קופנהגן, מה טוב בה? / המלצות לעיר הבירה של האומה המאושרת בעולם

בחיי. הכל אמת, זו באמת המדינה הכי מאושרת בעולם
בחיי. זו באמת האומה הכי מאושרת בעולם. שלט פרסומת בשדה התעופה של קופנהגן

 

דנמרק היא באמת נס, כלכלי, חברתי, אסתטי, נס מעשה ידי אדם. זו אומה קטנה עם היסטוריה קשה, שכבר שנים מובילה את ראש מצעד האושר, הרווחה בסקרים מעמיקים ובלתי תלויים, מדינה משגשגת שגם מטפחת היטב את האזרחים שלה. בדקתי הכצעקתה (ספוילר: כן) וכיצד ובשל מה זה ואיך. ולצד ההמלצות האופרטיביות, איך להיות מדינה שלא אוכלת את יושביה אלא מזינה אותם, הנה עוד כמה נקודות אור, מקומיות אבל משמחות מאוד.

המשך…

עוד!

ברלין: הבונקר

הנסיך הקטן שב משדה הקרב. הבונקר, במחווה אמנותית לא מתוכננת
הנסיך הקטן שב משדה הקרב. גרפיטי על קיר הבונקר, במחווה אמנותית שלא נאצרה על ידי הזוג בורוס

חגורת הבטון של אוסף בורוס הדוקה. בהחלט הדוקה. אוסף האמנות העדכני והתוסס ביותר בברלין חבוי מאחורי קירות בטון בגובה 18 מטר שעוביים מגיע לשלושה מטרים. החלונות, במקומות שבהם יש חלונות, הם לא יותר מחרכים צרים. המקום כולו נראה כמו כספת עצומה. את הרושם הזה מחזק הגג העבה שמרחף מעל הבניין, תלוי מעל פנטהאוז שקוף, כאילו היה מכסה ענק שהולך ונפתח; וצמחיית הפנטהאוז, שמתפרצת מעבר למעקות הגבוהים, נדמית כמו שלוחה של האוצרות שבפנים.

קוביית הבטון הזאת מקפלת 60 שנים דרמטיות של תהפוכות פוליטיות, כלכליות ותרבותיות. הגלריה הלוהטת בברלין נולדה כבונקר נאצי, שהפך לכלא סובייטי, שהפך למחסן לפירות טרופיים, שהפך למועדון טכנו, שהפך למשכנם המעוצב לעילא של המולטי־מיליונרים כריסטיאן וקארן בורוס, בנם, וכל עבודות האמנות שהם אוהבים.

בחמש הקומות וב־80 החדרים של הבונקר מוצגות כ־120 יצירות מהאוסף של הבורוסים. על תצוגת האמנות לא חתום אף אוצר, ואפילו הבורוסים עצמם לא מתהדרים בתואר הזה. אבל גם אם אין אוצר אנושי בתערוכה, הבונקר עצמו אורז את המבקרים ואת העבודות באותו חלל, פיזי ורגשי. המעבר מחלל קטן אחד למשנהו, האובדן המיידי של הקשר עם אור היום והעולם החיצון, הריח המסוים כל כך של אוויר דחוס בחללים סגורים, היעדר תחושת הכיוון, ובעיקר התלות המוחלטת במדריכה שיודעת לא רק על כל העבודות, אלא גם איך לעזאזל יוצאים מכאן – כל אלה מגישים את העבודות בהקשר מסוים. כך, כשהעין נתקלת בידית עדינה של דלת המוצמדת לאחד מקירות הבטון – זוהי אחת העבודות באוסף – אפשר לדמיין איך ברגע אחד האזעקות משתוללות, ומארבע הכניסות שועטים פנימה נוסעים מחפשי מקלט.

המשך…

עוד!

יומני הקפטניות / יומני מסע יפים במיוחד

cof

אביו הרוחני של בלוג, אגב, היה פעם CLog. קפטיין'ס לוג. ואולי לא מקרי בעצם, "פריזאית" והכל, שאין בלוגים שאני אוהבת יותר מיומני מסע, שיש בהם גם גילוי עולמות וגם גילוי לב, גם כתיבה טובה וצילומים יפים, אם אפשר. הנה כמה עכשוויים, שאסור להחמיץ, במיוחד בחגים, שנותנים קצת אוויר לשיטוט מעמיק יותר.

המשך…

עוד!
לוח הנצחה / מסע למזרח הקרוב, לעבר הרחוק
נסים קלדרון צופה לעתיד. או לראש העיר שעושה את דרכו

לוח הנצחה / מסע למזרח הקרוב, לעבר הרחוק

במוסף הארץ התפרסמה הבוקר רשימה שכתבתי אודות ביקור שעשיתי בנוה ברבור, שכונת ילדותי הזנוחה, לכבוד חשיפת שלט ההנצחה לסופר והמשורר פנחס שדה, שחי וכתב בשכונה,…

עוד!
סגירת תפריט