חדר בפריז. (כמה מביך, גם בפעם הקודמת שהשתמשתי בתמונה הזאת התברר שהיא הזכירה לי את וודי אלן)

בעוד יש מי ששולח חבילות לחיילים בקו, פעילים שדואגים להצמיח לנו פארק במקום חניון ואחרים שאוספים תרומות כדי להעביר לעובדים הזרים, "פריז לכל פועל" הוא הפרויקט הציוני שלנו. לו אנחנו היינו אחראיים על סל הבריאות היינו כוללים בו נסיעה לפריז כתרופת פלא לריפוי לב שבור, הפרעות קשב וריכוז או פסימיות בלתי נשלטת, אבל כרגע, עדיין, נסיעה לפריז היא עניין לא זול כלל וכלל (ולא פלא שהמילה "זול" אינה מיתרגמת לצרפתית. לכל היותר הם יודעים לומר על משהו שהוא Pas Cher, כלומר לא יקר. אבל זול? זול?!). מה שכן, הנסיעה לפריז הופכת אפשרית יותר כשסעיף הלינה נפתר בלא כלום, כלומר – או שיש לכם דודה פריזאית סבלנית (אוקסימורון כזה) שמוכנה לשכן אתכם על הספה, או שתמצאו מישהו שיהיה מוכן להעניק לכם את דירתו, אם רק תרשו לו לגור בדירתכם שלכם באותה תקופה; צריך להודות, שיש תנאים מקדימים חמורים להסדר הזה, שהרי דירות פריזאיות הן שוות מעצם קיומן, ותמורתן דורשים בעליהם דירות שוות, שהן, לפי העדפותיהם: תל אביביות, מעוצבות, קרובות לים.

מאז שהתחלנו לפרסם כאן דירות להחלפה, זכו לא מעט מגולשי "פריזאית" בחופשות בדירות פריזאיות, ובהתאמה – עלו מספר הישראלים שרוצים גם. ובצדק. אין צורך בסטטיסטיקה כדי לראות שעם הזמן הידפקו על דלתות ההסדר המופלא הזה  יותר ישראלים מפריזאים, בעוד הפריזאים שבידידי "פריזאית" מעדיפים לעתים קרובות להשכיר את דירתם, ולו מפני שלפעמים הם פשוט נוסעים למקומות אחרים שאינם ישראל. כפי שציינתי כבר בעבר, בשל כללי הביקוש וההיצע, ולמען התועלת לקוראי "פריזאית", דירות פריזאיות שיוצעו להחלפה בדירות תל אביביות יזכו להבלטה מיוחדת (כלומר לפוסט משלהן, בהינתן הזמן והחשק) ואילו בעליהם של דירות תל אביביות שמוצעות להחלפה וכן בעליהם של דירות פריזאיות פרטיות המוצעות להשכרה או לסיבלוט יסתפקו בהעלאת הפרטים בתגובה בפוסטים המתאימים, שאגב, גם הם התגלו כבעלי יעילות לא מבוטלת.

למרבה השמחה, התגלגלו לפתחנו כמה הצעות לדירות פריזאיות להחלפה בקיץ הזה, לשבועיים, לשלושה ואף לחודשיים, ברובע ה-20, ברובע ה-14, ברובע ה-12 וגם ברובע ה-2. וכמו שמחקה בת החמש המקומית את המורה קצרת הטווח שלה לבלט, כשזו היתה משמיעה להם מוזיקה לריקוד חופשי בסוף השיעור: תי-ה-נו.

יש המנצלים את הואקאנס לשיפוצים. ויש שלא

1. הדירה של אלינוער, הרובע ה-20, מוצעת להחלפה בין התאריכים 13-29 לאוגוסט

הדירה של אלינוער ובתה כנרת (ככה הכרנו, בשדה התעופה, כשהיא קראה לבתה ואני הסתובבתי) נמצאת בין פארק בוט שומון ופארק דה בלוויל. הדירת מרווחת ושקטה, בת שני חדרים, 55  מטר רבוע. יש בה ספה, הנפתחת למיטה זוגית, מיטה נוספת ליחיד ומיטת ילד.

האזור, סביב תחנת מטרו Jourdain, הוא אזור מתחדש, רובע אומנים שהפך יותר ויותר סטייליסטי עם השנים. לא תפגשו בו אפילו אוטובוס תיירים אחד אך תוכלו להגיע לפופיק של העיר,  Chatelet, בנסיעה של 10 דקות במטרו, ללא החלפות (קו 11). במרחק 10 דקות הליכה מהדירה בית הקברות Père lachaise וכן איזור Belleville, הצ'יינה טאון של פריז, וממש מתחת לבית, בתי קפה, חנויות אוכל מעולות, מסעדות וקולנוע.

הדירה מוצעת להחלפה, בדירה בתל אביב, רצוי ליד הים. פרטים אצל אלינוער, elinoarzw בג'ימייל.קום.

2. דירה ברובע ה-14, להחלפה תמורת דירה בתל אביב, בשלושת השבועות שבין 13 לאוגוסט וה-4 בספטמבר

דירה פריזאית חמוד באיזור Daguerre (הרובע ה-14), רגועה ומצויידת, ליד תחנת Denfert-Rochereau. הדירה מתאימה ל-2-4 אנשים, יש בה חדר שינה אחד וספה נפתחת שיכולה להלין שניים נוספים. הדירה נמצאת לא רחוק ממונפרנס, אודאון, גני לוקסמבורג, פארק מונטסורי, סן מישל והרובע הלטיני. לפרטים נוספים ותמונות: mkracher@yahoo.com / +33 6 18 84 80 27.

כאן. דירה כאן בבקשה. חצר פנימית ברובע ה-11

3. סטודיו באזור מונטרגיי (הרובע ה-2) להחלפה בדירה בתל אביב בין 21.7-14.8 (גמיש)

הסטודיו של סלין הוא אידאלי לשני אנשים שרוצים לגור בלב פריז, ברובע מונטרגיי השוקק. גודלו של הסטודיו 28 מ"ר, מצויד לגמרי, מטבח קטן, אמבטיה, מיטה זוגית, חלון והוא נמצא בקומה הרביעית. אפשר גם לשכור אותו לשבועיים או שלושה במחיר של 70 יורו ללילה. לפרטים: celinesportis@hotmail.fr.

4. אחרונה חביבה לעת עתה: דירה ברובע ה-12 מוצעת להחלפה למשך כל הקיץ.

אורין רוצה לבלות את הקיץ בתל אביב, ומציעה להחלפה למשך כל יולי אוגוסט את דירתה שברובע ה-12. בדירה חדר מרווח, מטבח גדול, חדר אמבטייה מרווח, והיא נמצאת במיקום מצויין ברובע ה-12, שתי דקות הליכה מאגם Vincennes, ובמטרו לא רחוק מכיכר הבסטיליה. לפרטים: orian2009@gmail.com, 0525283454.

מוזמנים לשלוח עוד דירות פריזאיות המיועדות להחלפה בחודשי הקיץ. חופש גדול נפלא לכולם.

באותו עניין (פחות או יותר):

המניפסט המחולל של עניין החלפת הדירות ב"פריזאית"

בוקינג.קום, האתר החביב עלינו לאיתור מלונות במחירים טובים, במקרה שאין לנו דירות להחליף

פריז בקיץ והיכולת המולדת ליהנות מחופש. השנה גם אנחנו מנסים

ועוד לא דיברנו על הפנים המרתקות והמשונות שבהחלפת דירות

אחת שיודעת (צילום: אחת שלא יודעת)

פריזאית יקרה -

כך הם מתחילים. יפה מצידם, עכשיו, כשאני כבר כל כך תל אביבית והעבר הפריזאי שלי הוא שובל הולך ודוהה של שאנל 5*.

האם יש לך, במקרה, המלצה על רופא ילדים דובר אנגלית? (בטח, ואיחולי החלמה מהירה לאלון).

האם יש לך, במקרה, רעיון לדירה זולה ונחמדה במיקום מרכזי שמתאימה למשפחה פלוס כלב? (סתם. אף אחד לא שאל בינתיים על הכלב).

האם יש לך, במקרה, המלצה למסעדה צמחונית שתתאים לחגיגות משפחתיות של יום ההולדת השבעים של אם המשפחה? (ברור. Arpege למקרה שאם המשפחה היא רבת נכסים,  Les Pâtes Vivantes, אם היא מתכוונת גם להשאיר משהו להוריש לנכדים ביום פקודה).

האם, ממש במקרה, יש לך מושג איפה אפשר לשמוע נגינת אקורדיאון בפריז? (דווקא כן. כאן, וגם כאן, ובוודאי כאן).

האם יש לך, במקרה, רעיון איפה להציע נישואין לאשתי? (רעיון אחד? כמה. היא הסכימה).

נשאלו שאלות משונות מאלה, ומרתקות מאלה, ומשעשעות מאלה, ואף נוגעות ללב מאלה, ובעיקר שאלות ספציפיות שאין כמותן, ובחיי, קשה לתפוס אותי בלי תשובה טובה (לא כי אני יודעת הכל, סתם כי אין לי את השריר שמאפשר להיתפס בלי תשובה טובה) עד שמגיעה, יותר ויותר, השאלה הבאה:

פריזאית יקרה,

אנחנו נוסעים לפריז ומחפשים מדריך טיולים בעברית. האם תוכלי להמליץ לנו על מדריך כזה, מוצלח ומסביר פנים?

תודה מראש,

ההולכים לאיבוד (שם עט)

כשאקדח מטאפורי מוצמד לרקתי, אין לי ברירה אלא להשיב: האמת, אני לא יודעת. לא מכירה אף ישראלי שמדריך טיולים בפריז בעברית.

באנגלית יש המון. אני ממליצה תמיד על הת'ר סטימלר הול, בעלת בלוג העל Secrets of Paris ועיתונאית תיירות משקיענית וחרוצה, שראיינתי פעם, והיא מכינה את הסיורים במיוחד לפי העניין של הלקוח. יש גם את ריצ'רד נייהם, גם הוא בגוגל רידר שלי, שלא רק לוקח לסיורים נחמדים את לקוחותיו, אלא גם מקדיש להם פוסט לאחר מכן. ואסור לשכוח, בז'אנר אחר לחלוטין, את Fat Tire Bikes, החברה ההו כה אמריקאית, על מדריכיה המתוקים, שמציעה סיורים קבוצתיים מודרכים בפריז על אופניים, ביום ובלילה, או על סגוויי. המדריכים שלהם הם סטודנטים צעירים, חמודים להפליא, ידענים ורהוטים, והסיורים מענגים ביותר.

אבל בשפת הקודש – כלום. גורנישט. נאדה. (סליחה, לא כלום. עדית טולדנו מדריכה סיורי אמנות במוזיאונים הגדולים של העיר. אבל סיורים בעיר שמחוץ למוזיאונים?)

מכיוון שזאת שאלה שחוזרת על עצמה, ואני, כאמור, מתקשה בהגיית צירוף המילים "לא יודעת", שלא לדבר על הקלדתה, ומכיוון שהדרכה טובה יכולה לעשות להאיר את פני העיר ולקרב אותה לתיירים המזדמנים בה, אם אתם מכירים מדריך כזה, או מדריכה, כמובן, אנא ספרו על זה. ואם אתם בעצמכם מדריכים כאלה -

למה לקח לכם כל כך הרבה זמן?

אנא צרו קשר במדור.

- – -

ובאותה הזדמנות, ומפני שבדיוק המלצתי לעוד משפחה שנוסעת לפסח בפריז לשריין בייביסיטר, כאן למטה מוזמנות שוב, השמרטפיות (והשמרטפים!), לצרף את הפרטים שלהם, לטובת ההורים הטובים דיים כדי לקחת את הילדים שלהם לפריז, אבל חכמים דיים כדי לדאוג גם לערב או שניים או בוקר או שניים לעצמם.

- –

* מטאפורית כמובן. אחרי הכל, אני עדיין לא בת שמונים וחמש, בשביל להרשות לעצמי שאנל חמש.

תחנת המטרו רוטשילד. איור: יזהר כהן

עם כל הכבוד לספונטניות, יש דברים שכדאי לדאוג להם מראש. כמו למשל, חופשה בפריז.

לא מעט גולשי "פריזאית" מצאו כאן את מבוקשם: מגורים בדירה בפריז תמורת מסירתה הזמנית של דירתם הישראלית. תנאי מוקדם להשתתפות במבצע: נדרשות דירות שוות, כמעט תמיד ובאופן מוחלט תל אביביות, כמובן מרכז תל אביביות (אם כי טירות יפואיות עשויות להתקבל בברכה), והכי טוב – קרוב לים.

הצעות לדירות תל אביביות כדאי להוסיף בתגובות לפוסט הזה, הצעות לדירות פריזאיות נדירות יותר, ולכן לעתים מקבלות פוסט משל עצמם.

בינתיים החיפוש הוא כללי למדי, ככל שנתקרב לתאריכי היעד אני מתארת לעצמי שהחיפוש יהיה ספציפי יותר ויותר.

והדירה הראשונה להחלפה:

1) לילך ומשפחתה (שני מבוגרים, שני ילדים קטנים) מחפשים דירה להחלפה לפסח, לשבוע או שבועיים. הם מציעים בתמורה את דירתם רחבת הידיים (120 מטר) במיקום האסטרטגי רוטשילד-שינקין. meshel.sapir@gmail.com

2) דירה להחלפה בקיץ. בתיבת הפניות של פריזאית הצטברו כמה בקשות תל אביביות להחלפות דירות לקיץ, התאריכים עדיין גמישים, תלויים בהיצע. הצעות לדירות פריזאיות שמתפנות בקיץ יתקבלו בברכה לתיבת הדואר של האתר: laparisait@gmail.com

- – -

ובעניין אחר: לקוראים שתהו איפה אפשר למצוא את עבודותיו של יזהר כהן, סוף סוף יש כתובת לפנייתכם. כמה מאיוריו, מודפסים על גבי קנווס, וחתומים על ידי האמן, אפשר לרכוש עכשיו בגלריה פריימארט, ברחוב אבן גבירול 5, בתל אביב, 074-7030484.

חדרי משרתים לשעבר. תמיד מזכירים לי את וודי אלן

*** בתגובות שבהמשך יש הרבה הצעות מעניינות לשכירת דירות והשכרתן, וכן הצעה אחת אקטואלית להשכרת חדר בדירה מאוגוסט עד אמצע ספטמבר. מוזמנים להעלות את הצעותיכם והדירות שאתם מחפשים בתגובות לפוסט. בהצלחה ***

למרות שכאן גשם בחוץ, ואולי דווקא בגלל זה, נדמה שההכנות לחופש הגדול מעולם לא היו אינטנסיביות יותר, משני צידי הים התיכון. מטחי מכתבים נוחתים על סף הדלת הפריזאית שלנו עם שאלות: איך שוכרים דירה? האם יש לך דירה בשבילי, אני מגיעה ביולי, עם ילדה וחתולה? יש לי דירה למסור, עם ספה נפתחת ונוף לאייפל. יש לך דיירים בשבילי?

ובכן, חברים יקרים, קוראים מסורים ונוסעים מתמידים – בואו נעשה סדר.

על החלפת דירות, הדרך המשתלמת ביותר לנסוע לעיר גדולה ולפריז בעיקר, אפשר לקרוא כאן. פריזאים, על פי רוב, בעלי עבר ישראלי או בעלי עתיד כזה, מבקשים להחליף את דירתם בדירה בתל אביב. כפי שאחד מהם כתב לי זה עתה (חכו חכו, בימים הקרובים תעלה מודעה על בית גדול ושווה להחלפה בדומה): תל אביב; לא רמת החי"ל, לא רמת אביב, לא שיכון בבלי, לא כוכב הצפון ולא שיכון דן. ת ל  א ב י ב. נוף לים – יתרון (ענק).

בשל הפער בין הביקוש להיצע, אני מפרסמת דירות פריזאיות בלבד להחלפה, והתל אביבים (או ירושלמים. לעתים נדירות יש מי שמבקש דירה בבית ערבי עתיק בירושלים, זה יכול לקרות) מוזמנים לעבור על המודעות ולפנות ישירות למשכירים או מחליפים.

על השכרת דירות, כולל המלצה שלי על מספר סוכנויות טובות (מניסיון) או מעניינות (משיטוט אינטרנט), אפשר לקרוא כאן.

באתר אני מפרסמת דירות פריזאיות פרטיות בלבד שמשכירים לתקופה קצרה בעליהן היוצאים לחופש, כשירות לגולשינו מאיזור חיוג +33. בעלי דירות המושכרות בקביעות (כלומר עסקים) מוזמנים לפרסם באתר.

בתגובות שמתחת לפוסט הזה אתם מוזמנים לפרסם – אנשים פרטיים בלבד, לא חברות – כל דירה להשכרה, להחלפה, למסירה, להשאלה, לניקוי יבש. מי שמבקש להשכיר, מי שרוצה לשכור, מי שרוצה להחליף, מי שרוצה רק לשמור על דירה – כולם מוזמנים להגיב בתחתית הפוסט. רק אל תשכחו לבדוק את הפוסט בקביעות, שלא יקרה שהמשאלה שלכם התגשמה ללא ידיעתכם.

שיהיו החלפות מוצלחות וקשרי שכירות וחליפין משובחים בין שתי הערים האהובות עלי וככל הנראה גם עליכם.

כבר מזמן אמרתי (וכתב ההוכחה נמצא כרגע בכתובים) שבפריז תיירים אוכלים טוב ממקומיים, ומהגרים אוכלים טוב מתיירים, ומהגרים שקוראים אוכלים הכי טוב מכולם. אז הנה, אתר של מהגרים שקוראים על אוכל, שכותבים על אוכל, שמבשלים, שמצלמים (מדור ה-Daily Porn ממש קשה לצפיה), שמפרסמים  מאמרים וספרים על אוכל  ועכשיו הם גם עושים את זה יחד: Paris by Mouth.

בכותבים: אלק לוברנו, שבחר בקפידה את 102 המסעדות הטובות ביותר בפריז, מג זימבק, עיתונאית וצלמת אוכל היא עורכת האתר, קלוטילד דוסולייה משוקולד וזוקיני הנודע, שהיא אנציקלופדיית אוכל פריזאי (מפת האוכל והחנויות שלה כאן מצד ימין בקישורי פריז), דורי גרינשפן, בשלנית, עיתונאית ומחברת ספרי בישול ואפיה, ועוד כמה, שאני קוראת את כתביהן על בסיס קבוע, כמו וונדי לין ופיליס פליק. וגם קריסוס, כלומר כריסטופר ואקים, שהוא בכלל אנליסט בחברת השקעות, אבל כותב על כל מה שהוא אוכל בחוץ, ולא שוכח לצרף חשבונית.

מדריך המסעדות שלהם הוא ביקורתי, מגוון, עדכני, יעיל, יש לו מנוע חיפוש מצוין לפי איזורים, מחירי ארוחות ולפי ימות השבוע, ובכל עמוד של מסעדה קישורים לביקורות מהימנות בלבד.

מצד אחד, ככה יפה, שלקראת סוף דרכנו כאן צומח כאן יופי של מאגר מידע לאיתור הארוחה הטובה הבאה. מצד שני, עכשיו אפשר לפרוש בשקט.

באותו עניין:

רשימת המסעדות השוות" של "פריזאית", בכל זאת

בלוג האוכל של פרנסואה סימון, מבקר האוכל של לה פיגארו. קצר ועצבני, ויש גם תרגום לאנגלית

ז'רוזלם מרחפת ממעל. מתוך מיצג על ישראל שהתקיים בקולז' דה ברנרדין בלילה הלבן

1. אחד הדברים שמאפיינים את פריז היא העדר הקהילתיות שלה. כמו שהסביר לי פעם מישהו בקשר לצרפת כולה: כאן מכירים בקיומו של האינדיווידואל ובקיומה של המדינה. קהילות או קבוצות שבין הפרט למדינה זאת פשוט חיה שלא מבינים כאן.

ואכן, בניגוד חריף למתרחש בערים גדולות אחרות, ולמרות שיש כאן המון יהודים ולא מעט ישראלים, חוץ מרבקה מחב"ד, האשה היקרה שעורכת מפגשי נשים ומסיבת חנוכה/פורים, הפתוחים לכל דכפין אין שום רמז לקיומה של קהילה ישראלית בפריז. למעשה, בפריז אין קהילה ישראלית, כי מתברר שצריך יותר מישראלים כדי ליצור קהילה ישראלית.

לשתי ישראליות נמאס מהמצב הזה, והן החליטו לעשות מעשה.

אפילו ברסלביה יש בשכונה שלי. ועדיין לא קהילה ישראלית

רשות הדיבור לשונית אייגר וענת אבירן-כץ:

"

האם גם אתם התפלאתם לגלות כאשר הגעתם להתגורר בפריז שלא קיימת כאן קהילה ישראלית מתפקדת? שאין את "המקום" בו אתם יודעים שתוכלו למצוא את הישראלים בעיר, ואין שום קבוצה קיימת אליה ניתן לפנות בשאלות, בה ניתן לגלות שכנים שגרים ממש ממול ולקבל תמיכה תרבותית ועניינית שמכסה על העדר ידע חיים של שנים במקום?.
ברשת קיימים כמה ניסיונות לעשות זאת. רק בפייסבוק קיימות 3 קבוצות שונות אותן אנחנו מכירות אישית – ובכל זאת לא נוצרת קהילה אחת, לא נוצר מקום איסוף אחד אותו כולם מכירים ואליו כולם מפנים.
אנחנו, שונית אייגר וענת אבירן-כץ, ישראליות שגרות בפריז, חשבנו לשנות את המצב.
אספנו סביבנו קבוצה של ישראלים המעוניינים להקים "פורום ישראלים מבלים ונהנים ביחד בפריז" במטרה להיפגש אחת לחודש בבית קפה/פאב/בית ולהעביר ערב באווירה חופשית ונעימה.
אנו מזמינות את כולכם להצטרף אלינו!

יצירת קשר בדוא"ל:  aigershunit@gmail.com, aabirankatz@gmail.com

"

קצת כחול לבן בשוק. וכלב

0

2. הגר מחפשת עבודה. היא ישראלית, דוברת צרפתית ובעלת אזרחות צרפתית, מסודרת מבחינת מגורים, ומחפשת עבודה בפריז בכל תחום אפשרי: כאופר, כמוכרת בחנות, במשרד ועוד. מייל: hllfe@walla.com

ולחדשות הטובות בהרחבה (ולקח לי זמן להבין שמדובר ברמז מטרים)

12, 13, 9, 11, 10. נכון שאנחנו מקפידים להקשיב לאתר מזג האוויר של הביביסי, שמציע לנו תמיד את התחזית האופטימית ביותר, אבל הפעם גם המציאות מיישרת קו. כבר קצת פחות קר. בצהרי יום שישי נרשמו במדי החום של בתי המרקחת 10 מעלות, והמבנים היפים של הרובע השני השתקפו בחלונות הראווה שלהם, באדיבותה של שמש גחמנית.

הפעם זאת קטנה פריזאית בלתי ממוקדת, וליתר דיוק משוטטת:

מבט על לה האל ועל הבורסה. קיבוץ גלויות, שלא לומר כיכר אתרים

פסאז' ויויאן. תמיד עובד

והגילוי הכי משמח של השבוע: הספריה הלאומית. אבל המקורית, לא זאת במיטראן, אלא ברחוב רישלייה, התגלתה כמקום נפלא לעבוד בו, כלומר אם מוכרחים לעבוד. כסאות נוחים, אפלולית נעימה, המוני ספרים לתעות ביניהם כי אי אפשר לברוח לאינטרנט (נראה לי שאני מוכרחה פטיט לארוס), וחוקרים וחוקרות, תלמידים ותלמידות טובי מראה, נעליים וצעיפים. ודי מרחב בינך וביניהם. שלא לדבר על 18 המטרים שמפרידים בינך ובין תקרת הזכוכית, והערים החקוקות באבן המקיפות אותה (גם ירושלים. כן).

ועכשיו שאלה לקוראים הכותבים: בלי תעודת חוקר, בלי תעודת סטודנט ומבלי לקבל בכל פעם אישור מחדש על ספר פיקטיבי שדרוש לי לצורך התחקיר, איך אפשר להכנס לשם באופן שוטף?

והאם מישהו יודע מה משמעותם של פתחי האיוורור בצורת כלובי אמודאים שמגיחים מהרצפה? זה ז'ול ורני לגמרי.

הספריה הלאומית ברישלייה. מישהו יודע איך נכנסים?

]]> http://parisait.com/2010/02/22/petite-parisienne-10-degrees/feed/ 5 http://parisait.com/2009/11/22/tour-eiffel/ http://parisait.com/2009/11/22/tour-eiffel/#comments Sun, 22 Nov 2009 07:54:38 +0000 מושיק http://parisait.com/?p=3933

la pied d'eiffel

אני מת על האייפל. אוסף הקורות והמסמרים הענק הזה, שהוקם פשוט כי אפשר, הוא אחד האתרים האהובים עלי בעיר. האייפל, שציין ב-מאי 120 שנות עמידה גאה, סובל מגורל דומה לאחרים שתמיד נמצאים שם בשבילנו באופן מובן מאליו: בקרב טיילנים וותיקים וחדשים כאחד, הוא נתפס כאתר מעט טרחני, שחוק ומיותר. ממש השבוע גיליתי, למשל, שחברים טובים שלנו שגרים בעיר עוד מתקופת שיראק מעולם לא טיפסו עליו.

אבל אנחנו לא כאלה. המחשבה לגור ליד המגדל שימחה אותי כל-כך עד שכמעט הפקרתי מאות יורואים במזומן אצל נוכלת מקומית רק בגלל שהבטיחה לנו דירה עם אייפל מהחלון. גם עכשיו, מראה האייפל המפציע לפתע בין גגות הבניינים הוא קסום בעיני. משמח לגלות, שהמגדל הפיל בקסמיו גם את הדור הצעיר ששמח להצטרף לביקור במגדל כמעט בכל פעם שיש הזדמנות.

אלא שעד היום, הביקור באייפל היה חוויה מתישה אפילו לאוהביו. התורים בכניסה איומים: קר שם לאללה גם בימים שלא נורא קר, עשרות תגרני האייפל מעכירים את האווירה וכבר אמרתי משהו על התורים? מדובר בממוצע בהמתנה של שעה וחצי-שעתיים עד לרגע ההגעה לקופות. משם צפויה לכם עוד לפחות חצי שעה עד שתהיו באמת למעלה במרפסת הפתוחה של הקומה ה-3. בירידה צפוי פקק דומה. בעיקר אחרי-הצהריים ובערב – זה יכול להגיע לכמעט שעה. ועדיין, אהבנו אותו ושבנו אליו.

ועכשיו הסקופ: האייפל חוגג כאמור יום הולדת עגול ולכן עד סוף 2009 מדי לילה ב-8, 9, 10 ו-11 מתקיים על גבו מופע אורות בן 17 דקות (ב-5 הדקות הראשונות הוא מנצנץ כהרגלו מדי שעה ואז מתחילות 21 הדקות של המופע. סרט קצר תמצאו כאן). המופע נעשה לכיוון הטרוקדרו כך שאפשר לשבת על גדת הסן מעבר לגשר ולהנות באופן ילדותי משהו מ-400 האורות המתחלפים והנוצצים. אבל זה עדיין לא הסקופ.

רציתי לקחת את הילדות לראות את מופע האורות, כדי לבדוק את מועדי המופעים נכנסתי לאתר הצנוע אך היעיל של מגדל אייפל ושם באחד העמודים הפנימיים מצאתי אוצר. הנהלת האייפל מריצה בימים אלה פיילוט חרישי במסגרתו אפשר להזמין כרטיסים און-ליין לאייפל. כרגע ניתן להזמין כרטיסים שבוע מראש בלבד ורק עד לקומה השנייה (ניתן לרכוש באייפל עצמו בקומה השנייה כרטיס המשך לקומה השלישית, הגבוהה ביותר. יש שם תור קצר אבל לא מזכיר בכלום את מה שמצפה לכם למטה). לאחר ההזמנה, מדפיסים את הכרטיס ובשעה היעודה מגיעים לשער המיוחד לקבוצות וכרטיסים מוזמנים. תוך 5 דקות כבר היינו במעלית בדרך למעלה. יעיל למופת וכמעט מנקר עיניים.

אנשי האייפל מצהירים באתר שהפיילוט יימשך עד ה-22 לנובמבר 2009, שאלתי את צוות המגדל והם לא ידעו להשיב אם הפיילוט ימשך ובאיזה מתכונת, אבל נכון להיום ניתן להזמין כרטיסים ללא בעיה למרות שמועד סיום הניסוי חלף לו. אמשיך לעקוב ולעדכן. בקיצור, הנה הלינק להזמנות המוקדמות, נסו בעצמכם.

לקט המלצות אייפל אישיות לחלוטין:

- בקומה השנייה של המגדל נמצאת מסעדת ז'ול וורן שכנראה מגישה אוכל לא רע בכלל (מהמלצות. לא ניסינו) אך כצפוי יקרה מאוד. אם מישהו היה וניסה, שיגיב.

- אם יש לכם זמן ואתם מגיעים עם ילדים, דרך כייפית במיוחד להגיע לאייפל היא באמצעות הבאטובוס. קו הסירות שנע לאורך הסן ועוצר במיקומים אסטרטגיים. בניגוד להפלגות התיירותיות המפורסמות יותר (באטו מוש או באטו פריזיאן), הסירה-בוס האי זולה יחסית (12 יורו למבוגר, 6 לילד, הנחה למחזיקי נוויגו) וברכישת כרטיס אפשר לעלות ולרדת ממנה איפה שרוצים וכמה שרוצים. מעט מנג'ס ליום שלם אבל כדאי לקחת אותה מההוטל דה ויל ועד לאייפל ל-20 דקות של הפלגה נעימה ויפה.

- הקרוסלה שנמצאת למרגלות האייפל מוצלחת מאוד, זאת שנמצאת מהעבר השני של הנהר לכיוון הטרוקדרו אפילו עוד יותר מוצלחת, אחת השוות בפריז ואתר צילומים מעולה.

- אם נגזר עליכם לחכות בתור האימתני, השאירו שם אדם אחד בלבד וטלפון סלולרי. המתנה משפחתית היא מתכון להתבאסות קולקטיבית. גם אוסף הרוכלים שמפתה את הילדים לא מקל על ההמתנה. אגב, התור לכניסה שמובילה למדרגות קצר יותר. בריא יותר. מעייף יותר.

- אם כבר החלטתם לקנות משהו – ההתמקחות יעילה מאוד. מפאת הפדיחה לא אספר מה רכשנו וכמה, אבל רק שהמחיר הסופי היה זול ב-70% מהדרישה המקורית.

ועוד כמה ענייני אייפל פרוזאים יותר:

- המגדל פתוח מדי יום מ-09:30 ועד 23:45. בקיץ (13 ביוני עד 31 לאוגסט) פתוח מ-09:00 ועד 00:45.

- הכניסה בתשלום מגיל 4. ומחירה: במעלית לקומה ה-2: 4 יורו לילדים, 6.4 לבני 11-24, ו-8 יורו למבוגרים. אם תרצו להגיע לקומה השלישית העליונה, תשלמו 7.5 יורו לילדים ו-13 יורו למבוגרים. ילדים מטפסים ברגל (לקומה ה-2) ישלמו 3 יורו, ההורים ישלמו 4.5 יורו.

- כאן תוכלו לקרוא את כל מה שכתוב עליו בפריזאית

לא רחוק משם:

אפשר לצאת לסיבוב קניות בפאסי

ללכת לראות את מוזיאון קיי ברנלי

או לעשות סיור על סגווי שיוצא ממש מהאייפל (צריך להזמין מראש)

(מושיק)

הפיינל פור ב-2009 בברלין. שאראס ואני היינו שם

זה אומנם היה אמור להתקיים בלונדון. אבל לבירה האנגלית היה צפוף ועמוס עם כל ענייני האולימפיאדה המתקרבים ובכלל כדורסל לא כל כך מעניין אותם. אז פריז זכתה מן ההפקר ואצטדיון ברסי הזכור לטוב יארח את הפיינל פור של היורוליג השנה ב-7 וב-9 למאי. כמקובל באירועים האלה, מפיצים מעט כרטיסים כמה חודשים לפני במחירים מופקעים ואז אחרי שמגלים מי עלה מפיצים כרטיסים לאוהדים במחירים עוד יותר מופקעים. למי שהשילוב של כדורסל טוב, הפקה משובחת (כך היה לפחות בשנה שעברה בברלין) ופריז אביבית עושים את זה, אפשר ומומלץ לקנות כרטיסים כבר עכשיו.

אם אתם אוהדי מכבי (אין דרך יפה לומר את זה: גם הבלוג נמנה על הקבוצה המשונה הזאת) הסיכוי לפגוש את הצהובים בפריז נמוך מתמיד, אבל אם פיני גרשון יצליח לשלוף כמה שפנים שמנים מהכובע ולהפתיע – יהיו לכם את הכרטיסים הזולים בעיר. בכל מקרה, תוכלו להתנחם בוודאי בנוכחות המובטחת של כמה שחקני עבר (בשנה שעברה שאראס, יותם וניקולה כיכבו בקבוצות היווניות). אם לא – תוכלו לשמוח לאידם של המכבים בגמר ולהריע לשלל היריבות המיתולוגיות שדווקא יגיעו לשם.

בכל מקרה, כרגע מחיר הכרטיסים לשני הערבים, חצי גמר וגמר, מתחיל ב-260 יורו. בהתחלה היו גם ב-150, אבל הם אזלו ממש בתחילת המכירה המוקדמת (מסימני המיתון: בשנה שעברה עלו הכרטיסים הזולים – אך הטובים למדי – לברלין רק 120 יורו) . בקיצור, אם אתם מהירי החלטה אפשר לקנות אותם כאן: http://www.euroleague.net/final-four/paris-2010/main-page

עוד פרטים יש גם באתר המוצלח של היורוליג.

(מושיק)