כל המאמרים המתויגים תחת "עיתונות"

מחבב/אוהב/מעריך/מעריץ: נועם שיזף על וורנר הרצוג

יום שישי, 7 ביוני, 2013

ורנר הרצוג. צילום: Erinc Salor (תמונה מותרת לשיתוף מתוך ויקיפדיה)

באחת מאותן צלילות לתהום של "מעריב", הגה מישהו בהנהלת העיתון לקחת את נסיעות היחצנות – אותן עיסקאות מפוקפקות של טיסה-ומלון-תמורת-סיקור-אוהד – ולהשתמש בהן כבונוסים לעובדים שמשכורותיהם הלכו והצטמקו. יום אחד קרא לי אחד מבכירי העיתון וחייך – "רק תדע שמרוצים ממך פה. החלטנו לשלוח אותך ליוון!" הייתי אמור לסקר השקה של איזו קונסולת משחקים (הידע שלי בנושא היה ונשאר אפסי) לבלות לילה באתונה, ולעלות על הטיסה הראשונה לארץ.

חשבתי קצת, ואמרתי לא תודה. התאריכים לא מסתדרים. האמת שפשוט נעלבתי. האתיקה שלי הועמדה על המדף במחיר מבצע. מילא להיות מושחת, אבל בשביל חבילה שעולה 150 דולר באיסתא? כמו בבדיחה המפורסמת, החלטתי שאם אני יורד לזנות, אז לפחות שהמחיר יהיה הולם.

(more…)

Cherchez Les Femmes. ואז תספרו אותן

יום שלישי, 2 באפריל, 2013

 

משודכת. דמות אשה בשדרות רוטשילד

נדמה לי שהפכנו להיות המצנטים הגדולים של העיתונות המודפסת. היום, הוא עדכן אותי, הוא עשה מנוי נוסף למגזין חדש ומסקרן שאוטוטו יראה אור. עד עכשיו, קרה איכשהו שיש לנו שני עיתונים שאנחנו מקבלים בבוקר, אחד לפנות ערב, ואחד רק בסוף השבוע, ואת אלו שלא – אנחנו קוראים בבתי קפה או אצל ההורים.

וטוב שכך. לא רק כי אנחנו מכורים לעיתונות המודפסת ותומכים מושבעים בה (הראיה – אני לא מפסיקה לכתוב בה, אף על פי כן ולמרות הכל), אלא בזכות שלל מוצרי הדפוס שנוחתים בפתח הדלת או בתיבת הדואר שלנו קרה שנחשפתי ביסודיות למכה המגזינית של סוף השנה הלועזית: רשימות המשפיעים על, האנשים שעשו את וארבעים הצעירים המבטיחים משהו.

(more…)

ימים לבנים / אחרי אחרי החגים | השבועי 1

יום שישי, 26 באוקטובר, 2012

 

איור: יזהר כהן

רציתי שלא ייגמר לעולם.

ובו זמנית, קיוויתי גם קצת שכן. והנה, שתי משאלותיי התגשמו. זה עתה נולד, הספר. התראיינתי כבר בעניינו, ביקרתי אותו בחנויות הספרים בארץ, אפילו הקראתי קטעים ממנו ברדיו, חגגתי לו – ולי – חגיגה גדולה, מלאת שמחה, הודיה ופליאה. והנה, גדל. פתאום אין לי עוד מה לעשות עבורו.

אני מנסה לחשוב עליו כמו גשר, או כיכר, שהסתיימה בנייתה, ועכשיו היא עומדת שם, בעולם, מארחת עליה עוברים ושבים, אולי לפעמים גם מאפשרת להם לעצור רגע, להרהר, אולי לנהל שיחה חשובה עם עובר אורח אחר. אבל אני לא יכולה שלא להרגיש לפעמים, בסתר ליבי, שזהו, זה היה כוכב שביט שחלף בעולם – אולי רק בעולמי – ודעך.

(more…)

מקום בלי מקומון // על סגירתו הכמעטית של "העיר"

יום שבת, 9 באוקטובר, 2010
"העיר" בתחתית

"העיר" בתחתית. השבוע, סוף

הגיליון של "העיר" השבוע הוא עצוב במיוחד. הוא מציין, בציטוטים ובפרשנות, שלושים שנה ליציאתו לאור של הגיליון הראשון של "העיר". זהו גם, כנראה, הגיליון האחרון של "העיר" לפני שהעכבר בולע אותו.

והדבר מעציב אותי עד מאוד.

לא אהבתי את "העיר" של השנים האחרונות. הרגשתי שהוא מדבר מעל הראש שלי, שההומור שלו עובר לצדי, הברנז'איות האיתמר בן כנענית לא היתה שלי וגם לא עשתה לי חשק, לא הכרתי את מושאי ביקורת המוזיקה והחתרנות המערכתית שם נראתה לי מאולצת. אם על תל אביב הוא כותב, חשבתי, זאת לא תל אביב שלי. הרגשתי זקנה מדי בשבילו.

זאת תופעה נפוצה.

(more…)