כל המאמרים בנושא "קניות"

מעט אביב / קטנה פריזאית

יום שני, 22 בפברואר, 2010
ולחדשות הטובות בהרחבה (ולקח לי זמן להבין שמדובר ברמז מטרים)

ולחדשות הטובות בהרחבה (ולקח לי זמן להבין שמדובר ברמז מטרים)

12, 13, 9, 11, 10. נכון שאנחנו מקפידים להקשיב לאתר מזג האוויר של הביביסי, שמציע לנו תמיד את התחזית האופטימית ביותר, אבל הפעם גם המציאות מיישרת קו. כבר קצת פחות קר. בצהרי יום שישי נרשמו במדי החום של בתי המרקחת 10 מעלות, והמבנים היפים של הרובע השני השתקפו בחלונות הראווה שלהם, באדיבותה של שמש גחמנית.

(המשך…)

לקנות או לא לקנות: Artcurial, בית לממכר אמנות

יום שלישי, 26 בינואר, 2010
מתכתב יפה עם גוצ'י שמעבר לכביש. Artcurial

מתכתב יפה עם גוצ'י שמעבר לכביש. Artcurial

על אף חיבתי לאמנות מודרנית ולמרות העדרה הבולט בפריז, תמיד חלפתי על פני Artcurial, בית המכירות הפומביות שנמצא בפינה אסטרטגית במיוחד בתחילת השאנז אליזה, ומעולם לא נכנסתי. את החצר שלה צילמתי פעמים רבות: בכל עת אפשר למצוא שם איזו יצירת אמנות מודרנית ואסתטית להפליא, כזאת שמתחשק לשמור במצלמה.

המיקום המושלם של בית המכירות, על הרונד פואה, פינת השאנז אליזה ואוונו מונטאן השוות עד כאב (מי יתנני מעיל אחד, לא כבד מדי של מארני), במקום שבו גנני העיריה מחליפים כל חודש את הפרחים, או הכרובים, או הקישוטים שנבחרו לככב בערוגות המצולמות ביותר בעיר, במקום שבו, תרצו או לא תרצו, פועם עדיין אחד הלבבות, הקפיטליסטי אמנם, של העיר. גם אנחנו, שגרים כאן, מגלים בכל פעם מחדש, כמה לבקר בשאנז אליזה, יהיה התירוץ אשר יהיה, נותן לנו להרגיש לשעה וחצי כמו תיירים. וסביב השנה החדשה, עוד יותר מתמיד.

(המשך…)

שנה טובה, בריאות טובה, מיטב האיחולים

יום שישי, 8 בינואר, 2010

שתיפתח עליי, שתיפתח. תיקרת הזכוכית הצבעונית של הבראסרי בפרנטמפ

שתיפתח עליי, שתיפתח. תיקרת הזכוכית הצבעונית של הבראסרי בפרנטמפ

הצרפתית השגורה מזכירה לי תסכיתי רדיו ישנים. "נראה לי", למשל, מיתרגם כאן ל"יש לי הרושם". גם בפי ילדים קטנים. "אני מתארת לעצמי" הוא "אני מדמיינת" רב האפשרויות. וגם ברכות השנה החדשה נשמעות בדיוק כמו הגלויות הישראליות של פעם, שופרים ונצנצים מודבקים: בריאות טובה, מיטב האיחולים.

(המשך…)

זה חינוך / עתר יובל

יום רביעי, 6 בינואר, 2010
מצא את ההבדל איורים: עתר יובל

מצא את ההבדל בין ילדים רגילים והילדים של אורלי איורים: עתר יובל

ילדים שהוריהם טסים להם לחו"ל, מכינים, במקרה הטוב, מכתב למטוס, שמאחוריו מודבקת במקריות מעושה טבלת להמרת מידות ומשקלות. כבר פגשתי אמא אחת שהילדות שלה ציידו אותה בדפים שלמים מודפסים מהאתר של H&M. לא עתר יובל. כשאמא שלה, אורלי מזור-יובל, נסעה לפריז עם אחיה ואמה שלה, היא ציידה אותה ביומן מסע, שהיה גם אוסף תפזורות לשעות הפנאי, גם חוברת עבודה לחופש, ואם תשאלו אותי – גם סוג של מכתב אהבה.

(המשך…)

איך אומרים בצרפתית "זול": חנויות העודפים של rue d'Alesia

יום חמישי, 5 בנובמבר, 2009

לא מפתיע שהמילה "זול" לא קיימת בצרפתית. לכל היותר משהו הוא pas cher, כלומר לא יקר. באופן כללי, אני לא מציעה למי שמרוויחים את לחמם בשקלים לבנות על מסע קניות פורה בפריז.

נכון שהסיילים מקילים על העניינים, אבל אם איתרע מזלכם להגיע שלא בסיילים, אז תמיד אפשר לחפש את חנויות יד שניה (וגם אז, חשוב להבדיל בין וינטג' לוינטג'), וגם את חנויות העודפים.

אפשר להתחיל מרחוב אלזיה. אין בו שום הוד והדר, רחוב די מבאס, רחוב אלזיה; רחוב מרכזי של מסחר ומשרדים שהיה אפשר למצוא בכל עיר שאינה דווקא פריז. מה שכן יש בו, אפשר לאתר בו מציאות בסטוקים של הרבה פירמות: של נאף נאף (במספר 143), של קשארל (114), של סוניה ריקייל ושל zapa  (במספר 82).

(המשך…)

הספיקונו וטרם הספיקונו: אוקטובר 2009 בפריז, חלק ב'

יום שלישי, 20 באוקטובר, 2009

העיר הלבנה בעיר באפור

העיר הלבנה בעיר באפור

כבר דיברנו על זה, אני יודעת, אבל מה לעשות שהעיר הזאת לא מפסיקה לפתות אותך באירועי אירועים. אפילו בדרך ליום סידורים אפרורי (אבל בקו 6, העילי, שזה כבר משפר הכל). די לאסוף את גיליון A nous Paris שמחולק חינם בימי שלישי בכניסה למטרו, לעבור על לוח האירועים שבתחילתו ולעשות פרצוף פריזאי של רווחה ושל "שום דבר גדול", ואז להמשיך לדפדף ולרצות לגזור לפחות ארבע תזכורות לעצמנו.

(המשך…)

עדכוני לו"ז: פריז, אוקטובר 2009

יום חמישי, 8 באוקטובר, 2009
Nabazmob. לא רק מוארים, גם מנגנים

Nabaz'mob. לא רק מוארים, גם מנגנים

הרנטרה, החזרה לשגרה, מתאפיינת בפריז בהרבה אירועים שוברי שיגרה. מאחורינו הלילה הלבן שהיה ברובו אמנות גרועה למדי, אבל אירוע רחובי כיפי ומשוחרר, וכן שבוע האופנה שהציף, כהרגלו, את רו סנט הונורה באנשים שיודעים לשאת היטב על גופיהם השמורים יופי של שילובים של שחור עם אפור מלאנז'. אבל כל העיר בסוג של חגיגה מתמשכת שבבסיסה אנחה פריזאית סמויה: נו, אם אין ברירה אלא לחזור לעבוד, לפחות נתבל את הנזיד הזה של חיי היום יום בזר התבלינים החיוני של אמנות, תרבות, עיצוב, אוכל, שוקולד ואלכוהול. אה, וננצל את העובדה שעוד לא חורף, ושבינתיים, טפו טפו טפו, הסתיו עדיין מתחפש לשלהי קיץ פה ושם, ונחרוש את הרחובות לפני שנעשה ממש קר.

ולהלן כמה אירועים להתלבט ביניהם:

(המשך…)

לא רק Fnac; חנויות תקליטים עצמאיות / גבי טרטקובסקי

יום שני, 20 ביולי, 2009

תקליטים תקליטים. מהאתר של music please

תקליטים תקליטים. מהאתר של music please

פריז ידועה באהבתה לאמנים שבמולדתם גורלם, לעתים, היה אכזר יותר. הגאווה המקומית בחוש הטעם נמשכת כיום, ואף יצרה מדבקת "אני אוהב וויניל", המחולקת במספר רב של חנויות התקליטים בעיר.
רשימת המלצות זו מורכבת מחנויות עצמאיות בלבד, הפועלות בצילן של רשתות FNAC ו-Virgin. רובן אינן ממוקמות באזורי תיירות, ומכוונות בהתאם, בעיקר, לטעמם של תושבי האזור. מלבד ההיצע הייחודי, רצוי לבקרן גם בזכות ההזמנות למסיבות ואירועים שונים המפוזרות ביניהן.

(המשך…)

הצד האחר של המונמרטר

יום רביעי, 27 במאי, 2009
הלב הקדוש. מבט מלמטה. דווקא פועם

הלב הקדוש. מבט מלמטה. דווקא פועם

בדיוק היום דיברתי על זה עם עופר ואייל. הם נתנו את מונמרטר כדוגמה למקום תיירי מגעיל (למעשה, הם ציטטו את אביטל ענבר שקבע, שהאזור הזה, הוא, בפשטות, "דוחה") . ואני הגנתי עליו בחירוף נפש. לא שסוחרי האייפלים המוארים בפלורוסנטים קטנים מבפנים ממש לא זקוקים לעזרתי.

אבל בלי ספק, מונמרטר נמצאת במילכוד. היא יפהפיה, ואחת מתחנות החובה בביקור בפריז. אשר על כן, היא נדפקה מבחינה תדמיתית: כל תייר מתקדם חושב שאין לו ברירה אלא להיות במונמרטר, ולעבור בפלאס דה טרטר; הרי לשכנים שלו מלמעלה יש אקוורל משגע וזכרונות רומנטיים משם. אז נוסעים למונמרטר, שומרים טוב על הארנק ושמחים לחזור הביתה בשלום.

(המשך…)

נתתי עיני; COS

יום שלישי, 28 באפריל, 2009

השמלה שעל הבובה אזלה. COS

השמלה שעל הבובה אזלה. COS

בין שמחתי הגדולה לגלות בלונדון סניף גדול של בננה ריפבליק ואכזבתי למצוא שם שום דבר בשבילי, נכנסתי לחנות אחרת, שנראתה רשתית למדי אבל די מעניינת, שנקראה COS. היא נראתה כל כך מבוססת ומגובשת, שהתפלאתי מאוד שלא שמעתי עליה, ועל אף שמדדתי שם כמה בגדים מוצלחים ממש, קצת היססתי להוציא שמונים יורו על חולצת-שמלה סריגית בכחול מעולה, עם ריצ'רץ' אלכסוני. שוב הרגשתי, בו בזמן שידעתי שטעות גדולה  בבסיס הרגשתי זאת, שיש לי עוד יומיים בלונדון, שאם לא אמצא שמלה אחרת, זולה יותר או מוצלחת עוד יותר, אחזור לשם ואקנה את ההיא.

ביג מיסטייק. בטיול קונים מה שמוצא חן, לא חוזרים לאחור ולא מתחרטים.

(המשך…)