כל המאמרים המתויגים תחת "מחוץ לעיר"

התראה לפני ניתוק / חמישה ימים בבורגון

יום שבת, 21 ביולי, 2012

אלפים

טרם שככה המולת הסיומים והפרידות, ואני כבר ארזתי – במומחיות, כך חשבתי* – בית ומזוודות. השנה יש לנו סיבות טובות במיוחד להיות בארץ באוגוסט**, אז נסענו, בניגוד לכל הגיון וללוחות הזמנים של הקייטנות והעבודה, ביולי. באחד ביולי.

הותרנו מאחור את העבודה, ההפגנות, היתושים וכמה נחילי נמלים שגילו פתאום את מנעמי דירתנו, ונסענו.

(more…)

שרידים של אבירים – Provins, כמובן / עדו למפרט

יום שישי, 13 במאי, 2011
מישהו אמר בן חור? עכשיו נסו לומר זאת במבטא צרפתי

מישהו אמר בן חור? עכשיו נסו לומר זאת במבטא צרפתי * צילומים: עדו למפרט

אם אתם קוראים את השורות האלה, מן הסתם אתם מתכננים טיול לפריז, או לחילופין מהרהרים על העיר בעודכם בוהים במחשב בבית, או טוב יותר – בעבודה. אם זאת לא תהיה הפעם הראשונה שלכם בפריז, ייתכן שיתחשק לכם לקחת פסק זמן קצר מהעיר ולטעום עוד משהו קטן שצרפת יכולה להציע.

הכוונה לטיול אגבי, שלא דורש כל תכנון מיוחד או הוצאה כספית חריגה. פשוט לעלות על רכבת ולצאת מהעיר ליעד שאינו רחוק יותר משעה וקצת מפריז, להתרחק קצת מהמוני התיירים בפריז לטובת, מה לעשות, המוני התיירים בכפר קטן וציורי. כי לרוע המזל, לא רק אתם שמעתם על ז'יברני של מונה, שארטר על הקתדרלה המרהיבה שלה, פונטנבלו או טור. אלא שההמונים צודקים, ועדיין יש קסם רב בכל אחד מן המקומות הללו, ובטיול שאינו נופל בתקופה עמוסה תמצאו את עצמכם נסחפים בקלות לתוך הקלישאות שהמקומות הללו יודעים כל כך טוב לספק.

(more…)

בצבע מלא: חופשה בבורדו

יום שני, 3 במאי, 2010

רנו ישנה, חולצות פסים, כובעי קש וגג שמסרב להיסגר. ואקאנס

רנו ישנה, חולצות פסים, כובעי קש וגג שמסרב להיסגר. ואקאנס

נדמה שלא רק כדור הארץ משתגע לנו (רוברט מקי, בסדנה שלו בפריז, אמר: נראה כאילו האדמה מושכת בכתפיה, מנסה להתנער מאיתנו), עכשיו זאת כל מערכת השמש. כי היום, המחזור השני ולא האחרון של מכונת הכביסה מסתחרר לו, וחברים גונבים לי את המילים מהפה כשהם מדווחים שזה בטח היה אחד הטיולים הטובים שבחייהם, והחברות שחופשות בישראל משדרות מסרים מאושרים ומפויחים מל"ג בעומר. וחשבתי שאולי מרקורי  סוף סוף הולך לקראתנו.

ואז נזכרתי שלפני שבועיים, כל האנשים המאושרים האלה חשבו שהם עומדים לאבד את כספם או חופשתם או שפיותם בהמתנה למטוס כלשהו שיבקיע את דרכו בענן האפר הוולקני, שחברה שלנו נותרה חסרת בית אחרי שהשכירה את ביתה לנופשים צרפתיים אבל לא הצליחה בעצמה להמריא לארץ הקודש האהובה עליה, ושאני לא הייתי בטוחה שהשוכרים היקרים שלנו יצליחו לעשות את דרכם אלינו, וכתמיד, ההכנות היו כל כך מפרכות, שהנסיעה עצמה נראתה כמו רעיון עיוועים. ואני הרי שונאת טיולים מושבעת. בעיקר אם מדובר בטבע, חלילה; כל המאבקים הטריטוריאליים הבלתי פוסקים עם כל כך הרבה יצורים חיים, שרובם יודעים לעוף הרבה יותר טוב ממני.

(more…)

איחולים אקס טריטוריאליים לחג החירות

יום שני, 29 במרץ, 2010

עגלת תינוקות משוחזרת ונערה משוחררת (וחצי). מול חנות עתיקות

עגלת תינוקות משוחזרת ונערה משוחררת (טוב, אחת וחצי). מול חנות עתיקות באקס אן פרובנס

כשמסרנו לילדות את סיפור ההגדה, כל אחד וגרסתו המצונזרת שלו, נזכרתי למה חשוב לספר ביציאת מצרים: העניין הזה של החופש. הציווי הזה – אתאיזם או לא, יש דברים שמוכרחים לאמץ – להיות חופשיים תמיד.

(more…)

יש לו השראה והיא תנצח / מפריזה בז'יברני

יום ראשון, 8 בנובמבר, 2009
תקראו לו גנן, תקראו לו מטפח השראה. עובד חיוני בגן של מונה בז'יברני

תקראו לו גנן, תקראו לו מטפח השראה. עובד חיוני בגן של מונה בז'יברני

מוזה, כידוע, זאת המצאה של עצלנים. אליזבת גילברט, מחברת רב המכר "לאכול להתפלל לאהוב", הרצתה על יצירה והשראה (להשיג באתר TED, שמגייס את טובי המרצים בעולם להרצאות מצולמות, בסניף האינטרנט הסמוך לביתכם). ממרום מיליוני העותקים שמכר ספרה, מעלה גילברט בהרצאתה הסוחפת הצעה שאי אפשר לסרב לה: עזבו אתכם מהשראה. השראה היא דבר נפלא, אלא שהיא עצמאית כמו הרוח, באה והולכת כאוות נפשה. רוצים ליצור? לכו לעבוד.

(more…)

סתיו, שלכת, שמש / פוסטקארד

יום שני, 2 בנובמבר, 2009
עע

אמבטיה ישנה, מסגרות של חלון. יום אחד יעשו איתם משהו חדש

הסתיו הזה, בינתיים מקפיד להיות מהסרטים, כתמתם ואפרפר לסירוגין, עדיין ירוק ולא נורא קר, ויפה כל כך. הנה כמה תמונות מחופשת הכתיבה האחרונה שלי בורנון.

(more…)

המצאת הבדידות / מפריזה

יום רביעי, 22 ביולי, 2009

להסתכל על השעון מתוך סקרנות בלבד

להסתכל על השעון מתוך סקרנות בלבד

הייתי רושמת פטנט על השיטה הזאת. את הכנסים המקצועיים המציאו בשביל מי שלא עושה מילואים, את חופשות הכתיבה בשביל מי שלא עושה גם לא כנסים מקצועיים. הכתיבה היא התירוץ הנפלא שלי.
עשו את זה קודם לפניי, זה לא משנה. העובדה שאנחנו מצליחים לממש את זה נראית לי כמו נס. ובגלל שזה נס, אני משתדלת לא לשנות כלום בתנאים הסביבתיים כשאני מניפה את שרביט הקסמים, כלומר כותבת ביומן המשפחתי: "כנרת נוסעת לכתוב". ולכן, בכל פעם מחדש, אני נוסעת לאותה עיר, ורנון שליד ז'יברני, שנבחרה אז באקראי ונמצא כי טובה היא, עולה על אותה רכבת, כלומר מפסידה בדקה האחרונה את זאת של 10:20 ואז לוקחת את ההיא של 11:20, ונשארת כמה שבעל הצימר, מר קודרלייה, מרשה לי, אחרי שהוא מברר מתי עתיד להגיע האורח הבא. לוקחת איתי מעט בגדים, ספרים, מצלמה, פנקס, וכמובן את המחשב ואת הכבלים שלו ודיסק או קי, ליתר בטחון.

(more…)

שום דבר לונדוני / מפריזה

יום ראשון, 26 באפריל, 2009
התמז דרך הטייט מודרן. קלאסיקה

התמז דרך הטייט מודרן. קלאסיקה

יש בה עדיין אוטובוסים אדומים וסנאים בפארקים היפהפיים והביג בן וריח טעים של אוכל שמנוני, אבל חוץ מהם, לא מצאתי בה, בלונדון, שום דבר לונדוני

(more…)

קיץ, משפחה, מחוץ לעיר / שאלות ותשובות

יום ראשון, 1 במרץ, 2009

הפרות של עמק הלואר. בנורמנדי הן שחורות

הפרות של עמק הלואר. בנורמנדי הן שחורות

ש: שלום פריזאית. אני נהנית לקרוא באתרך האלגנטי והמעוצב. בהחלט נותן השראה! אנחנו משפחה עם 2 ילדים שמתכננים חופשה בקיץ, יולי או אוגוסט, בצרפת עם ההורים שלנו. חשבתי על שבוע בעמק הלואר או נורמנדי ואח"כ כמה ימים בפריז. האם יש לך איזושהי המלצה כללית לגבי אזור לטיול – עמק הלואר לעומת נורמנדי, אתר דרכו ניתן להזמין בתים, ודירות בפריז?? וגם אם יש לך המלצה לעומת עונה – יולי מול אוגוסט.. או שזה עניין של מזל? רוב תודות מראש, ל"
(more…)

ג'ף קונס נגד האח הגדול / מפריזה

יום שני, 29 בדצמבר, 2008
ברוש ורסאי מגולח למשעי. שימו לב לפרחים הזעירים האדומים המשולבים בקפידה

ברוש ורסאי מגולח למשעי. שימו לב לפרחים הזעירים האדומים המשולבים בקפידה

(קודם טור עם איזו דעה נוקבת ובהמשך פרטים על התערוכה ועוד תמונות מגני וורסאי. אבל הכל קשור).

תגידו לי רגע: מה קורה לכם שם עם האח הגדול, מה?
הבנתי, לא להתקשר אליכם בראשון בערב. הבנתי, זה עניין גדול וסוחף. מדורת השבט, שהתפצלה בשנים האחרונות למיליון ערוצים ומיליארד יו טיובים קטנים, התאחדה סוף סוף למשתה עצום ועולץ.
ראיתי באינטרנט את פרק הפתיחה. הוא היה ארוך מאוד אבל מעניין, אז גררתי למול המחשב את מתלה הכביסה ואת סל הכבסים הרטובים ותליתי אותם יפה יפה ואחד אחד בזמן שכל החבר'ה הנרגשים רצו לווילה להנעל בה עד עצם היום הזה. אז גם הכרתי אותם, את השפרה והצבר והשי והונסה והבובלילים. אנשים מעניינים, חלקם מעורר חשק להרביץ, שזה בדיוק מה שאנחנו מבקשים מהם להיות, והיו גם אסי וארז הציניים והחכמים, וכל הלכה הזאת של הפקה מושקעת והטון המשכנע. רק בגלל שאין לי סבלנות לראות טלויזיה במחשב, לא יצא לראות מאז פרקים נוספים, אבל אני מבינה את פוטנציאל ההתמכרות.

(more…)