לפעמים אני מוכרחה תירוץ. הרי בלעדיו, אני אשאר תמיד באזור המחיה הטבעי שלי – הרובע ה-12, ה-11, המארה. אלו יכולים להיות שיעורי הצרפתית שלי שהכירו לי לעומק את בוט או קאיי, או דלתות פתוחות בבלוויל שהכירו לי קצת את האזור המשונה והמשתנה הזה. אבל עד כה, שום דבר עד עכשיו לא הצליח להביא אותי לפאסי. כלומר ביום. היינו בלילה ב-Theatre de Chaillot, אבל כל מה שיכולנו לראות משם זה את האייפל מנצנץ באלפי אורות, וגם כשאתה לא בן ארבע זה מצליח להיות מרגש.
שוב הלכתי לראות את התערוכה של פיקאסו בגראנד פאלה, שוב הגעתי בזמן לא נכון*, שוב ירד גשם זלעפות, שוב חיפשתי משהו אחר לעשות ביום החופש הזה שלקחתי לי בפריז. וככה הגעתי לפאסי, האפר ווסט סייד של פריז. כמה נחמד לדמיין את החיים בתור קשישה עשירה שבחרה לא לעזוב לפרברים העשירים שלה ולהשאר בפריז, אפשר לחשוב גם על להעסיק נהג ועורך דין כמו הגברת שב"חתולים בצמרת". ובינתיים לעשות שופינג, גם אם הוא שוב ווינדו שופינג. זאת כמעט אותה ההנאה והרבה יותר מתאים למצב. מה שנחמד בפאסי, חוץ מהיוקרה המובנת מאליה, איזה שובע עירוני שלא מתרגש מעצמו, זה שיש שם הכל ומכל המינים ואפילו ברמות מחירים משתנות, אבל זה לא מתחם ענק ובלתי אפשרי לעיכול.
כבר כשיוצאים מתחנת הרכבת Passy, אל הגבעה שמרכזת בהנאה רחובות מרוצפי אבן, שהיו רטובים מגשם בזמן הטיול שלי, מרגישים שגבוה כאן, גם אם לא ממש רוחנית, אבל יפה כאן, בלי ספק, ונעים מאוד.
פרקטיקה: מדי פעם בטיולים בחו"ל מתכננים לעשות מסע קניות, כזה שאיננו מעצבימי בהכרח, אלא לספק את החסכים, נו, אתם יודעים, לקצת H&M, למרות שתיכף יהיה בארץ, וקצת זארה, למרות שכבר יש. ובנטון ועוד כמה בייסיקס צרפתיים פחות או יותר או סתם כאלה שנחמד לקנות בחו"ל. ברו דה ריבולי יש את כולם, אבל די מבאס לזרוק יום שלם של טיול על רו דה ריבולי. אני מציעה לקחת את עצמכם ואת חלומות המעיל הצרפתי החדש שלכם לפאסי, שזה אמנם כמעט בקצה קו 6, אבל די מקסים. אפשרות אחרת: rue de commerce ברובע ה-15 לא רחוק מהאייפל, שהוא אפילו קטן יותר וכמעט שכונתי, ועם זאת יש בו הכל, אפילו קפה טוב (מלונגו, בול באמצע). אבל נחזור לפאסי.
מהמטרו כדאי לעלות ולפנות שמאלה לרו דה פאסי, ושם באמת מחכה תמהיל של הכל, מחנויות תיקים של חיקויי עור וחנויות של תיקי דולצ'ה וגבאנה בשש מאות יורו והמון ריצ'רצ'ים, חנויות של etam וחנויות אחרות של הלבשה תחתונה כמו דארג'ילינג הנחמדה, מותגים בסיסיים כמו Carrol או בגדי מעצבים מרמת הביניים של המחירים, כמו The Kooples בעלת הקונספט המגניב – בגדים לו ולה, יוניסקסיים ובעיקר די סקסיים, או מותגים יקרים יותר כמו זאדיג א וולטר, אם יש לכם כסף ופטיש לסריגים עדינידינים גזורים טוב.
ונניח וגם עליכם ירד גשם, יש שם קניון, ואני אף פעם לא בעד קניונים, אבל זה בקושי קניונצ'יק, קטן וקליל ואכיל, ויש בו צ'ופר (חוץ מגאפ. נו, אז גאפ): Zara Home, חנות לכלי בית, מצעים ופיצ'יפקעס, שמצליחה להיות מה שזארה היתה פעם בתחום הבגדים: מעתיקנית מוצלחת שנושאת איתה ניחוח מסוים משלה.
כדי להתאוורר קצת מהקניוניות שתשתלט עליכם לחלוטין בניגוד לחוק הצרפתי, תוכלו לעשות סיבוב של צהרים במדרחוב הנחמד הצמוד rue de L'annonciation, לקנות גבינות או כמה פירות להמשך היום או כרובים, סתם כי פרחים נובלים בדרך כלל.
והתוספת של זאב:
* לפיקאסו מוכרחים כנראה ללכת בדחיפות, כי התערוכה תיכף מסתיימת. הייתי בטוחה שהם יישברו ויאריכו אותה, אבל במקום זה הם החליטו על נוהל חירום, ומ-30 בינואר עד ה-2 בפברואר היא תהיה פתוחה סביב השעון. כרטיסים מזמינים כאן. בחודש מרץ, לעומת זאת, מתחילה תערוכה של אנדי וורהול. יאמי.
זאב בן נחום
27 ינו 2009מכירים את זה שקבלן בונה שכונה סביב גן מרכזי? אז זהו, שבפאסי בדיוק נתקלתי בשכונה כזו.
חיפשתי משהו אחר, ובטעות נכנסתי לגינה שסביבה בתי מגורים. או, אמרתי לעצמי: את זה אני מכיר.
ובכן, לא בדיוק. שכן, במקום בתים רבי קומות וצרי מרפסות, בעלי מסתורי כביסה וחניות לרוב, הבתים בשכונה בפאסי הם בני 3-4 קומות, הדירות בעלות מרפסות עצומות ומדורגות הניבטות אל הגן. כאילו כל יעודן של הדירות הוא השתזפות בשמש הצרפתית למול הגן. חניות? מוסתרות מעין; כביסה? בשביל זה המציאו מייבשים.
והגן? בערך כמו להשוות את גני לוקסמבורג לגן העצמאות בת"א. כלומר, גן שלא היה מבייש שום גן אחר בפריז.
רוצים לחיות בדירה בשכונה חדשה? עיזבו את רמת אביב ג'. זה המקום.
אסנת
27 ינו 2009לפי המפה אני רואה שזה לא רחוק מהמוזיאון המקסים לאמנות מודרנית (נדמה לי שהוא בשד' ב' פרנקלין). תמיד שווה קפיצה.
כנרת
27 ינו 2009זאב: צילמת אותן, משתזפות להן על המרפסות? לא?
אין ברירה אלא לבצע ביקור חוזר, כולל פפרצי יעיל.
אסנת: בדיוק! ועכשיו בקומה למטה, ב-salle noire, יש גם תערוכה מרתקת של שני אמנים לבנוניים. אם יהיה לי זמן אעלה עליה פוסט קטן.
כנרת
27 ינו 2009במחשבה שניה, זאב, אפשר להשקיף עליהן בגוגל street view, לא? אתה יכול למצוא את זה ולעשות צילום מסך משם? אשמח להעלות את זה.
זאב
27 ינו 2009כנרת,
משום מה לא צילמתי. אם לא הייתי אדם ישר (או סתם ישראלי), הייתי טוען שבעצם אסור לצלם מפאת חדירה לפרטיות.
ביקור חוזר – יהיה גם יהיה בפסח אי"ה.
אם איני טועה, מדובר בריבוע ברור המוקף ברחובות:
Avenue President Kennedy
Avenue Rene Boylesve
Avenue Marcel Proust
rue d'Ankara
צלמי והעלי.
דוד הלל
27 ינו 2009אם כבר התערוכה המצוינת של פיקאסו בגראנ-פאלה (שמעידה על עבודת אוצרות ראויה להערצה!), שווה גם לקפוץ לתערוכת הלווין באורסיי. שלא כמו תערוכת-האם, שמציגה את הפרשנויות של פיקאסו אל מול היצירות של המאסטרים הגדולים ממבט-על, התערוכה באורסיי כבר נכנסת לקרביים של תהליך היצירה של האמן בעבודות מן הסוג הזה: המחקר, החיפוש, הפרשנות והחופש היצירתי שנטל לעצמו אל מול יצירה אחת בודדת – "ארוחת הבוקר על הדשא" של מאנה. שתי התערוכות משלימות זו את זו: תוצאה מול תהליך; מקרו ומיקרו.
התערוכה השלישית בנושא (בלובר) נחמדה אבל אפשר בהחלט לוותר.
עמיר
28 ינו 2009קפה טוב בפריז!
פעם שניה ברצף. לא רע בכלל.
ותשלחי דיווח מתערוכת פיקאסו ושות' .
kinneret
28 ינו 2009דוד, אתה כנראה צודק לגמרי, ועמיר – הייתי מתה. אבל זה עומד להיות מאוד מסובך עד כדי בלתי אפשרי להשיג כרטיסים לראשונה, ואולי גם לשניה. אתמול כשבדקנו, נותרו כרטיסים לשעה שלוש בלילה בין ראשון הקרוב לשני.
(והערה לעצמי: עכשיו באים?!)
ד"ר זיו רייך
28 ינו 2009אאתה צודק זה באמת מדהים
דוד הלל
28 ינו 2009אוי באמת, כנרת… מתפלא עלייך… Allez! Allez! (או בעברית: יאללה! יאללה!)
אחרי ההרפתקה שארגנת לעצמך בין Vernon ל-Vernonnet שלוש בבוקר זה מה שישבור אותך? גם תערוכה שלא תשוב, גם אחלא חוויה לפוסט… וגם שעה שהבוטיקים במארה סגורים. לא ביזבזתי. חסכתי! 😉
kinneret
28 ינו 2009שלום ד"ר רייך, וברוך הבא, אבל לא הבנתי בעד מי אתה? בעד דוד שטוען שמוכרחים ללכת לשתי התערוכות, בעד עמיר ונגד הקפה הפריזאי או בעד הפרויקט הפריזאי של זאב.
ודוד, מודה בהכנעה. אנסה גם אנסה ומקוה שאוכל לדווח שהצלחתי גם הצלחתי. ימים (לא רבים לצערי) יגידו.
שלי
29 ינו 2009התגעגעתי, אז באתי. פריז לא יוצאת לי מהראש, אני חייבת לחזור ממש בקרוב. שלומך?
kinneret
29 ינו 2009מעולה, תבואי כל יום. ובאמת סיילים כאן עכשיו, את יודעת, שזה תפור עליך. והיום מתחיל who's next, ונדמה לי שהיית נהנית.
מחכה לסיבוב השני.
קרן
26 נוב 2009כ