כל המאמרים המתויגים תחת "הרובע ה-16"

שלוש חתונות ואי (-צדק) / פריז בשנה שעברה

יום רביעי, 22 בפברואר, 2012

 

פריז בשנה שעברה. חצי אייפל, כביש מסוכן לחצייה ופנסי רחוב מושלמים

חצי אייפל, כביש מסוכן לחצייה, גשר פלדה ופנסי רחוב מושלמים

 

כשכתבתי לחברתי סמדר שפריז הולכת ומתרחקת ממני, היא חשבה שטוב שכך, שאולי עכשיו היא תראה לי פחות זוהרת ויותר אמיתית. ביום שפריז תראה לי אמיתית, עניתי לה, היא תמעל בתפקידה.

(more…)

מה תעשה פריז כשתהיה גדולה? / מפריזה

יום שבת, 18 ביולי, 2009
פריז רבתי. מה יהיה בסופה?  מפת פריז וסביבותיה על רצפת הלובי

פריז רבתי. מה יהיה בסופה? מפת פריז וסביבותיה על רצפת הלובי

חם. חם נורא. שלושים מעלות בסך הכל, אבל בנייני פריז מתוכננים לשמר את החום, והם עושים את המוטל עליהם. זה כלום, אני אומרת לכולם, כאילו הגעתי הרגע מהמדבר, אבל בכל פעם שאני נכנסת הביתה אני מחפשת את הכפתור של המזגן, באותה תנועה אינסטינקטיבית שבה אחרים שולחים יד למזוזה.
אז זהו, שאין כאן מזגנים, ועם כל הכבוד לפרקט, כפות הרגליים מתחננות למגען הקר של מרצפות הסומסום הישראליות.
לא מבינים כאן שום דבר בחום. אי אפשר לברוח מחום הרחוב לחנויות בשוליו, כי כולן מאפסנות את אותו אוויר הביל ויציב, איש לא מודע לסגולות הקירור של קפה ברד ואפילו ארטיקים בקושי אפשר להשיג. מניפות הן הנשק המתוחכם האחרון שנותר נגד החום, והן נשלפות מכל תיק, משנעות בקושי את האוויר הסמיך. החום, כפי שחום עושה, פוגע בסטנדרטים המוסריים והאסתטיים המחמירים, וכל האלגנטיות מתלחלחת או מתאדה, תלוי בשעה. בנות העיר עברו לשמלמלות טריקו קשורות בחגורה במתניים וסנדלי גלדיאטורים שטוחים. ברק שמנוני דקיק מכסה את כל פיסות העור החשופות, מפר את חוקי היסוד, אבל גם מחדיר בעיר הזאת קצת ריח נעורים. למרבה הצער, רוח נעורים לא מריחה כמו שאנל 5.
אפשר להימלט לקולנוע, לבקש מקלט מדיני בשגרירות ישראל הממוזגת לעילא או לקוות שמוזיאון, בטח אחד חדש ומשוכלל, יהיה תרבותי מספיק כדי להתכונן גם לימים החמים. כבר מזמן רציתי לראות את התערוכה "פריז רבתי – האתגר" במרכז הארכיטקטורה בארמון שאיו.

(more…)

אדום-לבן: רולאן גארוס 2009

יום ראשון, 7 ביוני, 2009

דמנטייבה באוויר. סיבוב ראשון של הרולאן גארוס 2009

דמנטייבה באוויר. הסיבוב הראשון של טורניר רולאן גארוס 2009

היום (ראשון) זה נגמר. רוז'ה פדרר, חביב הבית, מול רובין סודרלינג ,השבדי המפתיע, יעלו למגרש המרכזי בגמר הגברים בדרך לסיומו של טורניר מעולה ומסקרן. גם אם טניס לא עושה לכם את זה, טורניר הרולאן גארוס המסורתי שנערך מדי שנה במאי על מגרשי החימר שבשיפולי הרובע ה-16 שווה ביקור והתכוונות מיוחדת. החימר האדום מעניק לספורט הלבן את החספוס שלפעמים כל-כך חסר לו והצרפתיות השופעת הופכת את כל החוויה למלבבת ומשפחתית.

(more…)

לא לפספס את פאסי: מסלול קניות

יום שני, 26 בינואר, 2009
Passy. אפילו תחנת המטרו יוקרתית ואיכותית

Passy. אפילו תחנת המטרו יוקרתית ואיכותית

לפעמים אני מוכרחה תירוץ. הרי בלעדיו, אני אשאר תמיד באזור המחיה הטבעי שלי – הרובע ה-12, ה-11, המארה. אלו יכולים להיות שיעורי הצרפתית שלי שהכירו לי לעומק את בוט או קאיי, או דלתות פתוחות בבלוויל שהכירו לי קצת את האזור המשונה והמשתנה הזה. אבל עד כה, שום דבר עד עכשיו לא הצליח להביא אותי לפאסי. כלומר ביום. היינו בלילה ב-Theatre de Chaillot, אבל כל מה שיכולנו לראות משם זה את האייפל מנצנץ באלפי אורות, וגם כשאתה לא בן ארבע זה מצליח להיות מרגש.

(more…)

בין שתי ערים (אייפל, סיין והפאלה דה טוקיו)

יום שישי, 25 באפריל, 2008

אייפל, אחת הרגליים האיתנות

אייפל, אחת הרגליים האיתנות

אהובי נסע לארץ, בחטף. יש איזו אשליה של קרבה ומיידיות, אבל האמת היא שלא פשוט ובטח לא זול לטוס מהרגע להרגע לבקר בארץ ובארצות אחרות. הרעיון של רק לקפוץ בנון שאלאנט ממקום למקום באמת מקסים בעיני, אבל בפועל הוא מזכיר לי תמיד את הסיבה שסאלי, מהארי,  נפרדה מג'ו: הוא לא רצה ילדים, כדי שיוכלו לטוס לרומא בהתראת אפס, או לעשות סקס על רצפת המטבח. אבל בסופו של דבר, מסבירה סאלי להארי, הם מעולם לא עשו את זה במטבח; יש שם אריחי קרמיקה קרים וקשים. והם גם אף פעם לא מימשו את הקפיצה לחו"ל בדקה התשעים.

(more…)