כל המאמרים המתויגים תחת "ז’אן ז’ק רוסו"

פריז רדופת הרוחות / מולי בנטמן

יום שני, 8 בספטמבר, 2008

פריס אף פעם איננה ממש ארץ לא מוכרת, לכל מי שמגיע לשעריה יש כבר ידיעה ודעה עליה. לא במקרה לבוגארט ואינגריד ברגמן תמיד תהיה פריס. כי זאת לא עוד עיר, זהו שם קוד לתקופה מיוחדת לרגעי קסם. פריס לא נגמרת אף פעם, אמר המינגווי, פריס היא חגיגה.
לא כולם שותפים לדעה הזו, יש האומרים שאין לה לפריס, דבר להציע, מלבד תהילת עבר, שהיא ממשיכה ליהנות מניחוח של ימים אחרים, מחסד נעוריה, שזו עיר המתרפקת על ימי גדולתה, ימים שאבדו ללא קץ. עיר החולמת בערגה על סופרים, משוררים הוגי דעות והרפתקנים שמלאו את רחובותיה והפכו אותה לבירת העולם במשך שנים ארוכות.
גם בעבר לא כולם אהבו אותה או לפחות התקשו להודות בכך. הפילוסוף ז'אן ז'אק רוסו, שקבור כיום בפנתיאון לצד גדולי הוגי הדעות של צרפת, שנא את פריס. עבורו היא הייתה סמל לכל מה שמתועב בציוויליזציה האנושית. פריס היא סמל לרוע וליתר תחלואי המין האנושי, כתב, זו עיר המסמלת את הנהירה אחר מותרות, וחטאים. עיר של אובדן הדרך, עיר של שקר והשתעבדות.

(more…)