כל המאמרים בנושא "קניות"

יובל סער נסע לפריז וכל מה שקיבלתי זה הפוסט הזה

יום רביעי, 3 באפריל, 2013

 

לנסוע לפריז או לא לנסוע? מתוך התערוכה של Jack Pierson בתדאוש רופאק. צילומים: יובל סער

בשבוע שעבר הנחיתי מפגש עם מנהלי מוסדות עיצוב ואמנות מצרפת, כחלק מסדרת פורטפוליו לייב שאני מעביר בשנה וחצי האחרונות. בתחילת המפגש סיפרתי לקהל שהיה לי קשה להחליט מה ללבוש והתלבטתי בין כמה אפשרויות, עד שהבנתי שזה לא באמת משנה כי אין לי הרי סיכוי, לעומת האורחים הצרפתים שלי: איפה אפשר למצוא עוד קבוצת אנשים שיודעת לקשור צעיפים בצורה כל כך מעוררת השתאות…

תודה, באמת. לא, באמת (פריז 2: מרסי)

יום שלישי, 1 בפברואר, 2011
חם מבפנים. אדים והשתקפות בחלון בית הקפה של merci

חם מבפנים. אדים והשתקפות בחלון בית הקפה של merci

הבית שלנו נהנה מעיצוב תאורה ייחודי: אור יום שופע פנימה דרך ענפי עצים ובלילה – פנדלים מפזרים נוגה חשמלי באין מפריע. כלומר, עדיין, גם למעלה מעשור אחרי שעברנו לכאן, לא קנינו הביתה מנורות. יש לי כמה תירוצים טובים, אבל נדמה לי שתוקפם פג לפני חמש שנים בערך. בשורה התחתונה, הבית שלנו סובל כרוני מבעיות גימור, מה שלא מפריע לנו להרגיש בבית במרסי, מקדש העיצוב האהוב עלינו.

כתבתי כבר מספר פעמים ולמספר מקומות על מרסי, החנות הכה שווה, שאנחנו חוזרים אליה שוב ושוב. היא מקום שמעבר לסטייל שלו, מעורר חשק וגם השראה.

(more…)

הכי טוב שיש / ז'אק ז'נאן, שוקולטייר

יום רביעי, 14 ביולי, 2010
גן עדן לאובססיביים. מיסייה ז'נאן מבריק שוקולדים

גן עדן לאובססיביים. מיסייה ז'נאן מבריק שוקולדים

לצרפתים יש ביטויים מעודנים לתיאור פעולות חיים בסיסיות, אבל בכל הנוגע לאמנות הפיתוי יש להם מילים מפורשות בהחלט, וז'אק ז'נאן, ככל הנראה השוקולטייר הטוב בעולם, משתמש בכולן ובעוד כמה. את שיחות הטלפון שקדמו לראיון הוא חתם בנשיקות, ומשם רק הלך והסלים. ליד שולחן שיש גדול במעבדת השוקולד שלו, הוא הולך לרגע וחוזר עם קרמל צהוב מאוד של פסיפלורה ומנגו, שזה הרגע נעטף בצלופן שקוף, מגיש לי אותו, ומסביר: "זה כדי לפתות אותך".

(more…)

הדרכים הצדדיות יותר / משפחה בדרך היין

יום ראשון, 23 במאי, 2010
Chateau des Arras. יין נחמד, יופי של כרם

Chateau des Arras. יין נחמד, יופי של כרם

מוכרחים להודות, גם בשנה שעברה היינו בדרך יין. אחרת, פרובנסלית דווקא, אבל דרך יין נודעת ומפורשת, מעוטרת בגפנים מכל עבריה, בשמיים תכולים רחבים ופתוחים ועם עננים צחורים, קלים וטעימים ובשלטים ארגמניים דקים שרומזים לך לבוא ולטעום ולשתות ורק אם תבחר בזה, אז גם לקנות, כמובן. חשבתי על נסיעה רומנטית בין יקבים, הכוללת כמובן התבסמות קבועה קלה עד בינונית, שיחות נפש אבל קודם כל מוזיקת דרכים משובחת. חשיפות ושתיקות ושירה עם הדיסק שבמערכת, מפגשים קצרים עם ייננים נחמדים, בוז משותף ושותק למי שינסו למכור לנו יין רע, פשוט כי הגענו כבר עד הלום. וגם מריבות קטנות של שיכורים קלים, ארוחות קלות על הדשא, התפייסויות טובות ומשביעות. התקרבות. וגילויים של יין יוצא דופן, במחיר טוב, יין שנשמר טוב לאורך שנים, כזה שיענג אותנו על זכר הטיול הזה עוד שנים אחר כך. "דרכים צדדיות" , הגרסה הזוגית הבשלה.

ועכשיו תוסיפו מאחורה שתי ילדות.

(more…)

מעט אביב / קטנה פריזאית

יום שני, 22 בפברואר, 2010
ולחדשות הטובות בהרחבה (ולקח לי זמן להבין שמדובר ברמז מטרים)

ולחדשות הטובות בהרחבה (ולקח לי זמן להבין שמדובר ברמז מטרים)

12, 13, 9, 11, 10. נכון שאנחנו מקפידים להקשיב לאתר מזג האוויר של הביביסי, שמציע לנו תמיד את התחזית האופטימית ביותר, אבל הפעם גם המציאות מיישרת קו. כבר קצת פחות קר. בצהרי יום שישי נרשמו במדי החום של בתי המרקחת 10 מעלות, והמבנים היפים של הרובע השני השתקפו בחלונות הראווה שלהם, באדיבותה של שמש גחמנית.

(more…)

לקנות או לא לקנות: Artcurial, בית לממכר אמנות

יום שלישי, 26 בינואר, 2010
מתכתב יפה עם גוצ'י שמעבר לכביש. Artcurial

מתכתב יפה עם גוצ'י שמעבר לכביש. Artcurial

על אף חיבתי לאמנות מודרנית ולמרות העדרה הבולט בפריז, תמיד חלפתי על פני Artcurial, בית המכירות הפומביות שנמצא בפינה אסטרטגית במיוחד בתחילת השאנז אליזה, ומעולם לא נכנסתי. את החצר שלה צילמתי פעמים רבות: בכל עת אפשר למצוא שם איזו יצירת אמנות מודרנית ואסתטית להפליא, כזאת שמתחשק לשמור במצלמה.

המיקום המושלם של בית המכירות, על הרונד פואה, פינת השאנז אליזה ואוונו מונטאן השוות עד כאב (מי יתנני מעיל אחד, לא כבד מדי של מארני), במקום שבו גנני העיריה מחליפים כל חודש את הפרחים, או הכרובים, או הקישוטים שנבחרו לככב בערוגות המצולמות ביותר בעיר, במקום שבו, תרצו או לא תרצו, פועם עדיין אחד הלבבות, הקפיטליסטי אמנם, של העיר. גם אנחנו, שגרים כאן, מגלים בכל פעם מחדש, כמה לבקר בשאנז אליזה, יהיה התירוץ אשר יהיה, נותן לנו להרגיש לשעה וחצי כמו תיירים. וסביב השנה החדשה, עוד יותר מתמיד.

(more…)

שנה טובה, בריאות טובה, מיטב האיחולים

יום שישי, 8 בינואר, 2010

שתיפתח עליי, שתיפתח. תיקרת הזכוכית הצבעונית של הבראסרי בפרנטמפ

שתיפתח עליי, שתיפתח. תיקרת הזכוכית הצבעונית של הבראסרי בפרנטמפ

הצרפתית השגורה מזכירה לי תסכיתי רדיו ישנים. "נראה לי", למשל, מיתרגם כאן ל"יש לי הרושם". גם בפי ילדים קטנים. "אני מתארת לעצמי" הוא "אני מדמיינת" רב האפשרויות. וגם ברכות השנה החדשה נשמעות בדיוק כמו הגלויות הישראליות של פעם, שופרים ונצנצים מודבקים: בריאות טובה, מיטב האיחולים.

(more…)

זה חינוך / עתר יובל

יום רביעי, 6 בינואר, 2010
מצא את ההבדל איורים: עתר יובל

מצא את ההבדל בין ילדים רגילים והילדים של אורלי איורים: עתר יובל

ילדים שהוריהם טסים להם לחו"ל, מכינים, במקרה הטוב, מכתב למטוס, שמאחוריו מודבקת במקריות מעושה טבלת להמרת מידות ומשקלות. כבר פגשתי אמא אחת שהילדות שלה ציידו אותה בדפים שלמים מודפסים מהאתר של H&M. לא עתר יובל. כשאמא שלה, אורלי מזור-יובל, נסעה לפריז עם אחיה ואמה שלה, היא ציידה אותה ביומן מסע, שהיה גם אוסף תפזורות לשעות הפנאי, גם חוברת עבודה לחופש, ואם תשאלו אותי – גם סוג של מכתב אהבה.

(more…)

איך אומרים בצרפתית "זול": חנויות העודפים של rue d'Alesia

יום חמישי, 5 בנובמבר, 2009

לא מפתיע שהמילה "זול" לא קיימת בצרפתית. לכל היותר משהו הוא pas cher, כלומר לא יקר. באופן כללי, אני לא מציעה למי שמרוויחים את לחמם בשקלים לבנות על מסע קניות פורה בפריז.

נכון שהסיילים מקילים על העניינים, אבל אם איתרע מזלכם להגיע שלא בסיילים, אז תמיד אפשר לחפש את חנויות יד שניה (וגם אז, חשוב להבדיל בין וינטג' לוינטג'), וגם את חנויות העודפים.

אפשר להתחיל מרחוב אלזיה. אין בו שום הוד והדר, רחוב די מבאס, רחוב אלזיה; רחוב מרכזי של מסחר ומשרדים שהיה אפשר למצוא בכל עיר שאינה דווקא פריז. מה שכן יש בו, אפשר לאתר בו מציאות בסטוקים של הרבה פירמות: של נאף נאף (במספר 143), של קשארל (114), של סוניה ריקייל ושל zapa  (במספר 82).

(more…)

הספיקונו וטרם הספיקונו: אוקטובר 2009 בפריז, חלק ב'

יום שלישי, 20 באוקטובר, 2009

העיר הלבנה בעיר באפור

העיר הלבנה בעיר באפור

כבר דיברנו על זה, אני יודעת, אבל מה לעשות שהעיר הזאת לא מפסיקה לפתות אותך באירועי אירועים. אפילו בדרך ליום סידורים אפרורי (אבל בקו 6, העילי, שזה כבר משפר הכל). די לאסוף את גיליון A nous Paris שמחולק חינם בימי שלישי בכניסה למטרו, לעבור על לוח האירועים שבתחילתו ולעשות פרצוף פריזאי של רווחה ושל "שום דבר גדול", ואז להמשיך לדפדף ולרצות לגזור לפחות ארבע תזכורות לעצמנו.

(more…)