la pied d'eiffel

אני מת על האייפל. אוסף הקורות והמסמרים הענק הזה, שהוקם פשוט כי אפשר, הוא אחד האתרים האהובים עלי בעיר. האייפל, שציין ב-מאי 120 שנות עמידה גאה, סובל מגורל דומה לאחרים שתמיד נמצאים שם בשבילנו באופן מובן מאליו: בקרב טיילנים וותיקים וחדשים כאחד, הוא נתפס כאתר מעט טרחני, שחוק ומיותר. ממש השבוע גיליתי, למשל, שחברים טובים שלנו שגרים בעיר עוד מתקופת שיראק מעולם לא טיפסו עליו.

(המשך…)

fête de tuileries. המון ברד

בניגוד למוניטין של הפריזאים כמי ששונאים בני אדם, במיוחד זרים ובמיוחד זרים נמוכים מאוד, בחיים בעיר כאן, עם שתי ילדות קטנות, עגלה אחת והמון סופי שבוע ארוכים, גילינו פריז נפלאה לילדים ולהוריהם. נכון, המיתוס מתקיים במלואו בכל הנוגע למסעדות יוקרה, אבל למה לכם לקחת ילדים למסעדות יוקרה.
מחוץ למסעדות היוקרה משתרעת לה עיר תוססת, שבשל אהבת הפארקים שלה, אובססיית המוזיאונים שלה וריבוי המזרקות והקרוסלות שלה, מתאימה מאין כמותה לטיול עם ילדים.

(המשך…)

סירה עוברת בלילה מתחת לגשר האמנויות (פונט דז אר)

פריזאית יקרה,

אני נוסעת לפריז בפעם הראשונה. מהם חמשת הדברים שאני צריכה לראות?

טירונית בפריזאות

(גם הפעם: מקבץ של פרחי פריז שהגיעו לאחרונה)

(המשך…)

Terrace, St. Severin and Notredame............................Photo: Zeev Ben Nahum

בכל פעם שאנו מבקרים בפריז אנו מתאכסנים באותו מלון, באותו החדר. לחדר מרפסת בצורת "ר", הפונה לכוונים דרום ומזרח. זו נקודת המוצא לכל טיול שלנו בעיר, ועליה אני חושב לקראת כל גיחה.
מספר פעמים ביום אנו יושבים במרפסת – בבוקר, עם הקיצנו ובטרם נצא לשיטוט; לקראת חשכה; ובעת חזרתנו מבילוי הלילה.
הגם שאין המרפסת בעלת פנורמה מושלמת, הרי היא מעניקה זוית ראיה מעניינת לפנים שונים של העיר, שכולם במרחק הליכה קצר: היסטוריה, תרבות, בילוי, אוכל, חיים אקדמיים, חיי יומיום, ועוד ועוד – וכמובן יופי שאינו נגמר.

(המשך…)

נראה כאילו אני בחורה חומרנית, אבל אתם מוכרחים להאמין לי: זה עניין רוחני בכלל, שלא לומר נפשי. ידעתי שהסגוויי הזה הוא בשבילי, עוד כשדין קיימן שקד על פיתוחו, תחת השם ג'ינג'ר, ואני בכלל לא אוהבת ג'ינג'ר. אבל היה לי ברור שההבטחות לכלי הרכב הזה, שמאפשר לנוע לבד ומהר וטוב וחלק, שמנחש את הגוף, כמעט את הרצונות, ומביא אותך למחוז חפצך בקלילות ואלגנטיות מתאימות בול לשאיפות השיטוט האינסופי שלי. מכיוון שהפנמתי כבר, פחות או יותר, שהמג'יק סטיק של גבי ודבי הוא כבר לא אופציה, הג'ינג'ר, סגוויי, אפילו הטרקר שלא דומה בכלום ובכל זאת,  נראה לי האפשרות הטובה הבאה בתור.

(המשך…)

אייפל, אחת הרגליים האיתנות

אהובי נסע לארץ, בחטף. יש איזו אשליה של קרבה ומיידיות, אבל האמת היא שלא פשוט ובטח לא זול לטוס מהרגע להרגע לבקר בארץ ובארצות אחרות. הרעיון של רק לקפוץ בנון שאלאנט ממקום למקום באמת מקסים בעיני, אבל בפועל הוא מזכיר לי תמיד את הסיבה שסאלי, מהארי,  נפרדה מג'ו: הוא לא רצה ילדים, כדי שיוכלו לטוס לרומא בהתראת אפס, או לעשות סקס על רצפת המטבח. אבל בסופו של דבר, מסבירה סאלי להארי, הם מעולם לא עשו את זה במטבח; יש שם אריחי קרמיקה קרים וקשים. והם גם אף פעם לא מימשו את הקפיצה לחו"ל בדקה התשעים.

(המשך…)