מסעדות מומלצות בפריז – פוסט מתעדכן

איך אוכלים טוב בפריז? כמו בכל מקום אחר – מי שטרח ערב הנסיעה יאכל טוב בנסיעה עצמה. ספונטניות היא עניין נהדר, אבל בפריז היא עלולה להסתיים בסטייקים סיביים וצ'יפס שנולדו קפואים. בפריז שווה להזמין מראש שולחנות במקומות שבהם תרצו לאכול, ואת ההרפתקנות לשמור לשוטטות בכל שאר האיזורים של היום.

בקטגוריה Plat du Jour (פה בקישור או בעמוד מצד ימין באמצע) מקובצים כל הפוסטים שמתארים את המסעדות השוות של פריזאית, ביקורות על מסעדות שאכלתי בהן (על חשבוני, אולי לא מיותר לציין; ובאופן אנונימי, בלי להיות חייבת שום דבר לאף אחד).

כאן בפוסט יופיעו במרוכז מסעדות ובתי אוכל ושתיה מומלצים, בחלוקה הבאה:

מסעדות טובות: כאלה ששווה להזמין אליהן שולחן מראש ואם צריך להקצות להן זמן משל עצמן או להגיע אליהן לאן שלא יהיו

אוכל טוב על הדרך: לא נושאות איתן בשורה קולינרית גדולה, אבל טעימות ומוצלחות

קפה ובתי קפה: כן, כבר יש קפה טעים בפריז. יש גם בתי קפה מתוקים מאוד, לא תמיד מדובר באותם המקומות

ברים וכיו"ב: כיו"ב

אנשים ואתרים לסמוך עליהם בענייני מסעדות: מקורות מידע

 

∝ מסעדות טובות

 

Le Grand Bain

כמו בהרבה מקומות אחרים בעולם, מסיבות עסקיות כמו גם יצירתיות, גם בפריז עוברים בהדרגה למסעדנות אחרת: פחות גרנדיוזית ויותר קלילה, יותר מקומית, פחות יקרה, כזאת שלא מחייבת אופרציה מורכבת מאחוריה, מטבחים מורכבים והרבה עובדים, אלא תכל'ס עשויה מהרכבה. קוראים לזה "מנות חלוקה", אבל זה קצת מטעה כי כל המנות קטנות מאוד, ההיפך ממה שהקונספט של 'מנות חלוקה' היה מרמז לו. למעשה זאת ארוחה שמורכבת מכמה וכמה מנות ראשונות.

Le Grand Bain בבלוויל היא נציגה מכובדת של המקצה הזה. מקום שאפשר היה לקרוא לו בר יותר ממסעדה, שההמתנה מחוץ לו מעניקה בבירור את התחושה שהגעת למקום הנכון, שהאכילה בו כיפית, טעימה, יצירתית אבל לא מבריקה או מסחררת, לא מנוכרת לזרים (אלא להיפך), לא מכבידה על הכיס או על הגוף. כל זה וגם פתוחים באוגוסט! ואפשר להזמין און ליין!

חלק מהמנות בלה גרנד בן (האמבטיה הגדולה) מזכירות את אלה הטעימות עד בלי די שאפשר להשיג, תלוי ביום תלוי בעומס, תלוי במצב הרוח, בבר של לה קומפטואר (ע"ע), אבל שם מוצעת קצת יותר בישוליות, ונעים לשבת, והמלצרים מסבירים פנים. יותר מכל היא הזכירה לי מסעדה טובה מאוד, למעשה אפילו טובה ממנה, את אחת המסעדות הכי טובות בעיני כאן, בישראל, בתל אביב ממש, באבן גבירול: דוק.

אז אלה שתי המלצות בנשימה אחת.

^{Le Grand Bain
14 rue Dénoyez, 75020 Paris
Metro: Belleville}

 

נוסה: אוגוסט 2018

 

Clown Bar
על קלאון באר המליצה כאן קודם הגרגרנית (וגם לשתי ההמלצות הקולינריות האחרות שלה אני מצטרפת בלהט), והמלצות עליו מפוזרות ברחבי הרשת, וגם בין המסעדנים הן נפוצות היטב, שזה כמובן סימן מצוין. עם זאת, יש צורך בתיאום ציפיות. זה מקום קטן וחמוד, כמו מחזה קאמרי, רק בשמח וטעים. המקום יפה, אבל קשה לצלם אותו בגלל החושך, הוא קטן, השולחנות קטנים והכסאות – שרפרפים, המנות קטנות וטעימות מאוד.
נוסה: מרץ 2018

^{Clown Bar}

^{114, rue Amelot}

^PARIS 75011

^{Tel: 01 43 55 87 35}

 

 

מסעדה: Elmer

זוכרים את Rue de Notre Dame de Nazareth? אז אחת המסעדות שנמצאות בו שייכות לשף צעיר, סימון הורביץ, שהספיק לעבוד אצל פייר גנייר, עבר באסיה ובדרום אמריקה ובאוסטרליה, וכששב לפריז הקים ביסטרו ממשפחת הביסטרונומיק, מסעדה לא גדולה אבל נאה ולא מאוד יומרנית, שבה הוא צולה דברים, מאספרגוס ועד צלעות, הרוב עשוי מצוין וחלק ממש פנטסטי.

נוסה: מרץ 2018

^{Elmer Restaurant}

^{30 rue Notre Dame de Nazareth
75003 Paris}

 

 Restaurant David Toutain

המסעדה של דוד טוטאן היתה אחת אחרונות הגדולות שאליה הלכנו. נדמה לי שמעולם לא דיווחתי עליה כאן, אולי מרוב שובע, אבל בהזדמנות זאת כדאי לומר: מסעדה מצוינת, מגניבה ומרתקת.

המסעדה נפתחה ב-2013, אחרי שטוטאן היה חלק חשוב מהצלחתה של אגאפה סובסטאנס (באגאפה, ספינת האם, אכלנו בזמנו את אחת הארוחות הנהדרות אי פעם, ועוד בהפתעה). ביקרנו בה זמן קצר אחרי הפתיחה בארוחת ערב סוחטת אנחות התפעלות וצילומים שמנסים לפענח האמנם התות הוא קרפצ'יו? אכן.

מאז היא ממשיכה לקבל ביקורות טובות ולתפוס מקום משמעותי בתחומה. PbM העניקו לה את המקום החמישי בקטגוריית ארוחת הטעימות מעל מאה יורו.

 

Chez l'Ami Jean

אחת הקלאסיקות בנות זמננו של המסעדנות הפריזאית, אבל קלאסיקה חתרנית, לא ממושמעת. כן, זו מסעדתו המפורסמת ובצדק של השף הבאסקי סטפן ז'גו, שלא מתנהגת לפי כללי הנימוס הצרפתיים בשום דרך ומובן. לכאורה פשוטה וספונטנית אבל בפועל מרעישה ומבריקה.

שם בחרנו לאכול את ארוחת הפרידה הזמנית שלנו מפריז, וזאת היתה ארוחה נפלאה ומסחררת, אבל הסיבה שלא כתבתי עליה היתה השובע, שלא לומר התפקעות. המנות שם נדיבות, נדיבות מאוד, האוכל עשיר וקשה להפסיק לאכול אותו, ואם במקרה הצלחת לגייס תעצומות נפש כדי לעצור רגע לפני שיקרה פה אסון, יגיע מלצר וינזוף בך שלא גמרת מהצלחת, מתעלם מקול אנקות הטעים-מדי-בשביל-להשאיר-בצלחת-אבל-אוי-אלוהים-האם-אובר-שולחים-גם-אמבולנסים.

חשבתי פעם שזאת חולשה שלי; בהמשך מתברר שזאת לא טעות, זאת מדיניות, ושעשיתי בדיוק מה שמצפים ממני לעשות, להקרע בין התאבון, הסקרנות, הגרגרנות והנהנתנות שלי ובין גבולות הקיבולת האנושיים.

^{Chez l'Ami Jean}

^{27 rue Malar, 75007}

 

septime

וכך כתבתי עליה, כשרק נפתחה: "ספטים מצליחה לעשות מה שרבות אחרות לא. היא מצליחה להיות מעולה, מיוחדת ועדינה, להכין ביד אמן, ידענית ומוכשרת אוכל שהוא גם מעניין וגם טעים מאוד, מבלי להעמיד את הכישרון שלה בינך ובין תענוגות האכילה".

מאז היא גדלה והתחזקה ונעשתה מפורסמת ומכוכבת, ועדיין הביקורות מהללות. בינתיים, אפשר גם לאכול, בלי הזמנה, ב-Septime Cave או ב-Clamato, שתיהן ספין אוף של מסעדת האם, ושתיהן קלות יותר להשגה, טובות ומשמחות.

(נוסה ב-2012)

^Septime

^{80 rue de Charonne, 75011}

אתר

 

∝ אוכל טוב על הדרך (קזו'אל)

0

Philou

"היא באמת מותק של שכונתית, טעימה, נעימה וסואנת במידה המתאימה, היא לא יקרה (במונחים פריזאיים, 25 יורו לשתי מנות, 30 לשלוש, ויינות טובים במחירים סבירים לגמרי), והאוכל בה עשוי מחומרים טובים ובמחשבה תחילה. בקיצור, היא כיפית.

ובעיקר, כבר כשהתקרבתי לשם היה ברור שמעולם בעצם לא עזבתי, לא את פריז, לא את יונתן וניקולא, ולא את השכונה הזאת, גם אם מעולם היא לא היתה שלי."

לביקורת המלאה

Philou

12, avenue Richerand, Xe.

Tél. : 01 42 38 00 13.

סגור בראשון ובשני.

Métro: Goncourt.

 

Le Comptoir 

זה לא קז'ואל. זה אוכל מעולה. אבל אי אפשר להזמין מקום וזה עלול להיות כרוך בהמון המתנה, אז לכן הבשלנים המעולים והאנטיפתים ממפעלות לה קומטואר ליד האודאון נכנסו לקטגוריית על הדרך.

אני מודה. אני מכורה. אי אפשר לעבור בפריז בלי לחטוף את מנת הענישה בקומטואר דה רלה שהוא בעצם קומטואר ד'אודאון. גם הפעם היה תור (אי אפשר להזמין מקום, תור זה חלק מהעסקה) במסעדה עצמה, אז נקלענו לבר שצמוד אליה (שאליו צמוד עוד אחד, של הדגים, אולי בפעם הבאה). בעודנו שומרים על מעמדנו בתור למסעדה, מתון ורגוע כמו בין אמהות לילדים קודחים מחום בחדר ההמתנה לרופא, מתעקשים על המסעדה (הרי לשבת צריך מתישהו, ומהאוכל המעולה שלהם עדיף להנות כראוי), ושועים להבטחות שממש עוד רגע ותיכף ובאמת אחרי הבאים בתור, כשברור לנו שכולם יודעים משהו שאנחנו לא יודעים על איך מקבלים כאן שולחן. ובסוף נשברנו, המראה של הלחם עם הכמון והגוש הענק של החמאה הצהובה, התקרבנו לבר, ואז –

 

 

 

בסוף, כשהגיע האיש שהבטיח לי כל כך הרבה הבטחות במבט, של הנה אני מקיים, ונמרץ הציע לקחת אותנו לשולחן שלנו, היינו כבר כל כך מבסוטים, וגם השגנו עם הזמן כסאות בר, שנשארנו שם. בקרוב אצלנו.

^{Le Comptoir du Relais
9, carrefour de l'Odéon}

 

SAaM

המלצתי לא פעם על פורסקוור למציאת מקום טעים על הדרך, והנה שוב הוא הוכיח את עצמו. SAAM היא מסעדה (נו, מקום) מהסוג שהייתם רוצים במרחק הליכה מהבית, קוריאנית טובה, טעימה, פשוטה, כיפית, לא יקרה, מסבירת פנים. (מרץ 2018)

SAaM

rue de Lancry 59, 10ème

 

 

Les Cocottes

Les Cocottes, הפתיליה, נדמה לי שאפשר לקרוא לה ככה, של אלאן קונסטנס, שף צרפתי מדופלם ומפורסם, שיש לו כמה מסעדות ברחוב סן דומיניק ברובע השביעי. העיצוב – מלון בסוף שנות התשעים, המלצריות מתוקות, מבחר היין בכוסות טוב, והקדירות הקטנות – קלאסיות ומצוינות. מכיוון שבמקום הזה נפגשתי פעם עם חבריי, עופר ואייל, הטבעוניים, אני מתארת לעצמי שלמרות שקשה לי לדמיין, קונסטנס יודע לעשות את הטריק שלו (רטבים מעולים שבהם שוחה האוכל, זה הכל) גם בלי בשר.

יתרון חשוב אחר שלו, זה היותו פתוח רצוף, שבעה ימים בשבוע, מ-12:00-23:00. חלק גדול מהמקומות שפתוחים רצוף מגישים אוכל רע, כזה שלא צריך שום מומחיות כדי להכין אותו. בגלל שהקדירות האלה ממילא מושתתות על בישול ארוך, אפשר להגיע גם מחוץ לשעות הסעודה ולקבל מנות מצוינות.

 

^{Les Cocottes
135 Rue Saint-Dominique, 75007 Paris
http://www.maisonconstant.com/les-cocottes-tour-eiffel/en/}

(מרץ 2018)

 

Shiso Burger

זה ממש פאסט פוד, אבל מוצלח ומעניין ובמיקום מרכזי – סן מישל, שבו מפתיע למצוא אוכל טוב, לא יקר ובקלות. שיסו בורגר, שחוץ מבפריז יש לה סניפים גם בברלין, המבורג ומאלמו, כחלק מטרנד ההמבורגרים הקטנים (סליידרים בארה"בית). במונחי ישראל, זה יותר ויטרינה מסוסו. הלחמניה רכה, כמעט כמו של באן, והתוספות כיפיות כמו גם הוריאציות על הצ'יפס. אני לקחתי את ההוא עם הצ'ילי והלימון. גם השירותים נקיים וזאת עצירה נחמדה באמצע היום.

^{21 Quai Saint-Michel
http://www.shisoburger.com}

∝ קפה ובתי קפה

0

Ten Belles

יש קפה טוב בפריז. חוזרת: יש קפה טוב בפריז. ולא רק במקום אחד, אלא במקומות רבים, ומתוקים ביותר, בעיר. גם בגלויות הבאות יחזרו עוד בתי קפה טובים.

בתי הקפה החדשים הם זעירים, מתוקים ומעוצבים יפה, יושבים באיזורים המעניינים של העיר, אלה שבהם סביר להניח שיוכלו לתת פייט לבתי הקפה השכונתיים הותיקים, כל ה-cafe du Metro או Cafe de la Mairie, עם קפה ריקאר השרוף מדי והשכונתיים הקבועים. והפלא ופלא – מאויישים על ידי זרים, מה שאומר שכשמישהו עונה לך באנגלית, זה לא בגלל שהוא לא מתרשם מהצרפתית התקולה שלך, זה בגלל שהוא לא מדבר צרפתית!

Ten Belles מגיש קפה מצוין, סקונס טובים, וסטודנטים טובי מראה לחלום באמצעותם נעורים.

(מרץ 2018)

^{10 RUE DE LA GRANGE AUX BELLES
75010}

 

Fondation Café

אז כאמור, הגילוי של הנסיעה הזאת היה שקפה טוב בפריז הוא כבר לא חד קרן, וגם שלקפה הזה יש תצורה ברורה: מקום זעיר, דלפק פלוס קצת, מעוצב לאינסטגרם כמו שדורשת רוח הזמן, עם קפה מצוין, באזורים מתוקים, תפריט קטן של דברים שליד הקפה, בריסטות נחמדים ולא תמיד צרפתיים.

פונדסיון קפה הוא הקפה של יונתן וניקולא, ויש בו: קפה טוב, טוסט עם אבוקדו (שוב, אינסטגרם ופינטרסט משפיעים על ביקושים בחקלאות העולמית), שני שולחנות, חתיך הורס קבוע שלא הצלחנו לזהות איזה דרכון הוא מחזיק, סובלנות לילדות הברדקיסטיות באופן החורג משהו מהמקובל בעיר של י&נ וגם ובעיקר – מיקום נהדר, ליד Square du Temple ו-Marché des Enfants Rouges.

בקצה הרחוב: חנות ספרי האמנות המצוינת: Ofr. Librairie, Galerie

(מרץ 2018)

^{Fondation Café}

^{16 Rue Dupetit Thouars, 75003}

 

 

Café Loustic

גם הוא בית קפה מהגל השלישי, כלומר אספרסו בר, כלומר מקום קטן, מתוק ומעניין שמתמחה בקפה. הקפה בלוסטיק מעולה, וגם נעים שם מאוד ואפשר לשבת שעה ארוכה עם מחשב וקפה וקרואסון שוקולד.

 

 

 

בקפה לוסטיק יש גם המון מגזינים מעניינים. שם גם מציגים בגאווה את The New Paris, ספרה של Lindsey Tramuta, שהתחילה את דרכה כבלוגרית, בבלוג Lost in Cheesland, שבעבודת ליקוט ואוצרות, אספה את כל הברוקלינאיות של פריז ותפסה לא רק את הרוח החדשה, הדי קוסמופוליטית-בורגנית-אקולוגית-קלת רגליים-ארעית במקומות הבילוי של פריז, אלא גם צרור מרשים של המלצות מצוינות (בהן קפה לוסטיק, כמובן).

^{Café Loustic
40 Rue Chapon, 75003 Paris 5 rue}

(מרץ 2018)

0

לא רחוק משם ובאותו עניין:

^{OB-LA-DI
54 RUE DE SAINTONGE}

 

Chez Meunier

כבר כתבתי עליו, אבל הוא באמת כיף גדול, לה מונייר, זה ששמו (הטוחן) הוא גם מקצועו. זה מקום חדש יחסית, של כמה שנים, ברחוב St Denis פינת St Sauveur, כלומר בדיוק במקום שבו סן דני המעורבב, עם מסעדות מגניבות וברים ופיפ שואוז ובגדים בסיטונות א-לה אלנבי פונה למדרחוב מונטורגיי המתוייר (ובצדק!).

מזל שכמעט בכל שעה יש תור ארוך עד הקופה, וכמקובל במקומות טובים גם מחוצה לו, כי הבחירה היא בלתי אפשרית. אפשר לקחת משם דברים או לשבת בקטנה ולהתבונן באחרים נקרעים בין אפשרויות טובות מראה.

 

 

^{Chez Meunier
181 Rue Saint-Denis, 75002 Paris
7:00-20:00, סגור בראשון}

 

∝ ברים ושות'

0

Le Delaville

לא יודעת לומר איך היה האוכל, כי רק שתינו שם לפני ארוחת הערב, בבר הזה, שנקרא בעצם קפה. אבל Le Delaville, המקום הגרנדיוזי על בולוואר בון נובל פתוח מהבוקר ועד שתיים בלילה, כך שאני מניחה שלפי השעה ביום הוא גם גם וגם. אבל הוא בעיקר יפה נורא, מכל זווית שמסתכלים בו, כי הוא קיים ונשמר יפה מ-1860. יש בו האפי האוור שגרמה לנו לשתות יותר ממה שרצינו, מלצרים נחמדים והמולה נעימה שגם אפשר היה לדבר בה.

(מרץ 2018)

^{Cafe Delaville}

^{75010 PARIS
34 – 36, BOULEVARD BONNE NOUVELLE}

 

Plat du Jour: לכל הפוסטים על המסעדות השוות של "פריזאית"

Paris by Mouth: אתר המרכז ומשקלל ביקורות של שלל מבקרי אוכל מקצועיים, ומאפשר חיפוש לפי שלל צרכים (לפי רובעים, לפי סגנון, לפי מחיר, לפי מה פתוח ומתי). מעודכן ושימושי

המלצות המסעדות של דיוויד לייבוביץ', מחבר ספרי הבישול

המדריך לפריז החדשה של לידנסי טרומטה, Lost in Cheeseland