עושה חשק לקבוע משהו. Le Train Bleu

מזל שהיתה לנו פגישה באזור.

(המשך…)

שמש מוחלטת על הסן. מראה מפונט מארי

אין מעשה רומנטי יותר מלשריין מבעוד מועד בייביסיטר לאחד מימי סוף השבוע. התערוכה של דיוויד לה שאפל, שהסתיימה ביום האחרון של מאי, סיפקה לנו את התמריץ והדד ליין.

אה, רומנטי קצת יותר זה לארגן גם שמש נהדרת, שתתמיד לאורך כל היום הזה.

(המשך…)

Rose Bakery. הלחם של פואז'רן

אני לא יודעת איך זה אצלכם, אבל אפילו ברומא, על מסעדותיה המצוינות והאוכל האיטלקי שהוא-הוא האהוב עלי מכל, אפילו שם, אחרי חמישה לילות של פסטה מכל הסוגים, הגיע הרגע שבו התחשק לי לאכול משהו אחר, ולו כדי לאוורר קצת את החך.

(המשך…)

קולט. אחרי השיפוצים

על לוח המודעות בבניין נתלתה השבוע הודעה שמדווחת על החלפתו של חוט החשמל העתיק שמחבר בין המתגים בחדר המדרגות. בכל מקום בעולם שיפוצים יימשכו עד שלא תוכל לסבול אותם יותר, ואז עוד קצת. אלא שכאן, בפריז, אומצה המחשבה כי החיפזון מן השטן, והעבודות, עדכן הפתק, עתידות להסתיים בסוף החודש, ואולי בעצם בתחילת החודש הבא. אין לי מושג למה צריך שלושה שבועות כדי להחליף חוט אחד, אפילו אם הוא ארוך נורא ובן מאה. בינתיים, חוץ מקולות הדפיקות שנמשכים באדיקות משמונה בבוקר עד צאת נשמתי, נראה שהעבודות פגעו איכשהו במערכת החשמל במטבח שלנו. העניין התברר בצורת מכת חשמל עזה וכואבת, שחטפתי כששלחתי יד לקופסת הגרנולה, שמחכה לתורה בין קופסאות הדגנים על גג המקרר שלנו. עד שאני מחליטה לאכול משהו בריא.

(המשך…)

Le Pick Clops. תפוזים סחוטרי

בית קפה מתוק ונעים על פינת הרחובות המוצלחת Vielle Vieille du Temple ו-Verrerie (נראה אתכם מאייתים את זה נכון בהכתבה הבאה; לעזאזל, נראה אותי מאייתת את זה נכון). שום דבר גדול לכתוב עליו הביתה, פרט לצבעוניות, מרחב, ידידותיות למשתמש ומעט קוסמופוליטיות. יש עיתונים, אין אינטרנט מהיר, אבל מותר בהחלט לעבוד עם מחשב (הלו, עד לצהריים. מעט התחשבות בבקשה בפרנסת הבעלים).

(המשך…)

Angelina. Chocolat chaud et qq crayons

חשבנו מה לעשות ביומולדת ארבע. את יורו דיסני אנחנו עדיין שומרים למשבר הגעגועים הביתה לישראל, בלונה פארק – היינו כבר כמה פעמים, לגנים אנחנו הולכים כל הזמן וים – פשוט אין כאן. הבילוי האולטימטיבי, אם כן, לילדה עם גנים דומיננטיים של חיבה לשוקולד כמו שלה, היה מובן מאליו – ללכת  לשתות את השוקו הכי טוב בפריז.

(המשך…)

Cojean. לאתנחתא אחרי הלובר

מטר מהלובר, ליד Le Fumoire המפורסם, ביניהם מפרידה רק גינה פורחת וכנסיה שמצלצלת יצירות שלמות בשעות עגולות, נמצא הדבר הכי הפוך ללובר עצמו: CoJean.

(המשך…)

מחשב וסלט צרפתי מבולגן כנהוג

אולי זה בגלל שבפריז כופרים ב"העבודה היא חיינו", לא קל למצוא כאן מקום שנוח לשבת לעבוד בו.

בכל המקדונלדסים יש אינטרנט חינם, ובכל הסטארבקסים יש אינטרנט בתשלום (2 יורו לחצי שעה, 4 לשעה, כמו שאמר אחי הקטן: פרומו מטורף). בגנים ובכיכרות האינטרנט אמור להיות חופשי וחינמי. אני מעולם לא הצלחתי להתחבר, אבל ראיתי אנשים אחרים גולשים בהנאה.

(המשך…)

Linas

אם צריך סיבה טובה לעשות קניות באטיין מרסל, והחנויות של יוז'י יממוטו לא מספיקות, הקפה הטוב של אילי שמוגש ב-Lina's הוא תירוץ מצוין. בית הקפה הוא קצת אמריקאי, עם אינטרנט מהיר סנדוויצ'ים יפים נורא, קינוחים טעימים ולא צרפתיים (כמו זה הנהדר של עוגת גבינה יצוקה בתוך כוס פלסטיק שקופה, נסוכה ברוטב מנגו כתום), אריזות שקופות ואסתטיות ותפוסה נמוכה להפתיע.

(המשך…)

זימר, לא לטעות עם צימר. זה לא אינטימי כאן, זה רציני, הוא קפה שהוא לגמרי בסגנון של פעם: שטיחים עבים, מלצרים בווסטים, מאוד אורופאי, מהודר ויקר כמובן, אבל תענוג בעבור שוקו חם בלילה קפוא.

(המשך…)