כל המאמרים בנושא "מסלולים – Let me take you by the hand and"

שיר לכת: מסע מוזיקלי בפריז / עמיר מרקסמר

יום שלישי, 19 ביוני, 2012

 

ויש גם מפה. מארש

עשרה קבין של מוזיקה ירדו על העולם. ובזמן שפריז וניו-יורק התקוטטו מי תיטול תשעה ותשאיר לאחרת אבק, ורגע לפני שהסכימו על פיפטי-פיפטי, התהפך לו חתול מנומנם בפינת האופרה הישנה. כלומר, התהפך בחתוליוּת, חשף בטן לבנבנה לשמש פריזאית של בין-ערביים, הושיט כפותיו קדימה והתמתח, הפשיל שפה עליונה וחשף ניב, ולבסוף מצא תנוחה חדשה הנבדלת במילימטר מזו הקודמת, וחזר לנמנם.
בנוסף, יש לציין שהחתול הזה לא סתם מנמנם לו שם, הגם שזה כשלעצמו רחוק מסתם. חתולנו-גיבורנו מכורבל על-גבי מגבת מתפוררת אדומה המגולגלת בתוך סל קש שמונח על תיבת נגינה שמאוזנת בקושי על שני גלגלים ומוט תומך על הרצפה הפריזאית השחורה שאד עדין עולה ממנה הערב. לחתולים בכלל, ולזה בפרט, לא אכפת שהיום הוא העשרים ואחד ביוני, היום הארוך בשנה, חג המוזיקה בפריז. חתולנו (נקרא לו פייר בולז?) פוקח עין אחת, רואה שהאופרה עדיין במקומה, וחוזר לעיסוקיו.

(more…)

לעבור את הגשר / החתונות שלהם

יום חמישי, 23 בפברואר, 2012

 

 

181. זכרו נא: מתישהו יהיה ערב אביבי יפה

 

כשטיפסנו במדרגות ממשעול הברבורים למפלס הרחוב, בדיוק כשחשבנו שסיימנו עם החריגה הקטנה והמוצלחת מהמסלול שלנו, עמדו שם שני אלה:

(more…)

שלוש חתונות ואי (-צדק) / פריז בשנה שעברה

יום רביעי, 22 בפברואר, 2012

 

פריז בשנה שעברה. חצי אייפל, כביש מסוכן לחצייה ופנסי רחוב מושלמים

חצי אייפל, כביש מסוכן לחצייה, גשר פלדה ופנסי רחוב מושלמים

 

כשכתבתי לחברתי סמדר שפריז הולכת ומתרחקת ממני, היא חשבה שטוב שכך, שאולי עכשיו היא תראה לי פחות זוהרת ויותר אמיתית. ביום שפריז תראה לי אמיתית, עניתי לה, היא תמעל בתפקידה.

(more…)

הזמנו בייביסיטר**

יום שבת, 29 במאי, 2010
אבל היא נוסעת, הבייביסיטר. צריכים אחת חדשה

אבל היא נוסעת, הבייביסיטר. צריכים אחת חדשה

אבל לא שולחן במסעדה או כרטיסים לסרט או חברים. ולא ידענו לאן הולכים. אז עשינו מה שאנחנו כמעט תמיד עושים, ולקחנו מטרו לכיכר הבסטיליה. אם לרגע שכחנו שהעברנו את היום בשמירה על ילדות שובתות* , ההפגנה הגדולה והעצלה בכיכר הבסטיליה הזכירה לנו. (ואני מזכירה לכם, לכולנו: שביתות זה מעצבן, אבל ככה בדיוק נלחמים על הזכויות. עכשיו ממלאים כאן רחובות על הניסיון להעלאת גיל הפנסיה ל-61, לגברים. כשאני מספרת שעכשיו בישראל זה – כמה, 67? – הם מתעלפים).

כשיצאנו לכיכר הבסטיליה, בכל אופן, ההפגנה בבסטיליה כבר תש כוחה, כנראה, גם הואקאנס ממילא באופק, אף אחד כבר אין לו כוח לכלום.

ירדנו למארה. חנות חדשה ומוצלחת שלא ראיתי מעולם (זה בסדר, הוא פתוח רק כמה חודשים) אבל יותר מזה, ברחוב Villehardouin ראיתי איזה מעבר חסום למכוניות, שפעם כבר הסתקרנתי לעומתו אבל לא יכולתי באותו רגע לברר לאן הוא מוביל.

(more…)

הדרכים הצדדיות יותר / משפחה בדרך היין

יום ראשון, 23 במאי, 2010
Chateau des Arras. יין נחמד, יופי של כרם

Chateau des Arras. יין נחמד, יופי של כרם

מוכרחים להודות, גם בשנה שעברה היינו בדרך יין. אחרת, פרובנסלית דווקא, אבל דרך יין נודעת ומפורשת, מעוטרת בגפנים מכל עבריה, בשמיים תכולים רחבים ופתוחים ועם עננים צחורים, קלים וטעימים ובשלטים ארגמניים דקים שרומזים לך לבוא ולטעום ולשתות ורק אם תבחר בזה, אז גם לקנות, כמובן. חשבתי על נסיעה רומנטית בין יקבים, הכוללת כמובן התבסמות קבועה קלה עד בינונית, שיחות נפש אבל קודם כל מוזיקת דרכים משובחת. חשיפות ושתיקות ושירה עם הדיסק שבמערכת, מפגשים קצרים עם ייננים נחמדים, בוז משותף ושותק למי שינסו למכור לנו יין רע, פשוט כי הגענו כבר עד הלום. וגם מריבות קטנות של שיכורים קלים, ארוחות קלות על הדשא, התפייסויות טובות ומשביעות. התקרבות. וגילויים של יין יוצא דופן, במחיר טוב, יין שנשמר טוב לאורך שנים, כזה שיענג אותנו על זכר הטיול הזה עוד שנים אחר כך. "דרכים צדדיות" , הגרסה הזוגית הבשלה.

ועכשיו תוסיפו מאחורה שתי ילדות.

(more…)

לקום על צד שמאל

יום שלישי, 10 בנובמבר, 2009

שמש מוחלטת על הסן. מראה מפונט מארי

שמש מוחלטת על הסן. מראה מפונט מארי

אין מעשה רומנטי יותר מלשריין מבעוד מועד בייביסיטר לאחד מימי סוף השבוע. התערוכה של דיוויד לה שאפל, שהסתיימה ביום האחרון של מאי, סיפקה לנו את התמריץ והדד ליין.

אה, רומנטי קצת יותר זה לארגן גם שמש נהדרת, שתתמיד לאורך כל היום הזה.

(more…)

הצד האחר של המונמרטר

יום רביעי, 27 במאי, 2009
הלב הקדוש. מבט מלמטה. דווקא פועם

הלב הקדוש. מבט מלמטה. דווקא פועם

בדיוק היום דיברתי על זה עם עופר ואייל. הם נתנו את מונמרטר כדוגמה למקום תיירי מגעיל (למעשה, הם ציטטו את אביטל ענבר שקבע, שהאזור הזה, הוא, בפשטות, "דוחה") . ואני הגנתי עליו בחירוף נפש. לא שסוחרי האייפלים המוארים בפלורוסנטים קטנים מבפנים ממש לא זקוקים לעזרתי.

אבל בלי ספק, מונמרטר נמצאת במילכוד. היא יפהפיה, ואחת מתחנות החובה בביקור בפריז. אשר על כן, היא נדפקה מבחינה תדמיתית: כל תייר מתקדם חושב שאין לו ברירה אלא להיות במונמרטר, ולעבור בפלאס דה טרטר; הרי לשכנים שלו מלמעלה יש אקוורל משגע וזכרונות רומנטיים משם. אז נוסעים למונמרטר, שומרים טוב על הארנק ושמחים לחזור הביתה בשלום.

(more…)