כל המאמרים המתויגים תחת "צ’כונה"

קפה איטליה / cafe del cioppi

יום חמישי, 4 ביוני, 2009
Caffe dei Cioppi. רוקה טובה ומוצרלה

Caffe dei Cioppi. רוקה טובה ומוצרלה

מן הראוי היה שנגלה את קפה דל צ'ופי בעצמנו. הרי בדיוק האזור הזה, של הרובע ה-11, ליד כיכר טרוסו, לא רחוק מכיכר הבסטיליה הוא איזור השיטוטים האהוב עלי, וממש עד לא מזמן היתה שם, בפסאז' הקטן שיוצא מפובורג סנט אנטואן, מסעדה הודית זעירה.

אבל חלק מהזמן שמושחת על שיטוטי אינטרנט (אנחנו יכולים להכניס את זה תחת סעיף "קשר עם ציבור הבוחרים") מגלה גם את המטבע שמתחת לפנס. גם אלק לוברנו וגם פרנסואה סימון סיפרו על המסעדונת הזעירה הזאת, שהמטבח שלה הוא רק דופן אחת בחדר הלא גדול, פרנסואה סימון אף אמר, שהוא היה הופך אותה למסעדה השכונתית שלו, לו היתה זאת רק השכונה שלו.

(more…)

ביסטרונומיק 11: Le Marsangy

יום ראשון, 9 בנובמבר, 2008
Le Marsangy. לוח היינות המקומיים, זולים וטובים

Le Marsangy. לוח היינות המקומיים, זולים וטובים

אין סיכוי שהיינו בוחרים בו לפי מראהו החיצוני. ולא כי הוא נראה רע, לגמרי לא: הוא קטן, קירותיו מצופים במראות ובלוחות שמלאים בהצעות והיו בו גם כמה סועדים כשנכנסנו. ביסטרו.

חיפשתי מקום לארוחה משפחתית מוצלחת. לא התחשק לנו שום דבר מפונפן או יקר במיוחד וביום גשם כזה גם לא התחשק אפילו להרחיק, חיפשנו מקום שיהיה נעים וטעים, ואם אפשר, גם קצת מיוחד. שיתאים לטעמים שלנו ולזה המפותח אך השמרני מעט יותר משלנו, של הוריו. בגיליון מיוחד שהקדיש מגזין גורמה לפריז כתב אלכסנדר לוברנו סדרת כתבות שהכתירה את הרבעים הנידחים יחסית, תשיעי, עשירי, אחת עשרה, שתיים עשרה היקר והטוב, תשע עשרה ועשרים –  כ"הגדה השמאלית החדשה". תודה אלכ. זה גרם לי להרגיש הרבה יותר טוב לגבי השכונה שלי (לא שהיו לי הרבה אפשרויות בחירה בזמנו). בכל אחד מהרבעים שעומדים אוטוטו להיות הדבר הבא, המליץ על המסעדות השוות. Le Marsangy אוזכרה שם.

אבל כאמור, היא נראתה נחמדה ודי סתמית מבחוץ, וכמו שתמיד קורה, כשאני אחראית לבחירת המקום – ואיכשהו תמיד אני אחראית לבחירת המקום – אני קצת מוריקה בכניסה. בשביל זה הבאתי את כולנו עד הלום?

כן, לגמרי. ובצדק.

(more…)

שולי שוליים: אוכל ברובע ה-12

יום שלישי, 26 באוגוסט, 2008

 

La Fournee Daugustine Boulangerie

La Fournee Daugustine Boulangerie

 

בצומת המאובקת הזאת של הרחובות Ave. Courteline ו-Boulevarde Soult, ברובע ה-12 עמוק לכיוון הפריפריק, נמכר בפחות מיורו קרואסון שוקולד חמאתי, רך, נימוח, טוב יותר מהרבה פן אה שוקולה שטעמתי כאן. פאן אה שוקולה זה עניין של טעם אישי, והחיפושים עדיין, אבל אם במקרה אתם באזורPorte de Vincennes  (שהוא לא במרחק הליכה מיער ונסן, אל תטעו), תבדקו אותו. 

ה-Boucherie הצמודה אגב, מוכרת בשר של פרות שמנות ויפהפיות מלימוזין, וזה בשר יקר ואיכותי מאוד מאוד. הסטייקים מגיעים כל כך יפים, עטופים בנייר העטיפה, שאנחנו מתמהמהים לצלות אותם.

(more…)