כל המאמרים המתויגים תחת "החיים בעיר"

לחם הקודש 2010 / קטנה פריזאית

יום שלישי, 20 באפריל, 2010
טעימות לחם בלי טעימה של גבינות? ספרטנים

טעימות לחם בלי טעימה של גבינות? ספרטנים

זאת דווקא ההידרדרות העצבנית בצריכת הלחם בצרפת, מ-620 גרם לאדם ביום בתחילת המאה הקודמת ועד ל-160 גרם ביום בשנת 1990, שמניעה את עיריית פריז לקיים תחרות שנתית לבחירת הבגט הטוב ביותר. הפרס, לאיש שמצליח לשכנע פאנל מרשים של מביני עניין, ששלו הוא הטוב ביותר, הוא לא רק ארבעת אלפים יורו, אלא בעיקר הכבוד שלא יסולא בפז, להיות האחראי על אספקת הבגטים לארמון האליזה, כלומר לקארלה וסארקו, אם הם אכן אוכלים את הטארטן שלהם יחד, לא שזה עניינו של מישהו. וכמובן, האיש שאופה את הבגט הטוב ביותר זוכה בתהילת עולם, לפחות עד לתחרות של שנת 2011.

(more…)

אני והחבר'ה / מפריזה בין ה-vous ובין ה-tu

יום רביעי, 3 בפברואר, 2010

מה זה הדבר הזה? מתוך מיצב בגלריה בגדה השמאלית

מה זה הדבר הזה? מתוך מיצב בגלריה בגדה השמאלית

בעיות בדיקדוק הן לגמרי פאסה קומפוזה. הקושי האמיתי הוא להחליט בין גוף שני רבים המכבד והמרוחק ובין גוף שני יחיד, העממיקו, בין "הירצה מכובדי לשתות קפה?", לבין "רוצה קפה, אחי?". מאדאם רוזנבלום מתלבטת

סילחו לי על הצרפתית, אבל לכי תכתבי על סוגיית הפניה ברבים, כשאין שום דרך בעולם לתעתק את שם הפועל vousvoyer לעברית.
תנאי ידוע מראש בחיים בצרפת, היה שחלק מהמפגשים שלנו יתנהלו בגוף שני רבים, אותו vous מפורסם, גם כשהאדם שממולנו יהיה באופן ברור אחד ויחיד. השאלה למי פונים איך היא היסוס זעיר וקבוע, שמרים את ראשו לפני תחילתה של כל שיחה.

(more…)

הו-הא מה קרה, גאנה אכלה אותה / קטנה פריזאית

יום שני, 1 בפברואר, 2010
צבעי העונה: אדום, לבן, שחור. עם נשר. מכונית בחגיגות הניצחון בשאנז אליזה

צבעי העונה: אדום, לבן, שחור. עם נשר. מכונית בחגיגות הניצחון בשאנז אליזה

(לא כל תמונה שווה אלף מילים. לא אם המצטלמים מקפידים לדהור מול המצלמה. כנראה שנצטרך להוסיף לדימויים המטושטשים כמה מילות הסבר, בכל זאת).

כבר בדרך לקולנוע ראיתי ארבע משאיות משטרתיות חונות בשורה באחד הרחובות שנשפכים לשאנז אליזה. היו גם שוטרים משועממים שעצרו מכוניות קטנות שלא נשפו את אוויר האגזוזים שלהם במועד, אבל חשבתי שאולי ככה זה בשאנז אליזה, ליתר בטחון.

הסרט "זה מסובך" היה בדיוק כמו שרצינו שיהיה: מצחיק, פוטוגני לתפארת ובעיקר מעורר תקווה. הגיבורים  היו מלאי פגמים חינניים והסטיילינג, כפי שהוזהרתי מראש, היה מושלם ואף פדגוגי: כזאת ראה ויישם. על השניה הראשונה מריל הכריחה אותי למחות דמעה בחשיכה, אחריה, צחקנו המון ואפילו הזלנו (מה אני מדברת בשמו, אני הזלתי) עוד כמה, ואפילו הרהבנו עוז ותפסנו את המתרגם לצרפתית נוטל לעצמו חירות אמנותית משעשעת. אז מה עוד אפשר לבקש מערב חורפי ומהנה שכזה.

(more…)

שלג טרי / קטנה פריזאית

יום חמישי, 17 בדצמבר, 2009
fresh snow, from the bakery

שלג. עכשיו. מבט לכיכר נסיון מתוך המאפיה שהתחפשה לבקתה בהרים

נכון שפיתחנו מעטה דקיק של חסינות ואחרי שקפאו אצלנו כמה חברים שהיו מצויידים בבגדים קלים מדי, לא תתפסו אותנו אומרים: "האמת שלא כל כך קר". אבל בכל זאת, השבוע האחרון תפס אותנו באזורים מסויימים, עדינים ורגישים לקור. בכפות הרגליים. הסתיו האדיב והשמשי שלא ניצל את זכויותיו להקפיא לנו את הצורה, נחטף באחת על ידי חורף עצבני, שהתחיל באפס מעלות והתקדם משם. אני כמובן מגזימה, אבל אתרי התחזיות שהבטיחו שלג בסוף השבוע, הדאיגו את כולנו. זה כמו צירים: מי זוכר מה לבשנו בשנה שעברה כשירד שלג? אם מתאמצים, אני זוכרת מגפיים שנהרסים. כמעט-התחלקויות עם ילדה על הידיים על מעטה הקרח שנוצר אחרי צניחת השלג היפהפיה. זוכרת רגליים שמאבדות תחושה, וכשהן מחזירות אותה, היא מתבררת כאוסף משונה ולא אחיד של כאבים. (more…)

ג'ולי, ג'וליה והויתור על הג'וליין / מפריזה

יום רביעי, 28 באוקטובר, 2009
ביף בורגיניון. מהביסטרו מתחת לבית

בף בורגיניון. מהביסטרו מתחת לבית

התחושה המשונה ביציאה מהסרט "ג'ולי וג'וליה", הוא הנינוחות המוחלטת שבה אנחנו פוסעים מהקולנוע אל המטרו. רק כשאנחנו תופסים מקום בעמידה מול אחת הדלתות האוטומטיות של קו 1, אנחנו מבחינים בהעדרו של קריז בלתי נשלט שמדהיר אותך, נניח, לשדוד פוא גרא משולהב בקלוודוס מאיזה ביסטרו מזדמן. שעתיים וקצת של בישול צרפתי, שמתרחש בפריז ובניו יורק – או קיי, קווינס – שתיים מתוך שלוש הערים האהובות עלינו בתבל והמרעיבות אותנו ללא תקנה, ואנחנו חוזרים הביתה בלי לחרוג מהתכניות לאיזה סטייק ותפוחי אדמה מוקרמים, רק כדי להספיק לשחרר את הבייביסיטר לפני המטרו האחרון. הייתכן שמתינות היא השחור החדש?

(more…)

דרושים /דרושות/ מחפשים דירות וכל מיני

יום ראשון, 20 בספטמבר, 2009
חוזרים מחופשה. מתחילים לחפש עבודה, שמרטפיות, דירות

חוזרים מחופשה. מתחילים לחפש עבודה, שמרטפיות, דירות

כמה הצעות עבודה, חיפושי דירות הצטברו בתיבת הדואר של פריזאית, במשך כל החופשה ולרגל הרנטרה:

1) עבודת שמירטוף קבועה: שלוש הבנות המקסימות של משפחת צרפתי, בנות 6, 9 ו-11, שגרות באזור Arts et Metiers, מחפשות בייביסיטר דוברת עברית או אנגלית, לעבודה קבועה, למשך 3 שעות כל אחר צהריים ובימי רביעי. לפרטים: איזבל בלוך-סרפתי, מייל: isabelle.serfaty@gmail.com. טלפון: 06.23.77.37.36

(more…)

חזרתי, ראיתי, ניצחתי (המופקעונים)

יום חמישי, 3 בספטמבר, 2009

בדיוק אותו הים. איזה מזל

בדיוק אותו הים. איזה מזל

הממ. סוף סוף קצת נחת.

לא, המון נחת. הביקור בישראל היה נפלא, מחמם, מייזע, מקרב לבבות, מאוורר, עמוס, אינטנסיבי, מחדש, טעים (המסעדות בתל אביב מעולות, כבר אמרתי? מעולות), ואפילו הביא איתו כמה עניינים חדשים לשנה החדשה. כיף לנסוע למקום שאתה מכיר ואוהב כמו תל אביב, וממילא, כל נסיעה לחו"ל שווה כפליים כשאתה גר בפריז, פעם אחת בגלל החו"ל, פעם שניה בגלל שאתה חוזר, בסופו של דבר, לפריז.

(more…)

לא בורקיני, כן ספידו / קטנה פריזאית

יום שני, 17 באוגוסט, 2009

סרקוזי וברוני. היא יכולה להיכנס לבריכה, הוא לא. צילום: Snapper Media

סרקוזי וברוני. היא יכולה להיכנס לבריכה, הוא לא. צילום: Snapper Media

הצרפתים נלחמים מזה זמן במנהגי הלבוש של נשים איסלאמיות הדוקות. הנימוקים הם בעיקר שיוויונים, הסיבה היא בעיקר גזענות ופחד. הקרב גלש לאחרונה לבריכה, לאחר שאישה שלבשה בורקיני (שילוב של בורקה ובקיני שהוא הלהיט האיסלאמי של השנים האחרונות: סוג של חליפת צלילה שמכסה כל טפח אפשרי ושומרת על צניעות מקסימלית) נזרקה מהבריכה בטענה שבריאות הציבור שוללת כניסה עם בורקיני למים. הסערה כמובן גדולה.

(more…)

הצבא צועד על קיבתו / קטנה פריזאית

יום שלישי, 14 ביולי, 2009

יום הבסטליה: משורין על רקע הבלונז'רי השכונתית

יום הבסטליה: משורין על רקע הבולנז'רי השכונתית

– תהיה עוגה?
בעיני בת ה-3 חגיגות יום הולדת חייבות לכלול עוגה. אפילו כשמדובר ביום ההולדת של המדינה המארחת שיש בכלל מי שקוראים לו יום הבסטיליה.

(more…)

רשימות ה-20 של IVY Paris (ועוד אחת)

יום שישי, 3 ביולי, 2009

פריזאים מחזיקים ברוב המאסטים, ברו דה שרון

פריזאים מחזיקים ברוב המאסטים, ברו דה שרון

IVY Paris הוא אתר שמדווח מדי פעם על אירועי תרבות ואופנה. חוץ מההדר היפה שלו, אני מתה על רשימות ה-20 שהאתר הזה עורך. זה תמיד קצר ומדויק, כמו למשל, הפוסט האחרון, על 20 המאסטים של פריז:

(more…)