כל המאמרים המתויגים תחת "רשימות לעשות"

רשימות לעשות: היום האחרון / כ.ר

יום ראשון, 5 בינואר, 2014

 

הרשימה שלי. ביום ראשון נינוח יחסית

רשימות הן חרב פיפיות. מצד אחד, הן אמצעי יעיל לשיכוך חרדות; הרשו לי להדחיק רגע את פחד המוות, ולהתמודד עם חרדות נגישות יותר: החרדה לשכוח, החרדה לא להספיק והחרדה האולטימטיבית: לא לדעת מה לעשות.

בדם ויזע בניתי לי חיים שהם, בסופו של דבר, משוחררים ממסגרות נוקשות. די פנטסטי, מוכרחים להודות. אבל יש בהם, בחיים האלה, יותר מדי רגעים שבהם אני לא יודעת מה לעשות עכשיו. הרשימה המיתולוגית, בכתב יד עגול ונמרץ, אמורה לעשות סדר בראש ובגוף. כמו כרטיס התנוחות של היוגה שמורה לי: זאת התנוחה, כך היא נראית. תישארי כאן חמש נשימות, ואחריהן עברי לתנוחה הבאה אחריה לטובה.

(more…)

רשימות לעשות: אדונית ומשרתת / כ.ר

יום שישי, 3 בינואר, 2014

ואם צריך גם בקומביין. צילום מתוך "אחוזת דאונטון"

יש לי בלגן בראש. במקום שבו אמורים להיות מונחים רעיונות לתסריטים, זרוקות גרביים. על השיש אמורה לתפוח איזו דמות מספר, אבל הכיור מתפקע מצלחות; אין מקום במדיח. רגע לפני פיצוח של אבחון במחלקה עם סיפור מעניין אני נזכרת לתת עוד כמה סיבובים לכביסה במייבש, לטשטש את הקמטים שנקוו בה במשך היום.

אני מסתובבת בבית חסרת שקט, מותחת את השמיכות במיטות הקומתיים, את הציורים שאספתי מרחבי הבית אני דוחסת למגרה המתאימה, מתלבטת אם יש בכלל טעם להעביר את הנעליים הזרוקות ליד הדלת למקומותיהן הטבעיים, הרי מחר, כשישובו הילדות מבית הספר, גם הנעליים ישובו וייזרקו מחדש ליד הדלת. כבר כמה ימים שגלגלי אבק מסתחררים לי במסדרון ופירורים סותמים לי את המרווחים בין הסינפסות במוח. אין לי עוזרת.

(more…)

רשימות: היונה שאינה / קרן זהבי

יום שישי, 3 בינואר, 2014

 

ריאן גוסלינג לועג לי מפינת הדף בפנקס הרשימות

שמעתי שאומרים שאלוהים מצוי בפרטים הקטנים. לכן זה לא מפתיע שמה ששבר אותי בשבוע שעבר היתה דווקא היונה עם הכנף השבורה ביום חמישי בבוקר. ליתר דיוק – מוקדם מאוד בבוקר. ואם ממש לדייק – היא לא הייתה ב-to do list  שלי.

(more…)

רשימות לעשות: אם כל הרשימות / טובה רוזנבלום

יום רביעי, 1 בינואר, 2014

 

מאמרים שעוד ייכתבו, ילדים ונכדים שכבר יצאו לאור. הלוח המחיק בחדר העבודה של אמא שלי

מאז שאני זוכרת את עצמי, רשימות תמיד שלטו בחיי. רשימת משימות אחר הצהרים בתיכון עם זמנים המוקצים לכל משימה ומשימה, רשימת ציוד שיש לארוז לטירונות. אפילו כל ארוחת ליל שישי מתחילה ברשימה של מה אבשל, ממשיכה ברשימה של מה לקנות ומסתיימת בריחות הממלאים את הבית. עד היום. רשימות כנראה עושות לי שקט נפשי, מארגנות את חיי ומייצרות את הדחף לפעילות. לא זוכרת את עצמי יוצאת לפרויקט משמעותי בחיי ללא רשימות מקדימות. פעם הן היו נרשמות במחברות, אחר כך במחשב והיום על פתקים בסמארטפון או על הלוח בחדרי, מצולמות בסמארטפון ונישאות איתי לכל מקום בעולם. לא עוזבות אותי לרגע.

אין תענוג גדול כמעט מלסמן V ליד משימה ברשימה, או טוב יותר, למחוק אותה בקו, כך שתמיד אוכל לראות מה היה רשום שם אבל גם להיות בטוחה שהיא מחוקה. אח, רשימה שלמה עם ויאים זאת בכלל אורגזמה.

(more…)

רשימות לעשות: תרפיה ברישום / מיכל וקסמן

יום שני, 30 בדצמבר, 2013

 

רשימות על המקרר. צילומים: מיכל וקסמן

תכל'ס, החיים הם רשימה ארוכה של רשימות:

(more…)

רשימות לעשות: חתיכת נייר בלי וויפי / יובל סער

יום שני, 30 בדצמבר, 2013

הפתק של יובל.

רציתי להתחיל את הרשימה הזו במשפט ״הדבר שאני הכי אוהב בעולם זה למחוק מיילים״.

שניה לאחר מכן אמרתי לעצמי שיש בכל זאת כמה דברים שאני אוהב יותר (נסיעות לחו״ל, הבן זוג, עוגות קצפת עם פירות אדומים, ללכת לים ולנמנם בשמש, למשל), ועדיין – אם יש משהו שממלא אותי חדווה בשגרה היומיומית זה למחוק, להיפטר, לסמן וי, לדעת שכבר לא צריך לטפל במטלה כזו או אחרת. זו אולי הסיבה שאני כל כך מחבב את העבודה בעיתון יומי: גם בעידן הדיגיטלי יש דדליין לעיתון, שבכל יום מודפס באותה שעה וזהו, אין מה לעשות (מלבד לתקן אחרי זה טעויות באונליין). אם מחיקת מיילים ניצבת בראש הרשימה, הדבר השני שאני הכי אוהב זה לקחת עט ולעבור בקו על משימה שכבר לא צריך יותר לעשות. רצוי אפילו שני קווים. ואז להסתכל בסיפוק על הרשימה, גם אם זו הייתה מטלה פשוטה כמו להתקשר או לשלוח מייל, לדעת שיש פחות דבר אחד לעשות.
איפה זה מתחיל להיות מוזר, בעיני לפחות?
(more…)

המדריך הפרקטי לרשימה הגדולה או: מי שרוצה הכל בחיים שלא יתלונן שהחיים קשים / רותו מודן

יום שבת, 28 בדצמבר, 2013

 

זהירות, ליסטים! איורים: רותו מודן, כמובן

מהי הרשימה הגדולה?

הרשימות הקטנות הן הדואר שצריך לשלוח, התור לרופא השיניים, לארגן יום הולדת לילד, העבודה שמכניסה כסף במיידי ועוד. הרשימה הגדולה היא הרשימה של המשימות או המטרות החשובות באמת, אילו שאפשר לצמצם לשאלת מליון הדולר: מה אני רוצה מהחיים שלי?
(more…)

רשימות לעשות: לפרק את הלא-נודע / רונית כפיר

יום שישי, 27 בדצמבר, 2013

בימים שלפני הווייז, אבא שלי היה יושב עם מפת תל אביב רבתי ומודד על גביה בעזרת חוט תפירה את הדרך מביתנו אל עבודתו. כך למד אחת ולתמיד מהו המסלול הקצר ביותר (בקילומטרים, לא בזמן) אל בית IBM בו עבד. לפעמים, כשהייתי מבקשת ממנו להקפיץ אותי לחברה, הוא היה עונה משהו כמו: "אם אני אסיע אותך זה ייקח לי שלוש דקות לכל כיוון. אלו שש דקות שלי ועוד שלוש דקות שלך. את רוצה שאני אבזבז תשע דקות זמן אנוש כדי לחסוך לך ארבע?". הציטוט אולי לא מדויק, ואולי גם את הסיפור על המפה והחוט קצת המצאתי, אבל את הנקודה הבנתם: אבא שלי הוא איש מחשבים מבטן ומלידה, שמבזבז את חייו בנסיון לחסוך זמן.

(more…)

רשימות לעשות: תת-הרשימה של התקווה הגדולות / עדנה אברמסון

יום חמישי, 26 בדצמבר, 2013

 

מה פתאום המשימות שלי כתובות בכלל באייפון?

המטלה: לכתוב את הביקורת לשרַי

האיחור: יום אחד

מה צריך היה להיות רשום שם: לשבת לכתוב רומאן, ונובלה, אה, וספר לילדים

רגע, מה פתאום המשימות שלי כתובות בכלל בטלפון הנייד? אני, שרציתי לשבת לבושה בשק ועל ראשי אפר מול לכתה של "אופיס דיפו"; אני שמתעקשת על אותו סוג בדיוק של יומן מנייר וקונה אותו כשספטמבר – ראש השנה לחובבי הדפוס – עוד רחוק מלהיראות באופק; אני שמתפקדת רק עם רשימות מסודרות כתובות בעט כחול, ממוספרות וממורקרות? שלחתי זרוע גם אל הטכנולוגיה, עוד הארכה של מחשבותיי, עוד תזכורת לכך שאני באיחור.

(more…)

רשימות לעשות: The Time is Now / עמית כנעני

יום רביעי, 25 בדצמבר, 2013

 

Cherchez le chat. הרשימה של עמית כנעני

למעשה, מה שהייתי צריכה לכתוב בכותרת זה "להרים גרביים מהרצפה" – אני חושבת שזה מסמן את כל מה שאני צריכה לעשות ביקום, בערך ואת כל מה ששובר אותי בחיים האלו, מרובי המשימות. הגעתי למשרד מלאת מחשבות, רשימת הטאסקים הצהבהבה (הרשומה על בלוק צהוב) חרותה במוחי, לא תחזקתי אותה בסופש, מה שאומר שהרשימה שלי צימחה בנתיים חיים משלה וסביר מאוד להניח שיש לה כבר שלושה ילדים, ארבע-עשרה ראשים וכלב. רשמתי אותה על הבלוק הצהוב שלי, על הבלוג הצהוב שלי.

תמיד כשמדובר על פרודקטיביות אני נסוגה להרהור משועשע על ימים עברו (שבהם מישהו עוד נטל לעצמו את הזמן לחשוב על הזמן).

(more…)