כל המאמרים המתויגים תחת "ייעוץ ארגוני"

Cherchez Les Femmes. ואז תספרו אותן

יום שלישי, 2 באפריל, 2013

 

משודכת. דמות אשה בשדרות רוטשילד

נדמה לי שהפכנו להיות המצנטים הגדולים של העיתונות המודפסת. היום, הוא עדכן אותי, הוא עשה מנוי נוסף למגזין חדש ומסקרן שאוטוטו יראה אור. עד עכשיו, קרה איכשהו שיש לנו שני עיתונים שאנחנו מקבלים בבוקר, אחד לפנות ערב, ואחד רק בסוף השבוע, ואת אלו שלא – אנחנו קוראים בבתי קפה או אצל ההורים.

וטוב שכך. לא רק כי אנחנו מכורים לעיתונות המודפסת ותומכים מושבעים בה (הראיה – אני לא מפסיקה לכתוב בה, אף על פי כן ולמרות הכל), אלא בזכות שלל מוצרי הדפוס שנוחתים בפתח הדלת או בתיבת הדואר שלנו קרה שנחשפתי ביסודיות למכה המגזינית של סוף השנה הלועזית: רשימות המשפיעים על, האנשים שעשו את וארבעים הצעירים המבטיחים משהו.

(more…)

להמציא את עצמך מחדש, שוב

יום שישי, 15 במרץ, 2013

טוסטוסאי אוויר איור: יזהר כהן. אויר במקור עבור לוח השנה של עיריית תל אביב

להמציא את עצמך מחדש. "מזה שבועיים אני שומעת מכל עבר שאני צריכה עכשיו להמציא את עצמי מחדש. זה נשמע אופטימי, אפילו עליז, להמציא משהו זה הרי נורא יצירתי אבל האמת היא שזה בעיקר מפחיד. ראשית, משום שאף פעם לא המצאתי את עצמי קודם לכן. פשוט סתם נהייתי". כך כתבה אחת העיתונאיות האהובות עלי, נרי ליבנה, בעמוד הפייסבוק שלה, לאחר שזומנה לשימוע לפני פיטורין מעיתון "הארץ". טוענת שהיא לא יודעת להמציא את עצמה מחדש, כותבת, ובצדק, עד כמה חרדה היא אחד ממעכבי היצירתיות הגדולים, אבל פתאום התהוותה לה ליבנה ככוכבת פייסבוק, שכן 750 איש לחצו לה לייק על הסטטוס מכמיר הלב הזה, שבסיומו היא מבקשת – בלי טיפת ציניות, נדמה לי – שמי מבין קוראותיה שהצליחה להמציא את עצמה מחדש שתכתוב לה בפרטי איך בדיוק היא עשתה את זה.

(more…)

לחם, עבודה, כתיבה // פרויקט חגיגי

יום רביעי, 15 בפברואר, 2012

(פורסם במקור בדצמבר 2011, וכאן אסופות כל הרשימות המשתתפות בפרויקט).

 

משחקת באש 1

סתם, שתדעו.

– – –

שורת כותבים משובחים מספרים כאן מה הם עוד, חוץ מכותבים. כן, זאת ההקדמה (והסיכום) לפרויקט חג המולד הקרוב של "פריזאית".

דקלה קידר מספרת על כתיבה כחלום רומנטי, שהעבודה והפרנסה היא חלק אינטגרלי ממנו.

רועי חן על הבריחה מהתיאטרון אל הכתיבה ומהכתיבה אל התיאטרון ועל החשק פשוט לישון.

חגית גרוסמן על הכסף, צואתו של השטן, שדווקא מאוד מעריך משוררות חרוצות.

עדי עסיס כבר תרם במשרד. את גופו. וברכות על הזכיה בפרס אקו"ם.

ענת לוין (שבינתיים זכתה בפרס אקו"ם) על הפואטיקה של חיי המשרד. וחודשיים אחר כך הפציעה אצלה עם ההודעה המרגשת הזאת.

ענת עינהר, על ההחלטה להפסיק לעבוד ולהקדיש את עצמה לכתיבה גם אם כלום לא יקרה אם לא תפרסם עוד ספר.

ואני – על שתי המחברות שלי בתיק, שתי האונות, שאחת מוקדשת לייעוץ הארגוני ואחת לכתיבה, ולמה חתכתי את האיבר שמחבר ביניהן.

– – –

בשנה שעברה, תבענו את זכות השיבה לפריז, לונדון, שטוקהולם, ניו יורק, בוסטון, אמסטרדם, ציריך, לתל אביב ושוב לניו יורק ולפריז.

לא, לא גמרתי להתגעגע לפריז. אם תכריחו אותי, אני מוכנה להודות שהגעגועים הפכו כלליים יותר: אני כבר פחות מתגעגעת לפריז, אלא יותר לחיים במקום אחר. והשנה, אני מודה, מעסיקות אותי שאלות אחרות. עכשיו, אולי יותר מתמיד, אני עסוקה בקשר שבין הכתיבה לעבודה.

(more…)

ואני שותפה סמויה / כנרת רוזנבלום

יום ראשון, 25 בדצמבר, 2011

~ פרויקט מיוחד לחג המולד 2011: לחם, עבודה וכתיבה ~


משתרגים. פסיפלורה צומחת על עץ אלמוני, בעורפו של בניין המטה של בנק הפועלים

לא מזמן התקשר אלי מנהל משאבי אנוש שלא הכרתי, ועוד לפני שסיפר על המנהל בחטיבה באחריותו שזקוק לייעוץ, הוא פתח ואמר שהוא אהב את הטורים שלי, אוהב את הבלוג, קרא אפילו את מדור ביקורת בתי הקפה ב"עכבר". התרגשתי, כי כיף לקבל מחמאות וגם טיפה נבהלתי, כי לרגע קצר שני העולמות שלי התנגשו. נפגשו, התכוונתי.

(more…)