כל המאמרים בנושא "קטנה פריזאית"

מרסי, קולט / אייל דה ליאו

יום רביעי, 12 ביולי, 2017
collette
0
שרה אנדמן ואמא שלה, קולט רוסו, הודיעו היום, לתדהמת קהל מעריציהן, כי אחרי עשרים שנות פעילות, קולט, החנות המיתולוגית שפתחו ב-1997 תסגר בסוף השנה, ליתר דיוק ב-20 בדצמבר 2017.
הציניקנים הקרובים לא הזילו דמעה. בשנים האחרונות קולט הפכה לדבר ההפוך ממה שייצגה בתחילת דרכה: קולט היתה לפינת הרחוב הקשה בפריז, במיוחד בשבועות האופנה; מוקד עלייה לרגל לתיירים, מכונת קולבוריישנז מתישה. משהו אבד בנשמה הבועטת – הישר לתוך הקופה הרושמת.
תמה תקופה, צייצה ונסה פרידמן מהניו יורק טיימס.

(more…)

פוסטקארד: ריבולי 59 / מאיה ויינברג

יום רביעי, 7 בנובמבר, 2012

 

Rivoli 59, סקוואט של אמנים בין זארה למקס מארה. צילום: מאיה ויינברג

אני ושכמותי מחבבות את רחוב ריבולי ממספר סיבות. ראשית, הוא ממוקם נפלא ברובע הראשון, מצידו האחד הוטל דה ויל והסן ומצידו השני המארה (אנחנו אוהבות את המארה). שנית, כותבים אותו כמו שאומרים אותו וזה נדיר מאד יחסית לשם של רחוב (או כל שם אחר) בצרפתית. שלישית, ואולי החשוב מכל, הוא מצויד במיטב החנויות העממיות בסבבהזארה, מנגו, H&M , C&A ושכמותן לסגור פינה (ולסגור את החודש). יש כמובן גם הרבה חנויות נוספות, חלקן חנויות רשת צרפתיות ושאר עוגיות אבל אם מרימים את הראש לפעמים מגלים שיש בו אפילו יותר מזה.

(more…)

פריז בלהבות / פוסטקארד: שרית דוידובסקי

יום שבת, 25 באוגוסט, 2012

 

מזרקות לשימוש אישי. פארק אנדרה סיטרואן

חמסין פריזאי היא תופעה טבע נדירה, שמקפידה לשוב ולהפתיע את הפריזאים אחת לשנה. אין מזגנים שם, באירופה, וחמור מזה – אין קרטיבים בשום מקום. שרית דוידובסקי, שנקלעה עם משפחתה לכמה ימים כאלה באוגוסט, מצאה כמה פתרונות נהדרים לימות הקיץ הקשים ואת זוויות הצילום המחמיאות להם.

(more…)

קטנה פריזאית / יום הבסטיליה

יום רביעי, 14 ביולי, 2010

שמעתם את הקולות האלה? שאלה הילדה עמוק מתוך הציורים שלה

שמעתם את הקולות האלה? שאלה הילדה עמוק מתוך הציורים שלה

(more…)

לחם הקודש 2010 / קטנה פריזאית

יום שלישי, 20 באפריל, 2010
טעימות לחם בלי טעימה של גבינות? ספרטנים

טעימות לחם בלי טעימה של גבינות? ספרטנים

זאת דווקא ההידרדרות העצבנית בצריכת הלחם בצרפת, מ-620 גרם לאדם ביום בתחילת המאה הקודמת ועד ל-160 גרם ביום בשנת 1990, שמניעה את עיריית פריז לקיים תחרות שנתית לבחירת הבגט הטוב ביותר. הפרס, לאיש שמצליח לשכנע פאנל מרשים של מביני עניין, ששלו הוא הטוב ביותר, הוא לא רק ארבעת אלפים יורו, אלא בעיקר הכבוד שלא יסולא בפז, להיות האחראי על אספקת הבגטים לארמון האליזה, כלומר לקארלה וסארקו, אם הם אכן אוכלים את הטארטן שלהם יחד, לא שזה עניינו של מישהו. וכמובן, האיש שאופה את הבגט הטוב ביותר זוכה בתהילת עולם, לפחות עד לתחרות של שנת 2011.

(more…)

בחזרה לברסי: כרטיסים לפיינל פור / קטנה פריזאית

יום שבת, 20 במרץ, 2010

הפיינל פור ב-2009 בברלין

הפיינל פור ב-2009 בברלין

אי-שם בחודש אוקטובר הפגנתי תבוסתנות לא אופיינית ושיערתי, שחור על גבי בלוג, שסיכויי ההעפלה של מכבי לפיינל פור 2010 בפריז נמוכים מתמיד. למזלי הטוב, לא הרשתי לפסימיות למנוע ממני לרכוש כרטיסים שנמכרו כבר אז במחיר השערורייתי של 300 יורו לשני הערבים (סה"כ 4 משחקים). מאז כמובן התרחשו כמה דברים שפיני גרשון מייחס לאלוהים ואני לאיום האיראני  – והופ: הסיכויים טובים מתמיד וההיסטריה בעיצומה.

(more…)

הו-הא מה קרה, גאנה אכלה אותה / קטנה פריזאית

יום שני, 1 בפברואר, 2010
צבעי העונה: אדום, לבן, שחור. עם נשר. מכונית בחגיגות הניצחון בשאנז אליזה

צבעי העונה: אדום, לבן, שחור. עם נשר. מכונית בחגיגות הניצחון בשאנז אליזה

(לא כל תמונה שווה אלף מילים. לא אם המצטלמים מקפידים לדהור מול המצלמה. כנראה שנצטרך להוסיף לדימויים המטושטשים כמה מילות הסבר, בכל זאת).

כבר בדרך לקולנוע ראיתי ארבע משאיות משטרתיות חונות בשורה באחד הרחובות שנשפכים לשאנז אליזה. היו גם שוטרים משועממים שעצרו מכוניות קטנות שלא נשפו את אוויר האגזוזים שלהם במועד, אבל חשבתי שאולי ככה זה בשאנז אליזה, ליתר בטחון.

הסרט "זה מסובך" היה בדיוק כמו שרצינו שיהיה: מצחיק, פוטוגני לתפארת ובעיקר מעורר תקווה. הגיבורים  היו מלאי פגמים חינניים והסטיילינג, כפי שהוזהרתי מראש, היה מושלם ואף פדגוגי: כזאת ראה ויישם. על השניה הראשונה מריל הכריחה אותי למחות דמעה בחשיכה, אחריה, צחקנו המון ואפילו הזלנו (מה אני מדברת בשמו, אני הזלתי) עוד כמה, ואפילו הרהבנו עוז ותפסנו את המתרגם לצרפתית נוטל לעצמו חירות אמנותית משעשעת. אז מה עוד אפשר לבקש מערב חורפי ומהנה שכזה.

(more…)

שלג טרי / קטנה פריזאית

יום חמישי, 17 בדצמבר, 2009
fresh snow, from the bakery

שלג. עכשיו. מבט לכיכר נסיון מתוך המאפיה שהתחפשה לבקתה בהרים

נכון שפיתחנו מעטה דקיק של חסינות ואחרי שקפאו אצלנו כמה חברים שהיו מצויידים בבגדים קלים מדי, לא תתפסו אותנו אומרים: "האמת שלא כל כך קר". אבל בכל זאת, השבוע האחרון תפס אותנו באזורים מסויימים, עדינים ורגישים לקור. בכפות הרגליים. הסתיו האדיב והשמשי שלא ניצל את זכויותיו להקפיא לנו את הצורה, נחטף באחת על ידי חורף עצבני, שהתחיל באפס מעלות והתקדם משם. אני כמובן מגזימה, אבל אתרי התחזיות שהבטיחו שלג בסוף השבוע, הדאיגו את כולנו. זה כמו צירים: מי זוכר מה לבשנו בשנה שעברה כשירד שלג? אם מתאמצים, אני זוכרת מגפיים שנהרסים. כמעט-התחלקויות עם ילדה על הידיים על מעטה הקרח שנוצר אחרי צניחת השלג היפהפיה. זוכרת רגליים שמאבדות תחושה, וכשהן מחזירות אותה, היא מתבררת כאוסף משונה ולא אחיד של כאבים. (more…)

איסטווד בסופרבול/ קטנה פריזאית

יום שני, 30 בנובמבר, 2009

נשף ההצגה של פריז. רגע לפני הכניסה לואלס (מתוך: seaofshoes)

זה זמן להניח בצד את התובנות הסוציולוגיות וביקורת התרבות. בסוף השבוע נערך בפריז האירוע הכי חשוב למי שעבורן "גוסיפ גירל" היא סוג של דוקומנטרי: נשף ההצגה בחברה של מלון ה-Crillon.

פרנצ'סקה איסטווד מאורגנת (מתוך: anorak.co.uk)

פרנצ'סקה איסטווד נערכת (מתוך: anorak.co.uk)

(more…)

רכבת / פוסטקארד

יום שישי, 6 בנובמבר, 2009
מחלון הרכבת. ז'יברני-מאנט לה ז'ולי 1

מחלון הרכבת. ז'יברני-מאנט לה ז'ולי 1

לא יודעת איך זה, אבל בכל פעם שאני חוזרת מז'יברני לפריז, הנוף מהחלונות אחר. כנראה שיש כמה מסלולים, גם לפי עצירות הביניים. יש המון נחלים, ופארקים, ואיזורי תעשייה, ואפילו שכונות קרוואנים ולפעמים גם כבישים מהירים, בתי קברות ווילות עירוניות שגובלות ברכבת, עם מגלשה מפלסטיק ומתקן לתליית כביסה.

הפעם צילמתי את הדרך מז'יברני למאנט לה ז'ולי. במאנט כבר עלו המון אנשים לרכבת, וכל מה שאפשר היה לצלם זה מעילים וסלולריים ואייפודים ועיתוני רכבת וספרים.

(more…)