אני לא יודעת למה חושבים שפסה הסולידריות מהעולם. הנה, אפילו עניין הדוניסטי ואליטיסטי כמו אכילה במסעדות מצליח לאגד יחד שלל כותבי אוכל מוכשרים ובעלי במות משל עצמם, לכדי אתר אחד, מושקע, מוצלח, אינפורמטיבי ומגרה. וכמה נוח, הם גם עושים את כל זה באנגלית.

כבר מזמן אמרתי (וכתב ההוכחה נמצא כרגע בכתובים) שבפריז תיירים אוכלים טוב ממקומיים, ומהגרים אוכלים טוב מתיירים, ומהגרים שקוראים אוכלים הכי טוב מכולם. אז הנה, אתר של מהגרים שקוראים על אוכל, שכותבים על אוכל, שמבשלים, שמצלמים (מדור ה-Daily Porn ממש קשה לצפיה), שמפרסמים  מאמרים וספרים על אוכל  ועכשיו הם גם עושים את זה יחד: Paris by Mouth.

(המשך…)

ז'רוזלם מרחפת ממעל. מתוך מיצג על ישראל שהתקיים בקולז' דה ברנרדין בלילה הלבן

1. אחד הדברים שמאפיינים את פריז היא העדר הקהילתיות שלה. כמו שהסביר לי פעם מישהו בקשר לצרפת כולה: כאן מכירים בקיומו של האינדיווידואל ובקיומה של המדינה. קהילות או קבוצות שבין הפרט למדינה זאת פשוט חיה שלא מבינים כאן.

ואכן, בניגוד חריף למתרחש בערים גדולות אחרות, ולמרות שיש כאן המון יהודים ולא מעט ישראלים, חוץ מרבקה מחב"ד, האשה היקרה שעורכת מפגשי נשים ומסיבת חנוכה/פורים, הפתוחים לכל דכפין אין שום רמז לקיומה של קהילה ישראלית בפריז. למעשה, בפריז אין קהילה ישראלית, כי מתברר שצריך יותר מישראלים כדי ליצור קהילה ישראלית.

לשתי ישראליות נמאס מהמצב הזה, והן החליטו לעשות מעשה.

(המשך…)

ולחדשות הטובות בהרחבה (ולקח לי זמן להבין שמדובר ברמז מטרים)

12, 13, 9, 11, 10. נכון שאנחנו מקפידים להקשיב לאתר מזג האוויר של הביביסי, שמציע לנו תמיד את התחזית האופטימית ביותר, אבל הפעם גם המציאות מיישרת קו. כבר קצת פחות קר. בצהרי יום שישי נרשמו במדי החום של בתי המרקחת 10 מעלות, והמבנים היפים של הרובע השני השתקפו בחלונות הראווה שלהם, באדיבותה של שמש גחמנית.

(המשך…)

la pied d'eiffel

אני מת על האייפל. אוסף הקורות והמסמרים הענק הזה, שהוקם פשוט כי אפשר, הוא אחד האתרים האהובים עלי בעיר. האייפל, שציין ב-מאי 120 שנות עמידה גאה, סובל מגורל דומה לאחרים שתמיד נמצאים שם בשבילנו באופן מובן מאליו: בקרב טיילנים וותיקים וחדשים כאחד, הוא נתפס כאתר מעט טרחני, שחוק ומיותר. ממש השבוע גיליתי, למשל, שחברים טובים שלנו שגרים בעיר עוד מתקופת שיראק מעולם לא טיפסו עליו.

(המשך…)

הפיינל פור ב-2009 בברלין. שאראס ואני היינו שם

זה אומנם היה אמור להתקיים בלונדון. אבל לבירה האנגלית היה צפוף ועמוס עם כל ענייני האולימפיאדה המתקרבים ובכלל כדורסל לא כל כך מעניין אותם. אז פריז זכתה מן ההפקר ואצטדיון ברסי הזכור לטוב יארח את הפיינל פור של היורוליג השנה ב-7 וב-9 למאי. כמקובל באירועים האלה, מפיצים מעט כרטיסים כמה חודשים לפני במחירים מופקעים ואז אחרי שמגלים מי עלה מפיצים כרטיסים לאוהדים במחירים עוד יותר מופקעים. למי שהשילוב של כדורסל טוב, הפקה משובחת (כך היה לפחות בשנה שעברה בברלין) ופריז אביבית עושים את זה, אפשר ומומלץ לקנות כרטיסים כבר עכשיו.

(המשך…)

עבודה של צ'אי גו ג'אנג בפומפידו, שחיכיתי להזדמנות להשתמש בה

אם אתם מתחת לגיל 26.

גם אם באופן אישי איחרנו מעט את הרכבת (אני יודעת שאנחנו לא נראים דקה יותר מ-25, בכל זאת), עדיין אלה בשורות משמחות, בחלוקת ההוגנת יותר של משאבי האמנות כאן.

(המשך…)

פטה כפרי. המון. יש רופאים שיגידו שזה טוב לנשמה, לפחות

פריזאית יקרה,

הרי לך שאלה מאתגרת:

לאחרונה התבשרתי שמצב בריאותי אינו כשהיה. אני סובל ממרעין בישין שמשמעותם צורך דחוף וכרוני להמנע מרוב סוגי האוכל: מוצרי חלב, בשר, שומנים, פחמימות וכיו"ב.
אבקר בפריז בקרוב, והנה צצה לה שאלה מדאיגה: ומה אוכל? והיכן? הלכו להם הקרואסונים, השוקולדים, העוגות, המקרונים, הסנדויצ'ים, הגבינות, הבשרים המבושלים לאט ברוטב סמיך, ובקיצור נשארתי כמעט רק עם האוכל של האוכל.
אני מניח שאיני לבד עם צרה זו. יצטרפו אלי ודאי כל הזקנים, השמנים והגרגרנים.
מה עושים?

זאב

(המשך…)

שוקולדים מרהיבים של מישל קלוזיאל ברו דה סנט הונורה

"היי כנרת!
הגעתי אלייך דרך הבלוג המעולה שלך שאני קוראת בו זה מכבר, עקב אהבתי לפריז.
יוצא לי להיות בפריז כפעמיים בשנה והבלוג מאוד עוזר לי לתכנן את מסלול הטיול בכל פעם, אז ראשית- תודה!
אני מתכננת טיסה לפריז סביב מרץ-מאי לסוף שבוע קצר ודיי גמישה מבחינת תאריכים. חברה שלי הייתה לפני מספר חודשים בפריז בתערוכת שוקולד ופטיסרי ואני מעוניינת מאוד לבקר בתערוכה דומה. ניסיתי לחפש דרך הבלוג שלך ודרך אתרים בהם יש מידע על פריז אך ללא הצלחה.
האם את יודעת היכן ניתן לברר אילו תערוכות יש במרכז התערוכות שם? או אם את יודעת מה השם המדוייק שלו כדי שאחפש באינטרנט? או אם את יודעת על תערוכה ספציפית בנושא האוכל זה בכלל יהיה נהדר.
תודה על העזרה/ניסיון לעזרה!
יום טוב,

ר'"

(המשך…)

הקיץ הפתאומי של אמצע אוקטובר, יום שני בגני לוקסמבורג

שלשום היה יום בהיר, שמשי, כמעט חם מדי. ככה, פתאום. שמעתי שיש כאן נשים שממשיכות לקנות סנדלים כאילו כלום. בסוג של נס עברתי ליד גני לוקסמבורג, המקום הכי יפה להיות בו כשהשמש מחליטה גם.

(המשך…)