כל המאמרים המתויגים תחת "הרובע ה-7"

אימפריות נופלות / קפה טוב בפריז, מאי 2013

יום שני, 3 ביוני, 2013

 

אספירין הוא השמפניה של הבוקר. מתוך תערוכה ב-Maison Rouge והזדמנות להמליץ עליו

אז אצלי קפה הוא האספירין של הבוקר, אלא אם שמפניה היתה השמפניה של הלילה. למען האמת כבר התרגלתי להרכין ראש ולחשוף את עורפי לכיפכוף קטן של אכזבה בכל פעם שאני מזמינה קפה בפריז, ובזמן שהכברתי מילים על הקפה הגרוע של פריז, הלכה לה פריז הזאת ובניגוד להרגלה להתהדר בקפה הגרוע שלה ולהתעקש לנסות לסמן איתו טרנד, מעט-מעט, בצעדי תינוק, היא עמלה לשפר את אופן צריכת הקפאין שלה.

(more…)

האייפליקו חוגג 120 (וגם: סקופ!)

יום ראשון, 22 בנובמבר, 2009
la pied d'eiffel

la pied d'eiffel

אני מת על האייפל. אוסף הקורות והמסמרים הענק הזה, שהוקם פשוט כי אפשר, הוא אחד האתרים האהובים עלי בעיר. האייפל, שציין ב-מאי 120 שנות עמידה גאה, סובל מגורל דומה לאחרים שתמיד נמצאים שם בשבילנו באופן מובן מאליו: בקרב טיילנים וותיקים וחדשים כאחד, הוא נתפס כאתר מעט טרחני, שחוק ומיותר. ממש השבוע גיליתי, למשל, שחברים טובים שלנו שגרים בעיר עוד מתקופת שיראק מעולם לא טיפסו עליו.

(more…)

במחשבה תחילה: הליכה בגני רודן

יום שני, 24 בנובמבר, 2008
מבט מקצה הגנים למוזיאון. Jardin de Rodin

מבט מקצה הגנים למוזיאון. Jardin de Rodin

בלי כוונה, נחתנו בגנים של רודן ברובע ה-7 ביום ראשון הראשון בחודש. ביום ראשון הראשון בחודש המוזיאונים בפריז פתוחים לציבור בחינם. כרטיסי כניסה למוזיאון עולים בדרך כלל משהו בין 6 יורו ל-12, וזה רק לתצוגה הקבועה (התערוכות הנוספות מעבר לתצוגת הקבע תמיד מחוייבות בכרטיס, גם בימי החינם). ככה שכשבאים בזוג זה חיסכון משמעותי. אבל אם למשל אתם ממילא מתחת לגיל 18, ובחלק מהמוזיאונים – גם מתחת לגיל 26, גם ככה הכניסה היא חינם.

זה עלול להשמע כמו אירוע המוני, יום ראשון הראשון בחודש במוזיאוני פריז, ולעתים התורים יכולים להיות מעייפים. אבל מנסיוני, פרט לשעות העומס (למשל, אחר הצהריים בפומפידו), יש משהו נעים, עירוני, אפילו דמוקרטי, בהצפה של המוזיאונים בסטודנטים, למשל, שממתינים בסבלנות ליום החינם שלהם.

(more…)

פריז ממרפסת החדר במלון / זאב בן-נחום

יום שבת, 22 בנובמבר, 2008
St. Severin and-Notredame                              Photo: Zeev Ben Nahum

Terrace, St. Severin and Notredame............................Photo: Zeev Ben Nahum

בכל פעם שאנו מבקרים בפריז אנו מתאכסנים באותו מלון, באותו החדר. לחדר מרפסת בצורת "ר", הפונה לכוונים דרום ומזרח. זו נקודת המוצא לכל טיול שלנו בעיר, ועליה אני חושב לקראת כל גיחה.
מספר פעמים ביום אנו יושבים במרפסת – בבוקר, עם הקיצנו ובטרם נצא לשיטוט; לקראת חשכה; ובעת חזרתנו מבילוי הלילה.
הגם שאין המרפסת בעלת פנורמה מושלמת, הרי היא מעניקה זוית ראיה מעניינת לפנים שונים של העיר, שכולם במרחק הליכה קצר: היסטוריה, תרבות, בילוי, אוכל, חיים אקדמיים, חיי יומיום, ועוד ועוד – וכמובן יופי שאינו נגמר.

(more…)

בוןבון: לה בון מרשה

יום ראשון, 26 באוקטובר, 2008

בבון מרשה אפשר להתאהב כבר כשנתקלים במודעות של הכלבו היפהפה ורב ההשראה הזה, שמעטרות את כל תחנות המטרו. במקום להשוויץ בסחורה הנהדרת שלהם, הם נותנים לצלמי אמנות להציע את הגרסה שלהם ליופי, והן יפות נורא, הגרסאות שלהם.

(more…)

הסתכלו בקנקן: Musee du Quai Branly

יום רביעי, 3 בספטמבר, 2008

 

Musee Quai Branley

Musee Quai Branley

 

אמנות פרימיטיבית מעניינת אותי בערך כמו מדף מגבות הנייר בסופר. כלומר, לחלוטין לא. ולמרות זאת, נורא נהניתי במוזיאון בראנלי, מהסיבות הבאות: 

  • קיר שהוא גן נטוע ומאונך מקסים אותי גם בפעם השביעית שאעבור לידו. 
  • גם הגנים בפנים מקסימים ביותר. 
  • (more…)

המכולת: הגרנד אפיסרי דה פארי

יום שבת, 3 במאי, 2008

 

הגרנד אפיסרי דה פארי

 

* צילום באדיבות הגרנד אפיסרי

 

הגרנד אפיסרי דה פרי היא חנות ענק של אוכל מכל העולם, הצמודה לבון מרשה ושייכת לו, מחולקת למחלקות מחלקות של כל מה שרק תרצו, באריזות מפתות ובסידור מושלם.זאת אמנם מלכודת לרכישת מוצרים מיותרים, אבל באמת, איזו מלכודת מקסימה.

(more…)

בין שתי ערים (אייפל, סיין והפאלה דה טוקיו)

יום שישי, 25 באפריל, 2008

אייפל, אחת הרגליים האיתנות

אייפל, אחת הרגליים האיתנות

אהובי נסע לארץ, בחטף. יש איזו אשליה של קרבה ומיידיות, אבל האמת היא שלא פשוט ובטח לא זול לטוס מהרגע להרגע לבקר בארץ ובארצות אחרות. הרעיון של רק לקפוץ בנון שאלאנט ממקום למקום באמת מקסים בעיני, אבל בפועל הוא מזכיר לי תמיד את הסיבה שסאלי, מהארי,  נפרדה מג'ו: הוא לא רצה ילדים, כדי שיוכלו לטוס לרומא בהתראת אפס, או לעשות סקס על רצפת המטבח. אבל בסופו של דבר, מסבירה סאלי להארי, הם מעולם לא עשו את זה במטבח; יש שם אריחי קרמיקה קרים וקשים. והם גם אף פעם לא מימשו את הקפיצה לחו"ל בדקה התשעים.

(more…)