כל המאמרים המתויגים תחת "אמנות"

עצומות לרווחה / יורם קופרמינץ // מסביב יהום הסער 5

יום שלישי, 29 בדצמבר, 2015

yk7

(more…)

ללכוד פרפר במעופו / על ג'ף קונס, אן המילטון וקימסוז'ה

יום ראשון, 11 במאי, 2014

 

והלב, הוא רוצה לאמא. ג'ף קונס עושה את וורסאי, 2010

כשהזמינו אותי להציג את סרטיהם של שלושה אמנים מתוך רשימה של 121 אמני המאה ה-21, גיליתי שאני וטעמי האמנותי נשארנו עמוק בתוך המאה הקודמת. כל האמנים האלה קונספטואלים לי מדי. הם פילוסופים או סוציולוגים שפורשים את משנתם בשפה אחרת, וזה חשוב בעיני ומעורר מחשבה, אבל לא כל כך מענג. הם מוותרים מראש על שני אלמנטים שחשובים לי באמנות: יופי ואיזו יכולת, שכן, אני יודעת שלא פופולרי לדרוש את זה, אבל בכל זאת תבדיל בינם ובין בנותיי הצעירות. תנו לי קצת את המבט חודר העור של לוסיאן פרויד ואת טכניקת הציור העיתונאית המעורפלת של גרהארד ריכטר, או את הפיגמנטים האלה שאפשר לטבוע בהם של אניש קאפור, ועזבו אותי מחיקויים מודרניים של דושאן. דושאן כבר הבנתי.

ובכל זאת, הראשון שצד את עיני ברשימה היה ג'ף קונס.

(more…)

יובל סער נסע לפריז וכל מה שקיבלתי זה הפוסט הזה

יום רביעי, 3 באפריל, 2013

 

לנסוע לפריז או לא לנסוע? מתוך התערוכה של Jack Pierson בתדאוש רופאק. צילומים: יובל סער

בשבוע שעבר הנחיתי מפגש עם מנהלי מוסדות עיצוב ואמנות מצרפת, כחלק מסדרת פורטפוליו לייב שאני מעביר בשנה וחצי האחרונות. בתחילת המפגש סיפרתי לקהל שהיה לי קשה להחליט מה ללבוש והתלבטתי בין כמה אפשרויות, עד שהבנתי שזה לא באמת משנה כי אין לי הרי סיכוי, לעומת האורחים הצרפתים שלי: איפה אפשר למצוא עוד קבוצת אנשים שיודעת לקשור צעיפים בצורה כל כך מעוררת השתאות…

פריז באוגוסט

יום ראשון, 29 ביולי, 2012

 

נותנת לך כנפיים. פריז

הרשו לי, עד להודעה חדשה, להפגין מעט איפוק בימים סוערים אלה, ולהפנות מעט משאבים לטובת פעילות צדקה (שאיננה כוללת החלפת מדיחים וסידור ראשוני של הרגשות השוצפים פנימה): המלצות לטיול שלכם בפריז. כמו שהבנתי, רבים מכם יעלו בקרוב על מטוס וימצאו את עצמם בפריז, ומכיוון שחזרתי כבר בערך שלוש פעמים בעל פה על המלצות הקיץ שלי לפריז, אולי הגיע הזמן לעשות את זה רשמי ועם לינקים (בלי לינקים. המחשב בשביתה איטלקית. על מי אני עובדת, בלתי אפשרי). סלחו לי על מיעוט התמונות; אם אני רוצה שהפוסט על פריז באוגוסט יפורסם לפני נובמבר, תצטרכו לדמיין. לא שהצלחתי להתאפק עם התמונות.

(more…)

פונים פיניינים / על פינטרסט וסך היופי בעולם

יום רביעי, 29 בפברואר, 2012
הפינטרסט שלי. הלוואי שחלקים אחרים בבית היה קל כל כך לסדראא

הפינטרסט שלי. הלוואי שחלקים אחרים בבית היה קל כל כך לסדר

 

האשימו אותי לא אחת על שאני רואה את פריז במבט מצועף ואי לכך ובהתאם לזאת, אני מעלימה עין מכל פגמיה, מכל אנטיפתיה, מכל ערביה. במקום להביא שלל מובאות וציטוטים והוכחות על שעיני לא טחו מראות את שנאת הזרים, את אטימות הבירוקרטיה, את יוקר המחייה ואת העובדה המכאיבה שכל זה הוא לא באמת שלי – אני מודה ומתוודה: אני באה מאהבה, ומוכנה לספוג את עלויות העיוורון המתלווה לה. ראיה סלקטיבית היא תכונה הישרדותית, ואם כבר – אז צר לי שראייתי איננה סלקטיבית דיה.

(more…)

לחם, עבודה, כתיבה // פרויקט חגיגי

יום רביעי, 15 בפברואר, 2012

(פורסם במקור בדצמבר 2011, וכאן אסופות כל הרשימות המשתתפות בפרויקט).

 

משחקת באש 1

סתם, שתדעו.

– – –

שורת כותבים משובחים מספרים כאן מה הם עוד, חוץ מכותבים. כן, זאת ההקדמה (והסיכום) לפרויקט חג המולד הקרוב של "פריזאית".

דקלה קידר מספרת על כתיבה כחלום רומנטי, שהעבודה והפרנסה היא חלק אינטגרלי ממנו.

רועי חן על הבריחה מהתיאטרון אל הכתיבה ומהכתיבה אל התיאטרון ועל החשק פשוט לישון.

חגית גרוסמן על הכסף, צואתו של השטן, שדווקא מאוד מעריך משוררות חרוצות.

עדי עסיס כבר תרם במשרד. את גופו. וברכות על הזכיה בפרס אקו"ם.

ענת לוין (שבינתיים זכתה בפרס אקו"ם) על הפואטיקה של חיי המשרד. וחודשיים אחר כך הפציעה אצלה עם ההודעה המרגשת הזאת.

ענת עינהר, על ההחלטה להפסיק לעבוד ולהקדיש את עצמה לכתיבה גם אם כלום לא יקרה אם לא תפרסם עוד ספר.

ואני – על שתי המחברות שלי בתיק, שתי האונות, שאחת מוקדשת לייעוץ הארגוני ואחת לכתיבה, ולמה חתכתי את האיבר שמחבר ביניהן.

– – –

בשנה שעברה, תבענו את זכות השיבה לפריז, לונדון, שטוקהולם, ניו יורק, בוסטון, אמסטרדם, ציריך, לתל אביב ושוב לניו יורק ולפריז.

לא, לא גמרתי להתגעגע לפריז. אם תכריחו אותי, אני מוכנה להודות שהגעגועים הפכו כלליים יותר: אני כבר פחות מתגעגעת לפריז, אלא יותר לחיים במקום אחר. והשנה, אני מודה, מעסיקות אותי שאלות אחרות. עכשיו, אולי יותר מתמיד, אני עסוקה בקשר שבין הכתיבה לעבודה.

(more…)

זכות השיבה לאמסטרדם / אייל דה-ליאו

יום ראשון, 2 בינואר, 2011

פרויקט מיוחד לחג המולד: חברי הכבוד של "פריזאית", חוזרים למקומות שאהבו בערים שעזבו ~

Oui Madame. צילומים: אייל דה-ליאו

Oui Madame. צילומים: אייל דה-ליאו

פותח עכשיו את מחשב הירכיים בשדה תעופה בלב ליבה של אירופה. השמש עולה. השלג בוהק. כמו מגרדת קרח אנסה לחשוף זכרונות משכבה אחרת בחיי. לפני שלוש וחצי שנים חזרנו לארץ אחרי שבע שנים של חיים באמסטרדם – וטרם ביקרנו שם מאז. לא פשוט לכתוב על העיר האחרת, הקודמת, הלשעבר. הזכרון רחוק, מתוק ומדמם.
הרשימה אם כך אינה מעודכנת במקומות הכי חדשים וטרנדיים, גם למרבה הפלא אין בה דגש מיוחד על אופנה ולא על אוכל – כי הם פשוט אינם הצד החזק של אמסטרדם (בשבילם כדאי לקחת את הרכבת לאנטוורפן).
מה כן עולה לי ראשון בראש? האור. רבים וטובים ממני כבר דיברו – כתבו, ציירו, צילמו, האירו – על האיכויות המרתקות של האור האמסטרדמי. אבל זה באמת כך. המחזה היומי הנדיר ביופיו שבו מככבים השמיים שלא מפסיקים להשתעשע עם ענני תלת מימד, הנמצאים בתנועה מתמדת, התעלות הרבות וגודש המים משקפים את האור הענוג שמוקרן עליהם לשמים. תענוג שחוזר חלילה.

נשלחתי, במסגרת המסע המופלא בזמן, גם לתחילתו של חשבון הפליקר שלי (אוגוסט 2006 לא נראה רחוק יותר) והתמונות מהטלפון אינן באיכות טובה. התנצלות. מאז המצלמות בטלפונים השתפרו לאין ערוך.

משחק הזכרון של הערים ששכחנו מתחיל עכשיו.

(more…)

יש לי סימפטיה / סופשבוע של אמנות בתל אביב, דו"ח מצולם

יום ראשון, 17 באוקטובר, 2010
גנובה. תמונה שהיתה תלויה מאחורי העבודות בסטודיו של יונתן הירשפלד

אחת גנובה, מוסתרת מאחורי העבודות. יונתן הירשפלד גנב אותה ממישהו שגנב אותה ממישהו

הכותרת שניתנה לסופהשבוע האחרון שהוקדש בתל אביב לאמנות היא "אוהבים אמנות. עושים אמנות.". והיא מסורבלת מספיק מבלי שיוסיפו לה את כותרת המישנה: "וגם שומעים אמנות. אתנחתאות אודיו-ויזואליות במרחב הציבורי ברחבי העיר". מאליה השתחררה לי אנחה כשסיימתי לכתוב את המשפט המרחיק הזה.

וחבל. כי סוף השבוע הזה, של הדלתות הפתוחות, היה כיפי ומזין.

נתחיל מחמישי.
(more…)

אביב מתעורר: תערוכות ועניינים, מרץ 2010

יום ראשון, 21 במרץ, 2010
אובססיה אהובתי. הכרזה לתערוכה של לוסיאן פרויד במרכז פומפידו

אובססיה אהובתי. הכרזה לתערוכה של לוסיאן פרויד במרכז פומפידו

12, 14, 15, 12.

זאת היתה התחזית בתחילת השבוע.

17, 11, 14, 14, 16.

זאת התחזית להמשך. בפועל, אמנם ברגע זה יורד גשם (החיים כאן ניתקו אצלנו את הקשר המיידי שנוצר בין קור ובין גשם), אבל בגדול – חולצה וז'קט. בבקרים אולי קצת יותר קריר. סוודרון. כבר לא צריך לבזבז עוד חמש דקות ביציאה מהבית על איתור שתי כפפות, צעיף וכובע. והרבה יותר חשוב: כבר לא צריך לצאת בחושך. אפילו כשמתעוררים יש אור בחוץ, כשחוזרים הביתה עדיין אור, וזה יילך וישתפר, עד לשעות האור המופרזות של הקיץ (בשמונה בערב סוגרים את התריסים ומודיעים לילדות שלא משנה לנו מה קורה בחוץ, עכשיו לילה).

ובינתיים, גם בחזית האמנותית מתנערים משנת החורף בכמה תערוכות מסקרנות מאוד.

1) פרויד. לוסיאן פרויד. במרכז פומפידו. רטרוספקטיבה כזאת רצינית ומקיפה, שבביקור האחרון שלנו בפומפידו, מתישהו בפברואר, כבר התגלגלו בחנויות המוזיאון מרצ'נדייז של האיש, האגדה, הנכד והפורטרט של קייט מוס.

(more…)

ערימות מונומנטליות / בולטנסקי בגראנד פאלה

יום רביעי, 10 בפברואר, 2010
רסטות. עשר בבוקר, שני מבקרים משקיפים על הערימה של בולטנסקי

רסטות. עשר בבוקר, שני מבקרים משקיפים על הערימה של בולטנסקי

ראשית, צריך להזהיר מפני ספוילר. אם אתם מתכוונים לבקר בעצמכם במיצב של כריסטיאן בולטנסקי בגראנד פאלה אל תמשיכו לקרוא.

אני רצינית: אם ייצא לכם להיות בפריז עד ה-21 לפברואר, תקפצו לגראנד פאלה, אבל אז אל תביטו גם בתמונות, אל תלחצו על "לקרוא את ההמשך", פשוט תגללו למטה, יש טור נחמד על אוכל טוב ועל הדרכים הצרפתיות להימנע ממנו.

(more…)