פטה כפרי. המון. יש רופאים שיגידו שזה טוב לנשמה, לפחות

פריזאית יקרה,

הרי לך שאלה מאתגרת:

לאחרונה התבשרתי שמצב בריאותי אינו כשהיה. אני סובל ממרעין בישין שמשמעותם צורך דחוף וכרוני להמנע מרוב סוגי האוכל: מוצרי חלב, בשר, שומנים, פחמימות וכיו"ב.
אבקר בפריז בקרוב, והנה צצה לה שאלה מדאיגה: ומה אוכל? והיכן? הלכו להם הקרואסונים, השוקולדים, העוגות, המקרונים, הסנדויצ'ים, הגבינות, הבשרים המבושלים לאט ברוטב סמיך, ובקיצור נשארתי כמעט רק עם האוכל של האוכל.
אני מניח שאיני לבד עם צרה זו. יצטרפו אלי ודאי כל הזקנים, השמנים והגרגרנים.
מה עושים?

זאב

- – -

זאב זאב,

התגובה האינסטינקטיבית שלי היתה – תנחומים והמלצה חמה להחליף את הכרטיס לפריז בכרטיס להודו.

אבל אתה יודע מה? השד לא נורא כל כך, כי בפריז, יחד עם הוליב, התחילו להפנים שלאכול שמן זה לא להיט כזה גדול. הביסטרואים המקומיים עדיין מגישים סלטים עם הרטבים המזעזעים האלה, אבל בהנחה שעוף מותר לך, ודגים, שממילא הם לרוב אפויים כאן ולא מטוגנים, ופירות ים בוודאי, וגם ירקות – לדעתי נשאר לך עוד המון מה לאכול כאן, ואפילו לאכול טוב (הקלידה בעוד חופן שוקולדים נוסף עושה את דרכו מהשקית אל פיה. טוב, אני לא בקורס קצינים כאן, דוגמה אישית זה לא העניין).

בגט וגבינה. פעם ביום, נו. בכל זאת, טיול

מסעדות העלית מוכנות לקבל תכתיבים, אם הם מגיעים מראש. מסעדות הביניים (הביסטרונומיק, 30 יורו לארוחת שלוש מנות) פחות ערוכות לזה, כי לרוב הן מגישות תפריט מצומצם מאוד. אבל בכולן ניתן להשיג עוף, דגים רזים וחטובים וירקות טובים. יש לי חבר שמזמין תמיד בכל מקום רק את התוספות של הכל, זה עולה כמעט כמו העיקרית, אבל לרוב טעים למדי. זאת גם שיטה.
יש לי תחושה שאם תרים טלפון מבעוד מועד ל-spoon למשל ותאתגר אותם בדיאטה שלך, הם ישמחו ליצור הכלאות חדשות ומוזרות לא פחות מאלה שהם ממילא רוקחים שם. וגם בגי סבואה.

אם בכל זאת תרצה להעשיר את מאגר המסעדות שלך בתוקף המגבלה החדשה והמפוארת הזאת (רגע, עוד חופן של מלטיזרס), אני יכולה להמליץ על כמה.
ארפז' של אלאן פסארד, שבה עוד לא הייתי אז אני מסתמכת על נסיונם של אחרים ועל ביקורות, נחשבת מסעדת חובה לצמחונים עשירים מאוד. נראה לי שהגיע הזמן שתבזבז שבעים יורו על מנת השעועית הירוקה החלוטה שלה. זה בהחלט עלול להחזיר לך את טעם החיים (ואז לקחת אותו עד הביקור הבא).
גם Racine, ברובע התשיעי, אמורה להיות אורגנית לתפארת וגם טעימה וברנז'אית. אני לא הייתי שם, בגלל שילוב של עקבים גבוהים מדי, בעיה בהערכת זמנים וגסות רוח של מי שענה לי לטלפון שהודיע לי שאופס – השולחן שלי כבר נמסר, אבל זה נשמע מקום שווה.
רוז בייקרי מכינה עוגות גזר ואמנם גם ארוחת בוקר עם בייקון ואגז, אבל בוודאי אפשר לעצור אצלה לאוכל בריא.
והייתי מנסה כמובן את היפניות בשביל אוכל רזה ואלגנטי. יש המון יפניות מומלצות מאוד, חלקן זולות, אבל ב-yen אכלנו גם אוכל מרתק, אם כי שים לב שהיא יקרה יחסית בוודאי בשביל הדקור ההו-כה-מינימליסטי שלה.

בסך הכל, לדעתי, זה עניין של בחירה במסעדות שיש להן איזו מחויבות ללקוח (היותר מעוצבות, המעט יותר יקרות, וכל הביסטרונומיק) וכושר איפוק יוצא דופן כשעוברים ליד בולנז'רי, חמש מאות פעם ביום. קטן עליך.

באותו עניין:

כמה מסעדות צמחוניות חדשות ומומלצות על ידי לובראנו

חמש (ובעצם שש. ובעצם תשע) המסעדות הכי טובות לצמחונים בפריז (Paris by Mouth)