לכבוד חג הפסח מתרגשים על פריז המון ביקורים של עם הסגולה, ובהתאמה, על "פריזאית" – המון שאלות.
אני מנסה לענות לכולן כמיטב יכולתי, ואחר כך להעלות את התשובות לשאלות כאן, כדי שכולם יידעו. אבל הפעם זרם השאלות היה חזק מיכולתי להזין את האתר בהתאם, ואני גם מוכרחה להודות, שבילויי הזמן האחרון והנסיעות שבו לא הותירו לי זמן רב לכתוב עליהם, ואנחנו רק בפתיחתה של חופשת האביב (אני יודעת, אוי אוי אוי קולקטיבי).
אז בין הכנת אחת המנות העיקריות לליל הסדר ומענה לטלפונים ומיילים של ברכות החג, החלטתי לקבץ כמה המלצות, שעוד ייזכו לאייטמים מסודרים ומורחבים משלהם, אבל עד אז חבל לי שיוחמצו.
תערוכות:
אנדי וורהול בגראנד פאלה: הרגע חזרה חצי מהמשפחה מהביקור בתערוכה, עם פחית של ממש של מרק קמפבל עבור הנותרים מאחור. המסקנות בקצרנות: נחמד, בעיקר פורטרטים גדולים, לא כזה רטרוספקטיבי, וצפוף כהרגלן של תערוכות חגיגיות בגראנד פאלה והאיש הגדול (מאו צה טונג) מפחיד. מאידך, לא היה כזה תור רציני, עגלות תמיד מקצרות את התור, אבל מפאת העומס לא מרשים להכניס אותן לתערוכה. אפשר להזמין מראש כרטיסים באינטרנט ולקצר כך את התורים, אבל אז צריך להגיע בשעה הנקובה.
קאלדר בפומפידו: אתם מוכרחים ללכת לסנטרה פומפידו, הודיעה הגדולה כשהיא מבטאת את שתי המילים האחרונות במבטא צרפתי מובהק, אחרי שחזרה נלהבת מביקור עם הכיתה בתערוכה של קאלדר, האמן האמריקאי עם המוביילים והצבעים. לא שזה יעזור לה. עד שהיא לא תלמד לקרוא למרכז המרתק תמיד הזה בובור, כאחת הילידות, לא נשחרר אותה מכאן. באשר לקאלדר, יש הסכמה גורפת: זאת תערוכה נהדרת והיא מתאימה ממש לילדים. בדקו גם את גלריית הילדים ואת האירועים המיוחדים, מדי פעם מופיע שם קרקס של ממש, ללוות את יצירת הקרקס של קאלדר. בפומפידו התחילה גם תערוכה של קנדינסקי.
ג'ני הולצר עושה דברים לפירמידות של הלובר: במלאת עשרים שנה לפירמידות הזכוכית שליד הלובר, יתקיימו בימים הקרובים מופעי אור של האמנית האמריקאית ג'ני הולצר סביב אזור הפירמידות. בכלל, עומדת להסתיים שם תערוכה של קומיקס, שזה אקט חתרני במונחי הלובר, ושווה לחקור את האתר שלהם, עושה רושם שחוץ מהקלאסיקה הם החליטו לעורר את המתים מהסרקופגים שלהם באגף המצרי ולשעשע קצת את המבקרים שרוצים את המונה ליזה.
מסעדות:
Astier – מוסד פריזאי ותיק מאוד, קלאסי במתכוון. באסטייה המון מנות עשויות בבישול ארוך בסירי ברזל כבדים. מסוגו – עשוי טוב מאוד, לא הפוט-או-פה שלי. אבל ככל שהמשיך הערב והתקדם, המקום נמלא במקומיים שמחים, ופתאום נעשה הרבה יותר כיף. ואז הגיעה פלטת הגבינות הנהדרת, מסורת שהולכת ונזנחת משיקולי בריאות, ונזכרנו שכמה שהם יודעים מה שהם עושים עם פלטת הגבינות הזאת. מניו של 35 יורו לאדם.
Astier44, rue Jean-Pierre Timbaud 11e 01.43.57.16.35 Métro: Parmentier, Republique
Bistro Paul Bert – הביסטרו הכאילו שכונתי הזה לא רחוק מכיכר הבסטיליה זוכה לאהדת הקהל והמבקרים (למשל, הוא נמצא בין עשר המסעדות הנבחרות של פרנסואה סימון, הבחור הקשוח מלה פיגארו). הוא אמור להיות גם תוסס ומגניב, אבל ייתכן שאהדת הקהל עלתה לו לראש.
מדובר בביסטרו שמגיש, הפלא ופלא, אוכל של ביסטרואים צרפתיים, רק שהוא עושה את זה מצוין. אכלנו שם סטייק ענק מעולה, סביצ'ה (לא באמת מסורתי, אתם צודקים) טוב, ביצי עין עם כמהין, והכי חשוב – קינוחים יפהפיים ומעולים: פארי ברסט פנטסטי, סופלה, גלידות מעולות וטארט טטן קרמלי מצוין. מנות גדולות, שולחנות צפופים, קצת יקר עם תוספות כמעט לכל דבר שלוקחים במניו, לדעתי סיימנו ב-40 יורו לאדם. אב הבית סבור שזה ביסטרו סטנדרטי; לי ממש, אבל ממש, מתחשק לחזור שוב. למי תאמינו?
Le Bistro Paul Bert18, rue Paul Bert, 11e, Paris 01.43.72.24.01 Métro: Faidherbe – Chaligny
01.42.27.20.18 Métro: Villiers
קניות:
Muji – אני לא משתגעת על החנויות האלה, האיקאה המעצבנת של הנו לוגו ונו אופי, אבל אני יודעת שאתם כן. אז נפתחה אחת כזאת חדשה ויפה, שלוש קומות, עם תקרת זכוכית פונה לשמיים וכל השחור לבן אוף ווייט אפור מלאנז' הזה.
Mujirue du Fg St Antoine, 91, 11e Métro: Ledru-Rollin
Merci – אהה. זה כבר משהו אחר. שוב, אייטם שלם יגיע בקרוב, אבל עזבו אותו – לכו לבקר בה וזהו. מדובר בחנות ענק של שלוש קומות, שכולה מוקדשת לעיצוב אקלקטי בטעם משובח: בגדים, בגדי ילדים, וינטג', תיקים, בשמים, צילומים, רהיטים, כלי בית, בית קפה של ספרים משומשים וקנטינה שבה כולם אוכלים יחד, וכל הרווחים מוקדשים לצדקה.
Merci Bd Beaumarchais 111, 3e Métro: Saint-Sébastien – Froissart, Bastille
באותו עניין, כדאי להזכיר את החנות No Good Store, בדרום פיגאל, שמציעה דברים שהם יחידים במינם, ספרים, בגדים, יצירות אמנות ואמנות, ובוודאי שווה ביקור (טרם הספיקותי). ובכלל, שווה לחקור את האזור הזה לעומק, הוא מתפתח כנראה בדרכים מעניינות. אבל זה כבר ממש פריז לפריזולוגים.
No Good Store Rue des Martyrs 52, 9e Métro: Pigalle, Saint-George ♥חג שמח ונהדר לכל קוראי "פריזאית" והכותבים אליו, שיהיו ימים יפים, בפריז, בתל אביב, ברמת גן, ובשאר המקומות בעולם. שיהיה חג טעים, משמח, מחבק במידה. שיהיה חופש ויהיה אוויר לנשימה, וכמובן בריאות בטחון ואהבה לכל. יי
משה ק.
8 אפר 2009גם לך ולמשפחתך חג שמח.
הגרסוניירים
8 אפר 2009חג שמח מהגרסוניירים!
אביגיל
8 אפר 2009את Merci לא הכרתי (חייבים להודות שאני לא אלופה בקניות, אפילו לא עם העיניים) אבל זה נשמע שווה ובומרשה זה ממש השכונה. איפה זה, יחסית נגיד לקרקס?
חג שמח!
כנרת
8 אפר 2009תודה משה ק. וגרסוניירים יקרים, מקווה שהיה לכם ליל סדר נחמד כשלנו.
ואביגיל: את לא מכירה, כי זאת חנות חדשה חדשה, שנפתחה בחודש שעבר בפריז, ומכה כאן גלים. היא שייכת למארי פראנס וברנאר כהן, הבעלים לשעבר של bonpoint, ועוד לא פירטתי כמה רעיונות מיוחדים יש שם, כמו מכירת בגדים מגזרות מעונות קודמות של מעצבי על במחירים נמוכים יותר. שווה מאוד. זה ממש ליד המטרו.
עינת
9 אפר 2009חג שמח!
סמדר
8 מאי 2009לגבי החנות "מרסי", היא באמת יפה ומעניינת. והכי כיף רחבת ידיים. יש שם ממש מציאות במדור הספרים הישנים, וגם קצת בתחום המטבח, אך רוב המחירים גבוהים. אנחנו הלכו לשם בעיקר כדי לגנוב רעיונות לעיצוב ונשארנו לאכול צהריים מעולים, יחסית במחיר סביר. להתעלם מהשירות, הוא מזעזע בחוסר יעילותו, אבל הם פתחו רק לפני חודשיים ונקווה שהם ישתפרו. האוכל טעים, מאוד טרי ולצמחונים זהו גן עדן.
סמדר
8 מאי 2009ואגב, אם רוצים עוד כתובת לארוחת צהרים טעימה ולא יקרה (במארה, לא רחוק מה"מרסי" ובתחילת הרחוב שמוביל למוזיאון פיקסו), לכו למכון השוודי. יש כריכים, מרק, סלטים, עוגות ביתיות ובעיקר אווירה נהדרת ומספיק נוחות כדי להאכיל ילדים, תינוקות וכל הקט המתנועע ללא הפסקה. תמיד מוצאים שם משהו לאכול עבורם, יש את כל הציוד הנדרש עבורם ועבורכם והאווירה פשוט נעימה. אפשר לחילופין גם לשתות קפה (2 יורו) עם עוגה (4 יורו) בחלל הפנימי או בחצר היפה בחוץ. כשחוצים את החצר נתקלים גם באולם התערוכות הצר, האמנות ממש אבל ממש עכשווית.
http://www.si.se/Centre-culturel-suedois/Francais/Centre-culturel-suedois/
כנרת
8 מאי 2009יה, תודה!
במרסי טעמתי חתיכת עוגה של פרג ולימון, שאני עדיין מפנטזת על המתכון שלה, והבנתי שהם יודעים גם לבשל.
ואילו המכון השוודי הזה, תשמעי, תמיד עברתי ליד ולא הבנתי מה זה בדיוק. בפעם הבאה נבצע חדירה וחקירה ממוקדת. זה גם באחד הרחובות הכי יפים, לדעתי. אם כי, מנסיוני הקצר בשוודיה, אוכל שוודי, נו.