשוט תיהני.
הקטנה הגיעה לגיל שלוש המכובד, ובמקום לקחת אותה להר מירון, לקצץ את תלתליה וכך להכריז על תום עידן הינקות, החלטנו לחשוף אותה לחלק מהעובדות הכואבות של החיים.

(המשך…)

שה קלמנט

איזו הפתעה. מהמראה הכללי, שהוא לא בלתי חינני אבל נראה לגמרי מהונדס ללכידת תיירים רעבים, הייתי משוכנעת ששוב נפלנו קורבן, לחוסר התכנון שלנו בעיקר. המסעדה שעליה המליצו לנו התבררה כסגורה כבר כמה שנים, מה שמסביר את העובדה שלא ענו לי בטלפון כמה שעות קודם, והלכנו כדי להעצר במסעדה הראשונה שתראה לנו. שתינו היינו רעבות לאוכל-אוכל, ומאדאם ש., שוב הודיעה שהיא לא מבינה באוכל, מבחינתה, מספיק שהפירה טוב, והיא שבויה של המקום לנצח.

(המשך…)

הגלגל הענק בטיולרי. שווה לאללה

הקיץ מגיע אט אט לסיומו ונכון שמחר (שבת) צופים לנו החזאים 32 מעלות ישראליות כמעט אבל הימים כבר מתקצרים ומדי פעם אפשר כבר לדמיין משבי רוח קרירים ואת הרנטרה של ספטמבר – החזרה מהחופשה, המקבילה המקומית ל"אחרי החגים" שהכל מדברים בה בערך כבר ממאי.  מצד שני, זה בדיוק שיא עונה התיירות הישראלית לעיר ואם אתם כאן בימים הקרובים כדאי שתנסו להספיק לבקר בשתי אטרקציות מקומיות שאו-טו-טו נסגרות: החוף של פריז (Paris Plages) והיריד של גני טיולרי (fête de tuileries).

(המשך…)

fête de tuileries. המון ברד

בניגוד למוניטין של הפריזאים כמי ששונאים בני אדם, במיוחד זרים ובמיוחד זרים נמוכים מאוד, בחיים בעיר כאן, עם שתי ילדות קטנות, עגלה אחת והמון סופי שבוע ארוכים, גילינו פריז נפלאה לילדים ולהוריהם. נכון, המיתוס מתקיים במלואו בכל הנוגע למסעדות יוקרה, אבל למה לכם לקחת ילדים למסעדות יוקרה.
מחוץ למסעדות היוקרה משתרעת לה עיר תוססת, שבשל אהבת הפארקים שלה, אובססיית המוזיאונים שלה וריבוי המזרקות והקרוסלות שלה, מתאימה מאין כמותה לטיול עם ילדים.

(המשך…)

עבודה של ביאטריז מיליאזס לפונדסיון קרטייה

לפעמים מוכרחים לשמוח בעובדה שהכסף הגדול מתעקש לשמש כפטרון האמנויות (בתנאי, כמובן, שיש עוד מתחרים על המשרה האלגנטית). פונדסיון קרטייה, הגלריה לאמנות מודרנית ששוכנת במבנה הזכוכית-ברזל-צמחיה-אור שתיכנן ז'אן נובל, ברובע ה-14, הוא יצירת אמנות נהדרת. ולמרות שהמבנה כל כך יפה, חכם ומרתק כשלעצמו, הוא משאיר מספיק מקום ליצירות שמוצגות בו. והוא נותן תירוץ מצוין להגיע לאחד האזורים היפים כל כך ברובע ה-14.

(המשך…)