כל המאמרים המתויגים תחת "המלצות"

שי לחג / פסח, פריז 2013

יום שני, 4 במרץ, 2013

היום נצפתה שמש בפריז, אחרי אחד החורפים החשוכים בתולדותיה. מעניין. אך אתמול קיבלנו תזכורת קצרה אך מרירה לחמסינים שעתידים לפקוד את ארץ הקודש, חכו נא עוד רגע. אבל אתם, שמעתי עליכם, נוסעים לפריז. המקום שבו גם באפריל יש טעם במעיל. אני יודעת, יש חופש ארוך במיוחד הפעם, כלומר כבכל שנה, ולא מצאתם שום מפלט אחר חוץ מעיר האורות. הגיוני. והרי מקרונים (עשויים להיות) כשרים לפסח, אם תרצו.

בכל אופן, בגלל שאני נחמדה, או בגלל שהאובך המחניק של אתמול התנדף במהירות תמורת שמש הפכפכה, או בגלל שצריך גם לשמור על המסורת הפריזאית, כאן ב"פריזאית", עם כל הכבוד לפרויקטים מיוחדים, ויש כבוד, קבלו אסופה של כל מה שחדש, חדיש ומחודש בפריז, מרץ אפריל 2013. אנחנו כבר נשמור כאן על האפיקומן, זה בסדר.

1. ביורק וחיות אחרות

ביורק. מחר, 5 במרץ, בזנית. וסולד אאוט והכל, ועוד לא ארזתם. אבל הרגע נודע לי, ואם רק נפש אחד תזכה לראות את ביורק מחר בזכותי – דייני. יש גם ביום שישי. ואם כבר בהופעות עסקינן:

(more…)

מלונות מסביב לעולם

יום חמישי, 9 ביוני, 2011
מלון שנגרילה פריז. כ-500 מטר מהאייפל

מלון שנגרילה פריז. כ-500 מטר מהאייפל

מוסף ממון של ידיעות אחרונות פרסם בערב שבועות האחרון (2011) כתבה על "מלונות היוקרה החדשים החמים ביותר בעולם". התמונות והתיאורים אכן מפתים לגמרי, אבל יש משהו מעורר ספקות בכך שהכתבה לא חתומה (דני שדה כתב התיירות ועכשיו גם התעופה של ידיעות הוא מקצוען, אולי מהאחרונים שעוד נותרו בתחומו. מעניין האם הקרדיט שלו נשמט, הוסר או שמישהו אחר כתב את הכתבה). מצד שני, מכיוון שההמלצה בפריז מסתמנת כראויה למדי, אולי זה סימן טוב גם עבור יתר המלונות.

(more…)

זכות השיבה לשטוקהולם / עדי פורת

יום רביעי, 29 בדצמבר, 2010
nk-window1לקח לי זמן להתאהב בשטוקהולם. כלומר, כבר מההתחלה הלכתי שבי אחרי היופי שלה, האיים, הפארקים העצומים, הבניינים העתיקים. אבל את פנינות החן האמיתיות שלה מגלים רק אחרי שנים של שוטטות והיכרות וניסיונות. כשעזבתי את שטוקהולם, ישירות אל הפיח של קינג ג'ורג', התגעגעתי עם דקירות פיזיות של ממש בלב, ליופי ולניקיון של העיר, וגם למקומות שפשוט אין, אין בארץ.
בארבע השנים שחלפו חזרתי לשטוקהולם חמש-שש פעמים. בכל פעם זה הרגיש כאילו שבתי הביתה, כאילו פרט לעניין הזה עם הבלונד והדרכון אני בעצם שבדית. בפעם האחרונה הייתי שם לפני שנה וקצת, בחודש רביעי, יודעת שעכשיו זו פרידה להרבה יותר זמן, כי כשאשוב, ועוד אשוב, זה כבר יהיה אחרת. ועדיין, בכל הפעמים ששבתי ובכל הפעמים שאשוב, יש מקומות שתמיד אחזור אליהם.
1. סקאנסן.
Skansen
היה היה שבדי אחד ששכחתי את שמו (איזו פאדיחה אם קראו לו סקאנסן, הה?), שהחליט שצריך מוזיאון פתוח בשטוקהולם. והאיש הזה העביר לאי בלב שטוקהולם מבנים שבדים מסורתיים מכל רחבי המדינה. היום אפשר פשוט לקנות כרטיס ולהיכנס לשבדיה של פעם. בין המבנים משוטטים שחקנים לבושים בתלבושות ממאות קודמות ומדברים איתכם. את האציל תמצאו משוטט בגינתו, המורה בבית הספר הכפרי תארח אתכם בכיתה, רועת האווזים תקדם אתכם בחווה שלה, ובחנות הסוכריות ימכרו לכם סוכריות כמו שעשו פעם. הכל כמובן ממוקם בפארק ענק וירוק עם נקודות תצפית על העיר, ואם יש לכם ילדים שלא מעריכים את כל היופי הזה אז יש שם גם גן חיות, פינת ליטוף ולונה פארק קטנטן. לכאורה מדובר במקום תיירותי, אבל אני הלכתי לסקאנסן כמה פעמים בכל קיץ, גם כשגרתי בעיר. פתוח רק בקיץ (ובחורף יש כמה שבועות של יריד כריסמס), ושווה לפחות חצי יום.
אם אתם כבר שם: סקאנסן ממוקם באי דיורגורדן
Djurgården
שבו ממוקמות חלק נכבר מהאטרקציות של העיר. סביב סקאנסן תמצאו גם את הלונה פארק טיבולי, את מתחם אסטריד לינדגרן ואת המוזיאון המפורסם ואזה, ובו האוניה שטבעה והוצאה בשלמותה מהמים. נשמע משעמם אבל האמת שמרתק. אפשר לאכול צהריים ב
Ulla Vinblad
שמגישה אוכל שבדי מסורתי אבל דווקא טעים. ואם תשבו בחצר המסעדה תקבלו תפריט זול בכמעט חצי.
2.  הקונדיטוריה Vetekatten
לוקח זמן להתרגל להרינג ולכדורי בשר, אבל לפחות במתוקים השבדים חזקים. הקונדיטוריה וטהקאטן מציעה עוגות שבדיות אמיתיות וטעימות. שווה לבוא לקראת החגים, כי אז מקבלים את העוגיות השוות של חג המולד והפסחא. זה אומנם מקום שנראה מושלם לתה עם סבתא, אבל בסופ"שים קשה למצוא שם שולחן. הכתובת:
Kungsgatan 55
ואם אתם כבר שם: וטהקאטן יושב על רחוב קונגסגאטאן, המלא חנויות עיצוב סקנדינבי ואירופי. הכי מומלצת
Stockhome
המגניבה והלא נורא יקרה.
3. חנות המדע הבדיוני בעיר העתיקה
SF Store
. אולי צריך להיות גיקית כמוני כדי להתלהב מחנות מלאה בספרים, משחקים וסרטים של פנטזיה ומדע בדיוני, אבל בעיני היא מלהיבה גם למי שמסתפקים בהארי פוטר. ואיזה גאון מי שמיקם את החנות הזו בעיר העתיקה של שטוקהולם, המלאה סמטאות צרות וימי ביניימיות, מרוצפת באבנים עתיקות ומלאת מקומות היסטורים שקרויים בשמות כמו "כיכר מרחץ הדמים"? בדיוק מה שצריך כדי להלהיב אנשים שגם ככה חובבי סיפורי אבירים ונסיכות.
הכתובת:
Västerlånggatan 48
ואם אתם כבר שם: תקשיבו למדריך התיירים שלכם שייקח אתכם לצפות בארמון המלך ובחילופי המשמר. אפשר גם לסייר בארמון ובין היתר לראות את המיטה העתיקה של המלכה, שמסביבה, יסבירו לכם בגאווה, בכל פעם שמלכה שבדית כרעה ללדת במאות הקודמות, התכנסו כל אנשי החצר לצפות במחזה, רק כדי לוודא שאכן מדובר ביוצא חלציה ממש של המלכה. הו, הזוועה.
4. המוזיאון הטכנולוגי.
Tekniska Museet
איי קיד יו נוט. גם לי לקח שלוש שנים להגיע לשם, כי מי את מי לעזאזל מעניין מוזיאון טכנולוגי, אבל מתברר שכל הקומה הראשונה של המוזיאון מוקדשת לפלאים טכנולוגיים שאפשר לנסות בעצמכם – נדנדות א-סימטריות, ספירלות ענק שמסובבים על עצמכם, וכאלה. וונדרלנד אמיתי, מקום מושלם לילדים אבל גם המבוגרים נהנים מאוד. איך התערוכות בקומה השנייה? אין לי מושג, אף פעם לא עליתי.
הכתובת:
Museivägen 7
ואם אתם כבר שם: הרבה מהמוזיאונים של שטוקהולם ממוקמים אחד ליד השני ברחוב הזה. אתם יכולים לקפוץ למוזיאון האתנוגרפי הסמוך, הקפיטריה שלו הרבה יותר שווה.
5. המוזיאון לאמנות מודרנית
Moderna museet
אין צורך להכביר מילים. אוסף נאה, חנות מוזיאון נאה, והכל ממוקם באי קסום בלב שטוקהולם. נייס.
הכתובת:
Slupskjulsvägen 7-9
ואם אתם כבר שם: לכו ברגל והציצו במלון גרנד העומד בכניסה לאי וצופה לעיר העתיקה ולארמון המלך. כאן משכנים את זוכי פרס נובל כל דצמבר. אכן, שווה להשקיע במדע.
6. הכלבו NK
כל מה שכלבו צריך להיות. כמה קומות ענק עם בגדי מעצבים, כלים מעוצבים, מחלקת ספרים מכובדת, מחלקת צעצועים שווה, קפיטריה גדולה ואם תרדו לקומת המרתף תגלו גם כלי אוכל מעוצבים שווים ומעדניות קטנות. אם השם מצלצל מוכר זה בגלל ששם רצח מטורף את שרת החוץ אנה לינד לפני שמונה שנים. איכשהו זה לא מוזכר בחנות… בכריסמס בכלל שווה לבוא לשם: מילא העץ בגובה שש קומות שתלוי שם, חלונות הכלבו הופכים למיצגים מושקעים בטירוף, ומהווים אטרקציה לכל שבדיה והסביבה. מובן שהלכתי בכל כריסמס.
הכתובת:
Hamngatan 18-20
ואם אתם כבר שם: אן-קיי ממוקם בלב אזור הקניות של העיר. מדרום תמצאו את הקניון גאלריאן, עם כל רשת שמכבדת את עצמה, ומצפון ומהצדדים שורה של חנויות עיצוב שוות, כמו גם ספרים ובגדים.
7. הרחוב Hornsgatan
הוא רחוב ארוך באי הדרומי של מרכז העיר,
Södermalm
בד"כ משוטטים ברחוב החוצה את האי מצפון לדרום,
Götagatan
אבל אני דווקא מעדיפה את הורנסגאטאן, שחוצה אותו ממזרח למערב. אולי בגלל שסמוך אליו למדתי שבדית במשך כמעט שנה ויצא לי להכיר אותו מקרוב. הרחוב מלא בבתי קפה קטנים ומקסימים ובחנויות קטנות של כל דבר כמעט – בגדים, עיצוב, יד שנייה, מה שבא לכם. אגב, זה האי שבו מבלה מיקאל בלומקוויסט את רוב זמנו בספרים השני והשלישי בטרילוגיה מילניום. גם מיקאל וגם ליסבת סלאנדר גרים בסודרמאלם..
ואם אתם כבר שם: טוב נו, טיילו גם ב
Götagatan
יש גם בו המון בתי קפה וחנויות מקסימים.

פרויקט מיוחד לחג המולד: חברי הכבוד של "פריזאית", חוזרים למקומות שאהבו בערים שעזבו ~

0

הו הו הו. חלון ראווה ב-NK. צילומים: עדי פורת

הו הו הו. חלון ראווה ב-NK. צילומים: עדי פורת

לקח לי זמן להתאהב בשטוקהולם. כלומר, כבר מההתחלה הלכתי שבי אחרי היופי שלה, האיים, הפארקים העצומים, הבניינים העתיקים. אבל את פנינות החן האמיתיות שלה מגלים רק אחרי שנים של שוטטות והיכרות וניסיונות. כשעזבתי את שטוקהולם, ישירות אל הפיח של קינג ג'ורג', התגעגעתי עם דקירות פיזיות של ממש בלב, ליופי ולניקיון של העיר, וגם למקומות שפשוט אין, אין בארץ.

בארבע השנים שחלפו חזרתי לשטוקהולם חמש-שש פעמים. בכל פעם זה הרגיש כאילו שבתי הביתה, כאילו פרט לעניין הזה עם הבלונד והדרכון אני בעצם שבדית. בפעם האחרונה הייתי שם לפני שנה וקצת, בחודש רביעי להריון, יודעת שעכשיו זו פרידה להרבה יותר זמן, כי כשאשוב, ועוד אשוב, זה כבר יהיה אחרת. ועדיין, בכל הפעמים ששבתי ובכל הפעמים שאשוב, יש מקומות שתמיד אחזור אליהם.

(more…)

זכות השיבה / מתנות לשנה החדשה / פרויקט מיוחד

יום שני, 27 בדצמבר, 2010
במבי לחג או עגל הזהב.

במבי לחג או עגל הזהב. געגועים עם אורות מנצנצים

אין כמו תקופת החגים להתענג בה על געגועים: געגועים לעץ אשוח ענק מול כנסיית נוטרדם, געגועים לחלונות המקושטים של גלרי לפאייט, געגועים לעבר שמעולם לא היה לנו, געגועים לעיר שהיתה שלנו ואיננה עוד.

במקום תלושים לחג, במקום מארז של קומקום חשמלי וצנצנת קפה נמס, במקום אייפד (גם אם הייתם מעדיפים, עמכם הסליחה), קבלו ערימה של געגועים. אבל מנומקים. ומפורטים. ובטכניקולור.

חברי הכבוד של "פריזאית" (הכבוד, כמובן, כולו שלי), הסכימו להגיש, כל אחד בתורו, את הגעגוע הפרטי שלו לעיר שהיתה פעם שלו, יחד עם רשימת המקומות אליהם הוא מוכרח לחזור רגע אחרי החתמת הדרכון. ניו יורק, לונדון, ציריך, שטוקהולם, אמסטרדם, פריז, כמובן, וגם תל אביב – כל אחת מהן היא האקסית המיתולוגית של מישהו, והוא יספר לכם למה בדיוק הוא מתגעגע בה.

עד כה, אביגיל בורשטיין מתגעגעת לשלושת הרחובות שלה בפריז, סהר שלו לבועה הניו יורקית הפרטית שלועדי פורת לעוגות של שטוקהולםהדס שיינפלד לרכבות של לונדוןתמר מושינסקי לאיש שמוכר לימונענע בשוק הכרמלשרית הכט לגעיות הפרה המפתיעות של ציריךאייל דה ליאו לאור האמסטרדמיורדית גרוס להתאהבות בניו יורק, ואייל גרוס למסיבות התה של בוסטון.

אתם מוזמנים להדליק את האח, למזוג לעצמכם משהו טעים, ולפתוח מתנה-מתנה, געגוע-געגוע, משאלה-משאלה. מותר לקרוע את העטיפה, מותר לגזור וכדאי לשמור, וכל יום תהיה אחת חדשה.

(more…)

מלונות מומלצים בפריז

יום שישי, 2 ביולי, 2010
Pavillon de la reine

Pavillon de la reine

זה תמיד מתחיל ממייל מהוסס שמתנצל על ההעדרות הממושכת (וההדדית יש לציין) מחיינו, שואל מה נשמע ומבשר על הגעה קרובה לעיר. ערב, יומיים או סופשבוע שנפרטים להמלצות על שתי מסעדות ומלון. בתחום המסעדות, אנחנו דווקא בסדר. כרטיס האשראי יעיד שאנחנו לא מתרשלים בגיזרה הזאת. אבל כשמדובר במלון – אנחנו בבעיה. נסו לשלוף מהשרוול המלצה על מלון ליד הבית. נכון שקשה?

(more…)

שנה טובה, בריאות טובה, מיטב האיחולים

יום שישי, 8 בינואר, 2010

שתיפתח עליי, שתיפתח. תיקרת הזכוכית הצבעונית של הבראסרי בפרנטמפ

שתיפתח עליי, שתיפתח. תיקרת הזכוכית הצבעונית של הבראסרי בפרנטמפ

הצרפתית השגורה מזכירה לי תסכיתי רדיו ישנים. "נראה לי", למשל, מיתרגם כאן ל"יש לי הרושם". גם בפי ילדים קטנים. "אני מתארת לעצמי" הוא "אני מדמיינת" רב האפשרויות. וגם ברכות השנה החדשה נשמעות בדיוק כמו הגלויות הישראליות של פעם, שופרים ונצנצים מודבקים: בריאות טובה, מיטב האיחולים.

(more…)

בשבחי הנון שאלאנס: שתי המלצות, הסתייגות וקולנוע אחד

יום חמישי, 3 בדצמבר, 2009

שיאו, המעצב הגרפי שעבר להכנת תה בעקבות אשתו השפית. יאמ'צ'ה

שיאו, המעצב הגרפי שעבר להכנת תה בעקבות אשתו השפית. יאמ'צ'ה

כשהחלטנו לנסוע לסוף שבוע זוגי באחת הערים האהובות עלינו ביותר, כל מה שהיינו צריכים זה בעצם לייצא את הבנות למבוגרים אחראים בתשלום. וכך זכינו בסוף שבוע פריזאי ארוך, נטול ילדות ונטול משימות (אם נתעלם מאחת גדולה בתחילתו ואחת גדולה בסופו. כן, נתעלם). זה היתה הזדמנות טובה לגשת לרשימת ההמלצות שלנו ולראות מה מתוכה אנחנו מתכוונים סוף סוף ליישם.

(more…)

האייפליקו חוגג 120 (וגם: סקופ!)

יום ראשון, 22 בנובמבר, 2009
la pied d'eiffel

la pied d'eiffel

אני מת על האייפל. אוסף הקורות והמסמרים הענק הזה, שהוקם פשוט כי אפשר, הוא אחד האתרים האהובים עלי בעיר. האייפל, שציין ב-מאי 120 שנות עמידה גאה, סובל מגורל דומה לאחרים שתמיד נמצאים שם בשבילנו באופן מובן מאליו: בקרב טיילנים וותיקים וחדשים כאחד, הוא נתפס כאתר מעט טרחני, שחוק ומיותר. ממש השבוע גיליתי, למשל, שחברים טובים שלנו שגרים בעיר עוד מתקופת שיראק מעולם לא טיפסו עליו.

(more…)

מלון 3 כוכבים

יום חמישי, 12 בנובמבר, 2009
כפיות תות ומקרוני קרמל

כפיות תות ומקרוני קרמל

חגיגות יום ההולדת של הפריזאית בכבודה ובעצמה דווקא תפסו אותנו מוכנים. קפה של בוקר במרסי, הסתובבות קלה במארה, ביקור ביום האחרון של התערוכה של גילברט וג'ורג', עוד כמה גלריות והתיצבות לארוחת הצהרים במלון לה בריסטול. המסעדה במלון עוטרה בכוכב מישלן שלישי במדריך החדש שפורסם במרץ 2009 ומציעה עסקית צהריים בתעריף שפוי למחצה*. חוץ מזה וסתם שתדעו, מיתון או לא מיתון, עדיין קשה למצוא כאן מקום לצהריים במסעדות 3 כוכבי מישלן בהתראה של פחות משבוע.

(more…)

לתפארת ההמלצה: רשימות של גזור ושמור (2)

יום שני, 26 באוקטובר, 2009

בהמשך להמלצות הקודמות, לגשם שמתעקש לטפטף בחוץ כשאני צריכה ללכת לשוק לקנות אוכל לארוחת הערב, לעצים של האח שהזמנו היום ומוכנים עכשיו בשקים-שקים לשעת השי"ן שלהם.

3) הסלבי הנהדר, הצלם והמלהק הפנטסטי, ממליץ ומצלם, כמובן, על תערוכה של חבר שלו, גזווייה ויילאן, בארמון וורסאי. מרשים ומרתק לראות תערוכות של אמנות מודרנית בורסאי, כמו את זאת של ג'ף קונץ שראינו בזמנו, וסיבה טובה לנסוע למקום הזה. ואני ממליצה על התמכרות לסלבי.

(more…)